דרעי התנצל בפני נתניהו: "הסגנון של גואטה לא מקובל עלי"

תעופה בחקירה
שני שרים חרדים שעשו קריירה מזיהוי סימני מצוקה ואותות חולשה של יריבים, נכחו השבוע בישיבת הממשלה ובמפגש ראשי הסיעות. אחד מהשניים האמורים, גם השתתף בישיבת קבינט ארוכה ומתישה. אחרי קילומטראז' שבועי מרשים עם נתניהו המסקנה של שניהם יחד וכל אחד לחוד הייתה שהאיש לא נראה לחוץ ואינו משדר סימני מצוקה.

לא חלפו עשרים וארבע שעות מהדיאגנוזה המחמיאה והמרגיעה שהשמיע שר הבריאות, ונתניהו נראה אחרת לגמרי על כבש המטוס בדרך לאוגנדה. עיתונאים שישבו במטוס סיפרו עם הנחיתה שנתניהו נראה מתוח, כמו בן משפחתו מדרגה ראשונה שעשה את אותו מסלול אווירי לפני ארבעים שנה.

לא המצב הביטחוני המתדרדר הוא שהביא לביבי-מאניה דפרסיה השבועית. דווקא בזירה הביטחונית ביבי הרגיש כמי שסיפק את הסחורה והנחית מכת מחץ. לא על המפגעים שממשיכים לעקוף רכבים עם נשק חם ולפרוץ תריסים מוגפים עם נשק קר, אלא על היריב עם הסכין בין השיניים מהבית היהודי. שרשרת הפיגועים בסופ"ש שעבר הובילה את בנט לדרוש כינוס דחוף של הקבינט בליל שבת מנימוקים של פיקוח נפש. כשנתניהו התעלם מהדרישה ושלח את נפתלי ואיילת לתפילת לכה דודי לקראת כלה בבית הכנסת, הגיב בנט בפרסום בתקשורת של עשרת הצעדים הנדרשים למלחמה בטרור.

ביבי ואיווט הגיבו בשבת אחה"צ. כשבנט שומר השבת נם את השנ"צ, הם פרסמו שורת צעדים שבמרכזם בניית יחידות דיור חדשות בשטחים. התגובה של בנט בקבינט הייתה תחקור אובססיבי של קציני הצבא. ביבי שתק וכשאיווט עשה עבורו את העבודה והורה לקציני צה"ל להתעלם, הוא חש כמי שזכה ומלאכתו נעשית על ידי אחרים.

תחת השפעת האירועים בקבינט, וערב הנסיעה המפנקת לאפריקה, פתח ביבי את השבוע במצב רוח מרומם. זה החזיק מעמד עד בוקר יום שני, כשרביב דרוקר פרסם את הידיעה על חקירה פעילה ומקיפה שמתנהלת מאחורי גבו של ראש הממשלה. בהמשך היום הגיע גם לאוזני נתניהו מידע על עיתונאי בכיר שהעביר מידע מבוסס למשטרה כולל שמות ועדויות. נתניהו המריא לספארי האפריקאי כשהוא מותיר מאחוריו ג'ונגל תקשורתי. כל פרסומי 'ביבי טורס' של רביב דרוקר התגמדו לעומת עוגמת הנפש שנגרמה לגברת נתניהו ולבעלה בדרכם לביקור הכי יקר בתולדות המדינה.

את השינוי הדראסטי במצב רוחו של נתניהו, השרים ליצמן ודרעי לא זכו לראות. שניהם אומנם הוזמנו למסע האפריקאי, אך נותרו בארץ כל אחד מנימוקיו. ליצמן מסיבות רפואיות (עליהן נדבר תכף ומיד), דרעי מסיבות משפחתיות, ולא של משפחת דרעי, אלא של משפחת נתניהו. ההזמנה הראשונית להצטרף לנסיעה הועברה ללשכת דרעי לפני למעלה מחודש, אולם אחרי שפרשת סדן התפוצצה, התאיידה ההזמנה, כביכול מעולם לא שוגרה.

לדרעי שנותר מאחור לא היו סיבות להתלונן. השהות בארץ אפשרה לו לעקוב מקרוב אחרי הכותרות שדווחו במקביל על התקדמות בחקירת נתניהו לעומת הנסיגה בחקירת דרעי שתוביל כנראה לסגירת התיק. ביבי אומנם נרדם בצהרי היום במהלך הטקס באוגדנה, אבל בלילות האחרונים דרעי הוא זה שנם בשלווה בלי לסבול מחלומות ביעותים בהם מככבים חוקרים ושוטרים.

