תתוועדו בכיף, אבל למה באוקראינה? • טור

מאמר זה נכתב אחר התלבטות ארוכה, היו לי צדדים לכאן או לכאן, לכתוב או לשתוק, והיות ומדובר ביהודים טובים, הנטיה הטבעית הייתה להעלים עין ולהבליג. אולם האמת יקרה מכל, ולמול זילות הערכים שנגלו לנגד עיני, לא ראיתי מנוס מלהעלות את הדברים על הכתב.

לא מרבים במערכת הפוליטית אני מצפה לחיבור לארץ-ישראל. באותו עולם ציני ומושחת, הרוב המוחלט הינם בעלי אינטרסים, אשר הפוליטיקה מהווה עבורם פלטפורמה לקידום אישי, והאידיאולוגיה – קרדום לחפור בו. לכן אני בדרך-כלל לא מתאכזב כאשר מתגלה קלונם של אותם עסקנים. אולם לסיעת "שלומי אמונים" שבאגודת ישראל תמיד הייתה שמורה אצלי פינה בלב. עוד בימיו של הרב מנחם פרוש, אשר זכיתי ללחום איתו כתף אל כתף על דברים רבים שבקדושה, כשגולת הכותרת הייתה אותה הפגנה היסטורית של מאות אלפי יהודים נגד בית המשפט המכונה "עליון". הוא גם הצטרף למאבקים על קבר רחל, על שלמות ירושלים כאשר תכננו למסור את אבו-דיס, נגד הסכם חברון ובעוד מאבקים רבים זכינו לשתף פעולה. רבי מנחם תמיד היה מקרין חיבור טבעי לירושלים ולארץ-ישראל.

גם בנו, מאיר פרוש, זכה בשנים עברו לסייע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ובירושלים, והיו ימים בהם שיתפנו פעולה אף ברמה הפוליטית, כאשר כחלק מהכרת הטוב על פעילותו סייעתי לו להביא לראשונה את המנדט החמישי ליהדות התורה. כמו-כן סייעתי לו כאשר התמודד על ראשות עיריית ירושלים, כאשר דווקא חלק מחבריו למפלגה הם שהכשילוהו. אני אישית שילמתי מחיר על אותה תמיכה, אולם עשיתי זאת בשמחה! החסידויות אותן מייצג פרוש היו תמיד קרובות לליבי – סדיגורה, ערלוי, סלונים, קרלין, בוסטון ועוד, כאשר האדמו"רים העומדים בראשן יצאו חוצץ נגד תכנית ההתנתקות, על-אף העובדה שמפלגת יהדות התורה ובתוכה אגודת ישראל הייתה שותפה לאותה ממשלה. תמיד התנגדו אותם אדמו"רים לכל ויתור על שטחי ארץ הקודש.

על-כן התאכזבתי קשות כאשר שמעתי על כינוס ועידת "שלומי אמונים" ב... אוקראינה. מכל המקומות שניתן היה להעלות על הדעת, כאילו ארץ ישראל צרה מהכיל את המתכנסים, כאילו ירושלים אינה מכובדת דיה, החליטו ראשי הסיעה שצריך להוזיל מכספי החברים ולממן את צאצאיהם של רוצחי היהודים הנאלחים ביותר. כמעט ולא היה עם שטבח ביהודים בכמות ובאיכות כמו האוקראינים במשך מאות בשנים. פרעות ת"ח ות"ט, שבעקבותיהם תוקנה התפלה "אב הרחמים", בוצעו בידי אותם פוגרומצ'יקים. וכאשר הצוררים הגרמנים הגיעו לאוקראינה במלחמת העולם השניה, הם לא היו צריכים לרדוף את היהודים, שכן מלאכתם נעשתה בזריזות ובמרץ בידי האוקראינים המקומיים. השמות חמילניצקי ואיוון האיום עדיין מעוררים אימה בקרב יהודים שבאו משם. ולשם הולכים כדי לכנס ועידה של "שלומי אמונים"? אלו שלומי אמוני ישראל?

כן, אני יודע שבדרך הלכו לקבר הבעש"ט, אבל זה שווה את המחיר? לא עדיף ללכת לקברי אבות כאן בארצנו הקדושה ולקיים בה את הועידה? מדובר בסיעה של אנשי הישוב הישן, אלו שעזבו את אירופה עוד בשנים בהן ארץ-ישראל הייתה כולה מדבר, ומתוך אהבת ציון וירושלים עלו לכאן וחיו במסירות נפש כדי לנשק את רגביה של הארץ הקדושה. הם עלו לכאן מאה שנים ויותר לפני שרוב יהודי אירופה נמלטו ממנה בלית ברירה. הם עלו מתוך תחושה של שליחות. כמה מצער שצאצאיהם, בבואם לחפש דבר שימשוך אנשים לועידה, לא מצאו רעיון טוב יותר מאשר לנסוע לארץ העמים הטמאה ולפרנס את האוקראינים הערלים (העיקר שהאוכל היה בכשרות גלאט...).

כאמור, אני כותב מתוך כאב, ותקוותי שאנשי אותה סיעה יקחו את הדברים לתשומת ליבם ויחזרו להיות באמת שלומי אמוני ישראל.

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!