הכירו את הדיין הלוחמני הרב אליהו רפאל היישריק: "נעשה הכל כדי להשאיר ילד אצל ההורה הדתי"

המערכת הפוליטית סערה סביב מינוי הדיינים לבית הדין הגדול בירושלים. בין "יהדות התורה" וש"ס לבין "הבית היהודי" ניטש מאבק איתנים סביב זהותם של ששת הדיינים שיתמנו, ורק בשעת לילה מאוחרת הגיעו הצדדים להסכמה על זהות הדיינים שמונו.

כאמור, לאחר שעות ארוכות של ישיבה והתייעצויות נבחרו תשעה דיינים חדשים לבית הדין הגדול, זאת לאחר שהוחלט להוסיף דיינים חדשים לבית הדין הגדול.

בין הדיינים הנבחרים מופיע הרב אליהו רפאל היישריק, מי שמכהן כאב בית הדין בתל אביב. הרב היישריק הוא חסיד גור ונחשב לנציג החסידות בבתי הדין. מועמדותו נתמכת על ידי "אגודת ישראל", על ידי השר יעקב ליצמן וחבר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר. היישריק כיהן 19 שנים כדיין בביה"ד האזורי בב"ש ובת"א, והוא מרצה בפורומים משפטיים שונים.

מבדיקת 'בחדרי חרדים' עולה כי הרב היישריק, דיין ותיק במערכת שמועמדותו קודמה כבר כמה פעמים לבית הדין הגבוה ללא הצלחה, מחזיק בדעות לוחמניות במיוחד נגד השפעתו של בית המשפט העליון על בתי הדין הרבניים, מחמיר בנושא הגיור ואף סובר כי על הדיינים לעשות הכל בכדי להשאיר ילדים להורים גרושים בחזקת ההורה הדתי, במקרה שאחד ההורים אינו שומר מצוות.

בעבר העניק הרב היישריק ראיון לגילון חג סוכות התש"ע של עיתון "משפחה", ובו שטח את השקפת עולמו בחדות ובבהירות בפני העיתונאים יוסי אליטוב ואריה ארליך. "אם השופטים היו יכולים הם היו תופסים את כל המוסד של בית הדין הרבני ומוחקים אותו", אמר הרב היישריק, "מוחקים אותו מעל המפה. מי צריך את זה? לצנינים הוא בעיניהם. הרי מבחינת הממסד, ובוודאי שמבחינת מערכת המשפט, קיימות פה שתי מערכות משפט מקבילות, וזה דבר שלא קיים במדינות אחרות. רק פה, במדינה שלנו, יש מערכת משפט חילונית ומערכת משפט דתית, צד בצד. וכאשר לחלק מהדברים אנחנו לא נותנים להם לגשת, זה דבר שפוגע בהם עוד יותר".

בהמשך הסביר הרב היישריק כיצד מנסחים פסקים שלא יעמדו בביקורת מצד בית המשפט. "המאמץ צריך להיות תמיד בכיוון של התרחקות מהגבול שבו אורב הבג"ץ", הסביר הרב היישריק – "כל פסק דין יכול להיכתב בצורה שתתקבל גם על דעתם של שופטי הבג"צ. לטרמינולוגיה יש כאן משקל רב".

בנקודה זו עבר האב"ד לפרט על נושא רגיש – משמורת ילדים להורה שאינו שומר תורה ומצוות, ותיאר כיצד הוא מנסח את הפסק כדי שיתקבל על לב שופטי בית המשפט העליון. "ניקח לדוגמה את המקרה שנקטו בו קודם, של חינוך הילדים. כאשר עולה שאלה אצל מי יתחנכו הילדים, במקרה שצד אחד חילוני והצד השני דתי - אז הפסיקה מובנת מאליה: ברור שהילדים צריכים להתחנך אצל ההורה שומר המצוות. צריך לשמור על נפש הילד, לוודא שיתחנך בחינוך תורני.

"אבל ברגע שכתבת את פסק הדין הזה, למחרת בבוקר הוא ייפול בבג"ץ. זו אפילו לא שאלה. אז מה עושים? אתה צריך לכתוב את אותם הדברים, ולהגיע בסופו של דבר לאותו מצב שסימנת קודם לכן. תגיד שהוא צריך להיות אצל האבא, מבלי להזכיר שבת וכיפה. תמצא הנמקות אחרות, וכאלה אינן חסרות".

בהמשך התייחס הרב היישריק גם לסוגיית הגירות בישראל ואמר כי "יש בישראל שערורייה גדולה. אני מדבר על גיורים שנעשים, כאשר בשעת הגירות ברור כשמש שאין למתגייר כל כוונה לשמור תורה ומצוות. ולא שהגר לא עבר את המבחן בהצלחה. יש כאלה שאומרים לאישה המגיעה להתגייר, שהיא פטורה מלקיים את כל המצוות בבת אחת. היא יכול לקחת על עצמה קמעא קמעא. מלכתחילה אומרים לבן אדם: אתה לא חייב לשמור הכול.

"הגישה חייבת להיות כי יש לוודא במאת האחוזים שהגר רוצה לקבל על עצמו עול תורה ומצוות באופן מלא. לגבי מה שהוא יעשה בהמשך – זו בהחלט שאלה בעייתית, אבל לא באותה רמה".

עם ההחלטה על המינוי בירך שר הבריאות יעקב ליצמן - "אני מברך את הדיינים החדשים שנבחרו לתפקידם החשוב ורב האחריות. זהו הישג גדול ליהדות החרדית והיסטוריה של ממש במינוי דיין חסידי לראשונה בבית הדין הגדול. הערכתי הרבה לרבנים הראשיים לישראל הרב דוד לאו, והרב יצחק יוסף, וכן לנציג יהדות התורה ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הועדה השר שטייניץ והשרה שקד, על הפעילות המשותפת במהלך החשוב למען ההלכה, הרבנות ועולם הפסיקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!