עבדים היינו • זכויות העובד - השו"ת המלא • כתבה שניה בסדרה

גל של תגובות הציף ביממה האחרונה את מערכת 'בחדרי חרדים', בעקבות הכתבה הראשונה בסדרת 'עבדים היינו'. "אנחנו מכירים מאוד מקרוב את תחושות ההשפלה", אמרו וכתבו עובדים רבים. היה מי שסיפר לנו כי התרגל עד שחשב כי יחס בוטה מצד מעסיקים הוא נורמה בשוק העבודה.

• עבדים היינו • כך משתיקים עובד חרדי • כתבה ראשונה בסדרה

מן הצד השני, נשמעו קולות מצד מעסיקים שהפנימו לראשונה את מעשיהם הרעים והתנצלו בנימוק, כי לא התכוונו לפגוע בעובדיהם המסורים.

התחושה היא כי סיפורי-הזוועה נופלים על אוזניים קשובות, אולם זו רק ההתחלה.

בטרם נמשיך בחשיפת מקרים חמורים שהגיעו לידינו, פנינו אל עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה, והצגנו בפניו שאלות.

התוצאה: רשימת זכויותיו של העובד.

עו"ד קמינצקי, מהן זכויותיו החוקיות הבסיסיות של העובד, כאלה שגם העובד עצמו אינו יכול לוותר עליהן?

כל זכות הקבועה בחוק באופן קוגנטי, מהווה זכות שאי-אפשר לוותר עליה. אתן לך כמה דוגמאות בסיסיות:

שכר מינימום - אם העובד נמצא לפי דרישות המעביד, יש סכום מינימאלי לכל שעה. מעביד לא יכול לשלם פחות ולנמק בפני העובד בתירוצים כמו: 'זו רק תקופת ניסיון' או 'תחילת העבודה נחשבת כלימודים'. יש שכר בסיסי שממנו אין לרדת בשום אופן.

שכר המינימום החודשי עומד על 3,850 שקלים בחודש לעובד במשרה מלאה, מעל גיל 18, כאשר המינימום לשעה הוא 20.70 שקלים. אגב, על המעביד לתלות במקום בולט במשרדו מודעה המספרת לעובדים על שכר המינימום המדויק.

נושא מרכזי נוסף הוא ימי חופשה. החוק מחייב את המעביד לתת לכל הפחות 12 ימי חופשה שנתיים למי שעובד 5 ימים בשבוע ו-14 ימי חופשה למי שעובד 6 ימים בשבוע במשך ארבע השנים הראשונות.

בנוסף, המעביד חייב לשלם דמי הבראה לעובד. בשנה הראשונה, לפחות 5 ימי הבראה לפי סכום של 361 שקלים ליום, ובהמשך הסכום עולה לפי הוותק. ימי הבראה אינם ימי חופשה, והם מתבטאים אך ורק בסכום המשולם עבורם אך לא בחופשה בפועל. מקובל לשלם את דמי ההבראה בקיץ.

דוגמאות אלה הן המינימום המחויב על פי חוק. מובן שבמקומות עבודה בהם העובדים מגיעים להסכם שכר קיבוצי עם המעביד – התנאים נוחים בהרבה.

מי קובע את ימי החופשה?

החוק נותן למעביד את הסמכות לקבוע מתי יחולו ימי החופשה, אם כי עדיף שהימים יהיו בהסכמת שני הצדדים. על המעביד להודיע לעובד זמן סביר לפני החופשה כי הוא מוציא אותו לחופשה. ישנם מקרים, כמו חול המועד וכדומה, בהם מקובל לסכם מראש על חופשה.

במקרי חירום, החוק מקנה לעובד אפשרות ליטול יום חופשה בהתראה של יום אחד. כל זה אינו כולל זכויות של נשים בהריון, להן יש מערכת זכויות נוספת לעובדת על פי חוק.

הגיע לידינו מקרה של עובדת בעלת ותק שפוטרה ממשרתה. לאחר כמה ימים, החזיר אותה המעסיק לעבודה על בסיס חוזה שנתי חדש, ובכך היא איבדה את כל זכויותיה. האם אכן המעסיק פטור מחובות הוותק כלפי העובדת?

לא. למרות ההתחכמות כביכול מצידו של המעביד, החוק קובע כי אם לא הייתה הפסקה של שלושה חודשים, הרי שזה נחשב רצף עבודה, והעובד יוכל לתבוע את כל זכויותיו מכוח הוותק.

מה המשמעות של 'דמי נסיעות'?

המעביד חייב לשלם לכל עובד שנזקק לתחבורה ציבורית את עלויות הנסיעה, לפי חישוב של מספר הימים שנסע, עד למקסימום של חופשי חודשי.

מה יעשה עובד שמרגיש מקופח על-ידי מעסיקיו?

יש לאן לפנות. יש כמה מקומות. השאלה מה המטרה ואיזו עבירה בוצעה על-ידי המעסיק.

למשל, מעסיק ששילם לעובד פחות משכר מינימום עובר עבירה פלילית. על העובד לפנות למשרד התמ"ת, שם ניתן גם להישאר אנונימיים כלפי המעביד, כיון שהמשרד יערוך חקירה ויבקש מהמעביד את הנתונים המדויקים של השכר לגבי כלל העובדים.

יצוין, כי במקרה כזה העובד לא יצא נשכר ישירות, כיון שגם אם תתגלה עבירה פלילית – לרוב ייענש המעסיק בקנס, מה שלא יועיל באופן ישיר לעובד, אם כי בהחלט יתכן וזה ישמש כהרתעה למקרה הבא.

אפשר לפנות למשרד התמ"ת גם במקרה של תנאי עבודה בלתי סבירים. גם במקרים אלו, המשרד יחקור את התנאים שמספק המעביד.

למרות זאת, אם מעוניינים להוציא כסף בפועל, הכלי האפקטיבי היחיד ההוא ערכאה משפטית – בין אם מדובר בבוררות מוסכמת, בית דין או בית משפט.

האם נתקלת בבעיות האופייניות ליחסי עובד-מעביד במגזר החרדי?

אני עובד לא מעט עם המגזר החרדי. כואב לראות שאנשים אינם מקבלים את הזכויות הבסיסיות ביותר. התחום בו נתקלתי בבעיות מרובות, הוא תחום ההוראה. רוב ההסכמים הקיימים פרוצים מבחינה חוקית ואינם כוללים פרטים בסיסיים.

חשוב לדעת, כל עובד הוראה, בין אם מדובר בגננת או בר"מ בישיבה – כלול בהסכם קיבוצי של עובדי ההוראה, שניתן להשיגו במשרד החינוך. הסכם זה מקנה לעובד סדרה ייחודית של זכויות, כמו האיסור לפטר עובד הוראה באמצע שנת לימודים, דבר שנפוץ גם הוא במגזר החרדי.

בנוסף, מצוי שעובדי ההוראה משקיעים שעות נוספות מתוקף הדרישות בעבודתם – והם זכאים וחייבים לקבל עליהן שכר. מלבד את, ישנם חובות של הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות. לפיכך אני ממליץ לכל עובד הוראה להכיר את החוזה הספציפי ששייך לתחום.

עו"ד קמינצקי, איזה 'טיפ' אתה יכול לספק לגולשי 'בחדרי חרדים'?

על פי החוק, חייב המעביד לסכם מראש את הפרטים הבסיסיים בעבודה, דהיינו סכום מדויק, שעות עבודה מדויקות. חשוב מאוד לציין בדיוק גם מי הוא המעסיק בפועל.

אני אישית ממליץ להעלות על הכתב דווקא בתחילת העבודה, כאשר היחסים טובים, את כל ההתחייבויות.

לא רצוי לסמוך על זה שהמעביד אומר שעוד חודשיים יהיה בסדר. לרוב המעסיקים יש נטייה לשכוח - במזיד או בשוגג - הבטחות מן הסוג הזה.

זכרו, כל דבר שאינו מגובה בכתב, עשוי לרדת לטמיון. לפיכך מומלץ לוודא את הפרטים הקטנים כבר בהתחלה. גם אם זה כרוך ברגע של אי-נעימות, בסוף זה ישתלם לכם – ובגדול.

עו"ד אילן קמינצקי 02-6789111

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!