החוצניקים אשמים: כך חדר הכדורגל לישיבות
דב אייכלר סבור שבחורי הישיבות מחו"ל הביאו עמם לישראל כמה תופעות בלתי רצויות, אך אולי הן עדיפות על תופעות אחרות • זועמים? רוצו לטקבק
כדורגל. צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90
הקדמה חיונית: טור זה נכתב מבלי להפנות אצבע מאשימה, רק כדי לשתף באירוע שהייתי עד לו ולכוון אתכם פחות או יותר למה ובעיקר למי אני מתכוון. כעת, אתם יכולים להמשיך לקרוא - או לרדת ישר לתחתית הכתבה ולטקבק.
לפני לא מעט זמן המתנתי בטרמינל 3 בנתב"ג לבן משפחה, לפתע שמעתי צרחות איומות, זעקות של ממש מקבוצת בחורי ישיבה, חלקם חסידים חלקם ליטאים, מכל גווני הקשת המיינסטרימית החרדית, הם קידמו בברכה חבר לספסל הלימודים שחזר מאורס מחו"ל. המשותף המרכזי לכל הבחורים היה היותם חוצניקים, ההשתוללות שלהם היתה על גבול הוואנדליזם, ואני לא מגזים הפעם, לשם שינוי.
ניגשתי לאחד מהם, כדי לברר איזו ישיבה חשובה כל כך משחררת את תלמידיה באמצע יום לימודים רגיל כדי להתפרע ככה בשדה התעופה ולמה אני לא למדתי בה. הם נתנו לי את השם - 'ונמשל כבהמות נדמו' או משהו בדומה לזה. כבר לא זוכר.
המכנה המאפיין של כל הזועקים שם היה מאוד ברור - ההורים שלהם לא פה כדי לראות על מה הם משלמים כסף, והמשגיחים שלהם לא שם, כי גם ככה אף אחד לא בודק למה משלמים להם.
הרבה מאוד בדיחות רצו ברשת החרדית בימים האחרונים על השילוש הלא קדוש של בחורי ישיבות, קיוסקים וכדורגל. אף לא אחת מהן הצחיקה אותי. ספוילר: יהיה כאן יותר מגרם של צדקנות.
עולם הספורט אף פעם לא היה טאבו במגזר החרדי, אמנם לא נושא שידברו עליו בשולחן שבת בשכונת מאה שערים בירושלים או בחזון איש בבני ברק, אבל גם לא יזדעזעו עד העצם לשמוע שחבר (אחר!) דיבר עם חבר (שלישי!) על משחק שהתקיים אי שם מעבר להרי החושך ועל התוצאות.
אולי זאת הסיבה שבשבוע האחרון, במשחק הכי דרמטי של הכדורגל האירופאי, הקיוסקים בכל הארץ היו בתפוסה מלאה של עד סוף הרחוב עם בחורי ישיבות מכל השיעורים הכיתות והחוגים.
בעיניי הדבר היחיד שמוזר (לטב ולמוטב) בעובדה הזאת, הוא שהם באמת 'בחורי ישיבות' בלי מרכאות. לא בכינוי שלהם. כשהם מסיימים לראות את המשחק, הם חוזרים לישיבה.
כבר לא מדובר בשוליים או כאלה שכבר מזמן לא בעולם הישיבות. עשרות אם לא מאות בחורי ישיבה מסתובבים בקיוסקים בכל הארץ ועוקבים אחרי המשחקים, מתרוצצים בקניונים כאילו שיש שם שיעור שבועי כל מוצאי שבת, ובשאר ימות השבוע. (זה כבר נדיר יותר, אבל קיים) ולאחר מכן, בתום המשחק או מסע השופינג והאייס קפה - חוזרים לישיבה.
אין בהכרח קשר בין הבחורים שנשלחים ללמוד בישראל על ידי הורים מלאי תקווה שאווירה דארץ ישראל תחכים אותם קצת ותמנע מהם להתבולל לבין יושבי הקיוסקים, ואולי רק לי זה נדמה, שחדירתו של הספורט בצורה בוטה כל כך הגיעה מ'בחוץ', דהיינו מחוץ לארץ ומתלמידיה.
