במי בחר 'יתד נאמן' להיות 'דוגמן'?

כיבוד 'אבי אבות'

תקלה 'נוראה' אירעה השבת לעיתון 'יתד נאמן' ועוד 'במוסף הקודש' שלו.

האדם שמסמל את הדבר הכי לא קדוש לקברניטי העיתון הזה, זה שהעלה את ה'התנחלויות המתגרות' על מפת ארץ-ישראל, שילהב בשנות בשבעים והשמונים את הצעירים והנוער, מ'אבות' מפעל ההתיישבות ב'שטוחים', תפס מקום של כבוד במוסף - ותמונתו מתנוססת לה במרכזו של מאמר חשוב, המדרבן את הקוראים להתחזק ב...כיבוד 'אבות'.

הרב משה לוינגר, הוא אמנם מהראשונים שהתיישבו בלב חברון העויינת, מתוך אידיאל לכבד את האבות, אבל מכאן ועד לקריאה לכבד את מי שבעבור מתווי הדרך של 'יתד נאמן' היה תמיד 'אבי אבות', המרחק גדול הרבה יותר מזה האידיאולוגי שבין בני-ברק ליישוב היהודי בחברון.

אז איך זה שמכל ה'זקנים' שהשיבה זרקה בהם, שהרב ב. ישראלי קורא לנהוג בהם 'כיבוד אב', דווקא הוא נבחר להיות ה'דוגמן'?

בתמונה הגדולה המעטרת מסגרת במאמר שבה מופיעה עובדה מחיי ה'בבא סאלי', נראה הרב משה לוינגר יושב בעגלת נכים, כשקסקט גדול לראשו, והוא נדחף על-ידי שרשרת של אנשים, שאף אחד מהם אינו פיליפיני.

אם זה לא היה מספיק לבוחרי התמונה מ'יתד נאמן' לעורר ספיקות שמא מדובר במישהו יוצא דופן, התפאורה שמסביב, המזכירה מאוד תמונות מלב חברון, היתה אמורה לעשות זאת. אבל העינים נסתמאו כנראה, לא רק מבלי יכולת לזהות את הדמות שיושבת בעגלה, אלא גם שלא להבחין ב...כפייה שחובש אחד משורת דוחפי העגלה.

אנחנו יכולים להעריך איך זה קרה. לתמונות מהסוג הזה יש מקור אחד, ומי שדלה אותה משם, ושוטט בחיפוש אחר תמונה שתבטא 'כיבוד הורים', גם אם של חובשי כפייה, מותר היה לו, שהרי הוא עשה זאת לצרכי עבודה. הוא גם לא אמור לחקור 'מי האיש' שבתמונה...

גם הסבר ש'יתקבל על הדעת' יש לנו, חינם אין כסף , עבור האחראים שבוודאי יוצפו, אחרי הפרסום הזה, בשאלות איך זה יכל לקרות?

פשוט מאוד: מאחר ו'כיבוד אב' נבחר השבוע כנושא בשל הקפדתו של עשיו על מצווה זו, ניתן יהיה לטעון כי התמונה הזו פורסמה ב'יתד נאמן' כמייצגת את... 'עשיו' ולא האבות שאותם צריך לכבד.

בגלל אבות תושיע בנים.

לשקר יש רגליים

אם כבר הפלגנו היום עד חברון, הנה עוד עיסוק קטן במישהו ששמו נקשר בעבר באופן טבעי, אבל לא מחמיא במיוחד לעיר האבות, ומאז הוא עושה מאמצי על, ויש לומר גם מצליח, להתנתק מכל מורשתה ולהשכיח עד כמה שאפשר את מה שאירע.

ח"כ רוני בראון, שר המשפטים לשעבר, מהעורקים ל'קדימה', ששמו נזכר באבחה אחד עם חברון, "בראון- חברון", כמו, להבדיל, 'סנשו' ל'פנצ'ו' ואפילו מתחרז טוב יותר.

את זה שרוני בראון שוכח 'חברים' משס, שעל פי הידיעות בימי 'אוסלו ב' היתה מעורבת בעיסקה לוויתור על חברון תמורת מינויו ליועץ המשפטי לממשלה, ניתן להסביר בכך ששס של אז, היא לא שס של היום. אריה דרעי, הזכור גם לו לטובה, אינו אלי ישי. הוא לא חייב לו דבר.

אבל למה לעשות את זה לחברו הטוב, גם כן 'מקדימה', ח"כ צחי הנגבי, שהיה בתקופה שבה סופר על עיסקת 'בראון-חברון' שר המשפטים של מדינת ישראל, והיה לו חלק חשוב בה?

מחר יחרץ דינו של הנגבי ושופטי בית המשפט השלום בירושלים יתכנסו להודיע לעם ישראל האם 'עדות שקר' של נושא תפקיד ציבורי היא עבירה שיש עמה קלון, או שכל החיוב להתרחק מן השקר לא נאמר על זה שמקנן במליאת הכנסת או במשרדי הממשלה. שם יש לו חסינות.

דה-קלון.

והנה היום, השכים לו המשפטן ח"כ רוני בראון, ובמשדר הבוקר עם אריה גולן, תבע מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, שהגיע לתפקיד שלא באמצעות עיסקות אפילות, לנקוט בצעדים נגד השר אלי ישי, משום שלטענתו 'שיקר', כשרואיין ל'בחדרי חרדים' אומר שיש לשס הסכם עם שר האוצר שטייניץ שהבטחת ההכנסה לאברכים תשולם בסופו של דבר.

בראון יודע שאין הסכם כזה, ושאלי ישי בילבל בין הסכמה להסכם. הוא יודע שזהו טווח הטעויות המותר והסביר לחרדים שאינם לומדים במסגרת תוכניות הליב"ה.

לכן, בשיחה עם אריה גולן הוא לא דרש, כמעט, להתייחס ל'הסכם' שאם קיים אינו חוקי, אלא ל'שקר' של ישי שטען באזני הציבור החרדי שיש הסכם כשאין...

עם כל הכבוד, עד כמה שזכור לנו עיסקת 'בראון חברון' לא יצאה אל הפועל ורוני בראון, לאכזבתו, אינו נושא היום בשום תפקיד משפטי. אז מי נתן לו את הסמכות לקבוע ש'שקר', של אלי ישי, גם אם הוא לא נאמר במסגרת 'עדות' אלא בראיון, הוא דבר מכוער ולחרוץ כך את דינו של חברו הטוב, ח"כ צחי הנגבי.

איזו חוסר לויאליות וכפיות טובה הוא מגלה כלפי חברו הנגבי, יום לפני שהקולגות המשפטיות שלו, שופטי בית המשפט השלום בירושלים, מתכנסים לקבוע אם נבחר ציבור המשקר בעדות דבק בו 'קלון' או שלעולם לא דבק בו שום דבר?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!