אפלייה מתקנת לחרדים: אנשי המקצוע מתווכחים

תהודה רבה לפרסום של 'בחדרי', אודות מימוש 'האפלייה המתקנת' לחרדים, בשירות המדינה.

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר הוועדה לשרות נציבות המדינה, אמר ב'קול חי', כי בתקנות ההעדפה לקבלת חרדים לעבודה בשירות המדינה - נשים יתקבלו על בסיס מבחני סאלד בלבד (סמינר על יסודי), ללא צורך בתואר אקדמי.

שמואל הולנדר, נציב המדינה לשעבר אמר ב'קול חי' כי "יהיה קשה ליישם החלטה כזו, יש היום העדפות לערבים, אתיופים, בעלי מוגבלויות ונשים. עכשיו גם חרדים, צריך מנגנון מסודר להכיל את כל ההעדפות, כדי להקל על ועדות המכרזים".

מוטי פלדשטיין מנכ"ל קמח בירך על היוזמה, הודה לשר אריה דרעי וליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני על ההישג, והודיע כי יקים ועדת בדיקה שתעקוב אחר יישום ההחלטה. "אם המעסיקים יראו חרדים בשירות המדינה הם יתחילו גם לקבל יותר חרדים למגזר העסקי", אמר.

ח"כ ישראל אייכלר בירך גם הוא על ההחלטה, אך הוסיף שעדיין יש לפעול לתיקון מצב התעסוקה של החרדים. בדברים למשה לגלסנר ב'קול ברמה' אמר: "הצעד שעשתה הממשלה היום לגבי תעסוקת חרדים יפה מאוד והיה לי חלק בזה, אבל לא אשקוט ולא אנוח, עד שגם יהודי חרדי שלמד בישיבה ללא תואר אקדמי יוכל לקבל משרה בשירות הציבורי".

כפי שפורסם לראשונה ב'בחדרי', הופץ היום על ידי נציבות שרות המדינה מסמך המיועד לסמנכל"י מינהל משאבי אנוש במשרדי הממשלה, המכיל את עקרונות 'האפליה המתקנת' לחרדים - בעבודה בשרות המדינה.

במסמך מוסבר כי במערכת המרכזית ממנה מופצים המכרזים על ידי נציבות שרות המדינה, נוספה אפשרות לקטלג מועמד למשרה, בהגדרתו כמי שמשתייך למגזר החרדי. מועמד העומד בתנאי הסף ונכנס לקיטלוג זה, יש לתת לו העדפה מתקנת.

המשמעות הישירה והמעשית בהעדפה המתקנת למועמדים חרדים, לכלל משרות הממשלתיות, היא בשני היבטים: האחד, במבחנים הקוגנטיביים. כלומר, במידה והמועמד החרדי הגיע במבדקיו, קרוב לרף הנדרש, על אף שלא עבר - יתקבל. השני, במידה ושניים מתמודדים על תפקיד - הזוכה במקום הראשון אינו חרדי, ואל המקום השני הגיע מועמד חרדי, כל זמן שהפער בין השניים נמוך ואינו משמעותי, המועמד החרדי יועדף ויזכה במשרה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!