אך יש גם צד חיובי בכל זה. במקום שיעסקו בענף ספורט מסוכן פי כמה - מירוץ מכוניות בכבישי ישראל בלי רשיון ובלי שום דרך לאכוף עליהם את חוקי התנועה (והפיזיקה), מעצם היותם תיירים - עדיף כבר שישבו ויראו כדורגל.
לפני לא מעט זמן המתנתי בטרמינל 3 בנתב"ג לבן משפחה, לפתע שמעתי צרחות איומות, זעקות של ממש מקבוצת בחורי ישיבה, חלקם חסידים חלקם ליטאים, מכל גווני הקשת המיינסטרימית החרדית, הם קידמו בברכה חבר לספסל הלימודים שחזר מאורס מחו"ל. המשותף המרכזי לכל הבחורים היה היותם חוצניקים, ההשתוללות שלהם היתה על גבול הוואנדליזם, ואני לא מגזים הפעם, לשם שינוי.
ניגשתי לאחד מהם, כדי לברר איזו ישיבה חשובה כל כך משחררת את תלמידיה באמצע יום לימודים רגיל כדי להתפרע ככה בשדה התעופה ולמה אני לא למדתי בה. הם נתנו לי את השם - 'ונמשל כבהמות נדמו' או משהו בדומה לזה. כבר לא זוכר.
המכנה המאפיין של כל הזועקים שם היה מאוד ברור - ההורים שלהם לא פה כדי לראות על מה הם משלמים כסף, והמשגיחים שלהם לא שם, כי גם ככה אף אחד לא בודק למה משלמים להם.
הרבה מאוד בדיחות רצו ברשת החרדית בימים האחרונים על השילוש הלא קדוש של בחורי ישיבות, קיוסקים וכדורגל. אף לא אחת מהן הצחיקה אותי. ספוילר: יהיה כאן יותר מגרם של צדקנות.
עולם הספורט אף פעם לא היה טאבו במגזר החרדי, אמנם לא נושא שידברו עליו בשולחן שבת בשכונת מאה שערים בירושלים או בחזון איש בבני ברק, אבל גם לא יזדעזעו עד העצם לשמוע שחבר (אחר!) דיבר עם חבר (שלישי!) על משחק שהתקיים אי שם מעבר להרי החושך ועל התוצאות.
אולי זאת הסיבה שבשבוע האחרון, במשחק הכי דרמטי של הכדורגל האירופאי, הקיוסקים בכל הארץ היו בתפוסה מלאה של עד סוף הרחוב עם בחורי ישיבות מכל השיעורים הכיתות והחוגים.
בעיניי הדבר היחיד שמוזר (לטב ולמוטב) בעובדה הזאת, הוא שהם באמת 'בחורי ישיבות' בלי מרכאות. לא בכינוי שלהם. כשהם מסיימים לראות את המשחק, הם חוזרים לישיבה.
כבר לא מדובר בשוליים או כאלה שכבר מזמן לא בעולם הישיבות. עשרות אם לא מאות בחורי ישיבה מסתובבים בקיוסקים בכל הארץ ועוקבים אחרי המשחקים, מתרוצצים בקניונים כאילו שיש שם שיעור שבועי כל מוצאי שבת, ובשאר ימות השבוע. (זה כבר נדיר יותר, אבל קיים) ולאחר מכן, בתום המשחק או מסע השופינג והאייס קפה - חוזרים לישיבה.
אין בהכרח קשר בין הבחורים שנשלחים ללמוד בישראל על ידי הורים מלאי תקווה שאווירה דארץ ישראל תחכים אותם קצת ותמנע מהם להתבולל לבין יושבי הקיוסקים, ואולי רק לי זה נדמה, שחדירתו של הספורט בצורה בוטה כל כך הגיעה מ'בחוץ', דהיינו מחוץ לארץ ומתלמידיה.
אך יש גם צד חיובי בכל זה. במקום שיעסקו בענף ספורט מסוכן פי כמה - מירוץ מכוניות בכבישי ישראל בלי רשיון ובלי שום דרך לאכוף עליהם את חוקי התנועה (והפיזיקה), מעצם היותם תיירים - עדיף כבר שישבו ויראו כדורגל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות