גם הפלס נגד בצלאל כהן: "מלחמת מצווה"

המאבק נגד הרב בצלאל כהן וישיבת חכמי לב שבראשותו - חוצה גם את החוגים הליטאיים הנלחמים בו בכל הכוח, וגם בעיתון 'הפלס' הקדישו את מאמר המערכת ביום שישי כנגדו.

"הסערה המתנהלת לאחרונה סביב הנסיון לקדם את המוסד הפסול 'חכמי לב' ולמקמו בתוככי האזורים החרדיים, נובעת מההתנגדות העמוקה המושרשת בלבו של כל יהודי חרדי מול רעיונות תעתועים אלה. אין ספק כי אותו מוסד שהגדיר עצמו עם הקמתו בתור 'ישיבה לצעירים עם גיוון לימודי' מהווה עוד נסיון לקעקע את חומות עולם הישיבות".

במאמר משבחים את סגן ראש העיר חיים אפשטיין על הצבעתו כנגד המוסד: "יש לחזק את ידיו של שלוחא דרבנן מטעם סיעת 'בני תורה' בעירית י-ם, הרב חיים אפשטיין, שהיה הנציג היחיד שהביע התנגדות ומחאה נמרצת נגד אישור התקציב למוסד זה בדיון בועדת הכספים העירונית".

במאמר מגוללים את ההיסטוריה: "זעקת התורה כנגד מוסדות כלאיים אלו מושמעת ברמה מזה דורות. רבינו הנצי"ב מוולוז'ין זצוק"ל, שעמד בראשות "אם הישיבות" כבר הורה כי מוטב ולסגור ישיבה לחלוטין ובלבד שלא לאפשר בה תערובת של לימודי חול. בנו, רבי חיים ברלין זצ"ל, מעיד על כך בצוואתו: "ציוה עלי אבא הגאון זצלה"ה קודם פטירתו, על דבר שמסר נפשו על ענין ישיבה דוואלוז'ין, שלא להכניס לתוכה שום לימוד חול, ולסיבה זו נסגרה הישיבה, ומזה נחלה בחוליו אשר לא עמד ממנו. וציווה עלי באזהרה שלא להסכים לענין זה בשום אופן, בלא שום הוראת היתר בעולם".

"מדהים אפוא לראות, כי דווקא בדורנו, דור עני ויתום, קמים בעזות מצח כאלה הסבורים, כי מה שבעיני כל גדולי הדורות הקודמים נחשב כ"מפסיד בטוח" ללימוד התורה – לא יזיק לתלמידים הלומדים במוסדותיהם ותחת חסותם. וכי כה חכמים הם בעיניהם, עד אשר חושבים לבטל בהבל פיהם את מה שהסיקו הלכה למעשה כל גאוני ישראל בדורות האחרונים, לאחר עשרות שנים של יגיעה בעומקה של הלכה ומסירות נפש להרבצת תורה?".

"יש לציין, שמוסדות מסוג זה מהווים סכנה חינוכית וציבורית, הרבה יותר מאשר "ישיבה תיכונית" רגילה מהסוג המוכר לנו זה מכבר, והדבר נובע דוקא מ"התדמית החרדית" שלהם. כאן לא יחבשו רק כיפות סרוגות, וחובשי הספסלים ישתדלו להיראות בחזותם החיצונית כ"בני ישיבה" לכל דבר".

"אך דווקא תדמית מוטעית ומטעה זו מחייבת להביע התנגדות חד משמעית ולנהל מאבק נחוש נגד הסכנה הסמויה והמוסווית. אין לנו צורך להילחם נגד מוסדות של "בני עקיבא" המכנים עצמם "ישיבות", שכן מהותם ידועה ומפורסמת לכל. לעומת זאת, כאשר מדובר במוסדות היוצרים טשטוש ותדמית מפתה ושיקרית – חובה לפזר את הערפל שמסביבם ולהצביע על הסכנה הטמונה בהם".

"הפסיחה על שתי הסעיפים מחריפה את הבעיה שבעתיים; הנסיון להנות מכל העולמות וליצור 'תדמית חרדית' – הוא הגרוע מכל. אם תיווצר תחושה שאף מוסד זה נחשב כעין 'ישיבה', והלומדים בו 'בני ישיבה' הם, יגרום הדבר שאחרים, נוספים, ילמדו ממעשיהם. מחובתנו אפוא לקעקע את התדמית המטעה והמכשילה, להוריד את המסווה ולחשוף את האמת, כך שיהיה ברור לכל, כי לא ישיבה היא זו, לא כך היא דרכה של תורה, ואין שם מקומו של נער חרדי שהתחנך על ברכי התורה והיראה".

"הניסיון החמור לפרוץ גדר ולשנות את צביון הישיבות, צריך להדאיג כל אחד ואחד מאיתנו. אם רבינו הנצי"ב קבע, כי "כדאי הוא הענין הגדול הזה למסור נפשו עליו" – אין להתייחס לכך בשיוויון נפש. אם מרן החזון איש מורה לנו, כי רבותינו גדולי הדורות "קבעו למשפט ללחום בזה מלחמת מצווה" – מחובתנו להיחלץ חושים למלחמת מצווה זו ולהיאבק בכל כוחנו נגד מגמות פסולות אלו".

"מאז ומעולם נחשב כל ניסיון לערוך שינוי בצביון הישיבות הקדושות כאיום קיומי, שצריך לעורר חרדה ודאגה בלב כל יהודי שומר תורה וירא ד'. מרן החפץ חיים זצוק"ל כתב על כך דברים נוראים, המעוררים חיל ורעדה. היה זה כאשר עמד להתקיים בוילנה כנס של רופאים יהודיים שביקשו לדון בהצעות שונות "להטבת מצב בריאותם" של תלמידי הישיבות, כמו הגבלת שעות הלימודים, קביעת שעה או שעתיים ביום ל"כושר גופני" וכדו'. מרן החפץ חיים כתב אז מכתב ליו"ר הכינוס, ובו הבהיר לאותו רופא, כי אין כל חשש למצב בריאותם של בני הישיבות, ובסיום מכתבו הוסיף משפט נורא: "רציתי להזכיר לכבודו: כתוב בתורה 'כל הנוגע בהר מת יומת'. אם הנגיעה בהר במיתה, הנוגע בתורה בעצמה - לא כל שכן"!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!