מזו תקופה ארוכה שדרעי מתהלך בידיעה שהתיק לקראת סגירה, כפי שפורסם כאן לפני חודש לראשונה (בפרשה הזאת, מסתבר, קו עיתונות היה הראשון שזיהה). בית הקיט בספסופה היה רק תפאורה כשבמוקד החקירה עמדו שתי פרשות. אחת נגעה לעסקת הנדל"ן בגבעת שאול שבנוגע אליה, תחושת הנחקרים בתיק הייתה שחוקרי המשטרה הגיעו עם הכנה חלקית, בין השאר באדיבות פרשן ערוץ 2 עמית סגל שפוצץ את הפרשה מוקדם מהמתוכנן. התאריכים ששלפו החוקרים לנחקרים לא היו מדויקים, פיסות המידע לא מאומתות עד שאחד הנחקרים המרכזיים בפרשה, שוחרר לביתו מבלי שחקירתו הפכה לחקירה באזהרה.

בפרשה השנייה שהובילה את היועמ"ש להכריז על מעבר מבדיקה לחקירה בתוך 24 שעות, נראה היה בתחילה שיש לפושטי העור, בשר עם הרבה שומן. העברת הכספים מחשבון האח (של מרטין) ג'יימס שלאף לחשבון האח (של אריה) שלמה דרעי ערב חזרתו של אריה דרעי לשלישייה, הדליקה בלה"ב 433 את כל הנורות האדומות. אלא שגם הפרשה הזאת הוסברה ונומקה בחדרי החקירות כרווח לגיטימי, פרי מימוש השקעת נדל"ן בגרמניה. תיק הג'יימס בונד, התגלה כתסריט בלי עלילה.

הפרסום בתקשורת לפני כחודש על חיקור דין בגרמניה, הוסבר כאן כהדלפה מכוונת של הפרקליטות, שהבינה כי המידע שבידיה אינו מאפשר אפילו לזמן את דרעי לחקירה, וניסתה לקנות זמן כדי לחשב מסלול מחדש. איך שזה נראה השבוע, מדובר במסלול יציאה, אבל רק כשתצא ההודעה הרשמית יוכל דרעי להניח את ראשו בבטחה, לא רק בלילות אלא גם בצהרי היום, ל'שלאף-שטונדה' נטול חששות וחשדות.

קייטנה בסיעה
את הטלפון האחרון שקיבל דרעי מנתניהו ערב ההמראה, הוא חייב לח"כ שהוא הכניס במו ידיו למשכן. "מה הוא רוצה ממני", התלונן נתניהו על גואטה, והתכוון בעקיפין לשאול את דרעי: אריה, מה אתה רוצה?

גואטה הוא המרענן הרשמי של הקדנציה הנוכחית. אם חיילי צה"ל בשטחים היו פועלים בהתאם להוראות הפתיחה באש של הח"כ הנורווגי מש"ס, בני משפחותיהם של המפגעים הערבים היו נוהרים להלוויות מבוקר עד ליל. מאז פרשת סדן, הוא סימן מטרה על מצחו של ראש הממשלה. ביום רביעי שעבר הוא לעג להסכם עם הטורקים ובסופ"ש - להכרזות על בנייה בשטחים. "נתניהו", כתב גואטה, "יחל לבנות 42 יח"ד בדיוק כמו שהביא את הטנק של נעדרי סולטן יעקב. הטנק לא הטנק והדירות כבר בבניה''. גואטה שוב השתלט על הכותרות ואפילו הפרובוקטור של הבית היהודי ח"כ בצלאל סמוטריץ' שכינה את החלטות נתניהו "ביזיון", נדחק לתחתית הידיעה.

'היועצ/ת לענייני' בלשכת רה"מ שדאג/ה להגיש את הטקסט כשהוא ממורקר לראש-הממשלה, הבליט/ה בצידו את הפרשנות שנכתבה כאן בשבוע שעבר על הח"כ הצבעוני מש"ס, שאומר את מה שדרעי חושב. "הרי ישבת איתי בקבינט ותמכת בפה מלא בהסכם עם הטורקים. איך ייתכן שחבר כנסת מהמפלגה שלך תוקף את ההסכם באותו יום ומשתלח בי בביטויים קשים?", שאל ראש הממשלה. נתניהו הודה בכנות שנפגע עמוקות, ודרעי, בניגוד לבנט, התנצל בתגובה. הוא לא התנער מאחריות, והבהיר שגם בשעה של חילוקי דעות, השיח מבחינתו חייב להיות מכבד וענייני. "הסגנון של גואטה לא מקובל עלי. אדאג שהדברים לא יחזרו על עצמם", הבטיח דרעי לנתניהו.

הבטחות צריך לקיים. בישיבה השבועית של סיעת ש"ס, ביקש דרעי מהעיתונאים והעוזרים לעזוב את החדר והרביץ בח"כים מוסר. "אנחנו לא הבית היהודי", אמר דרעי, "אצלנו לא יעליבו אישית ראש ממשלה שאנו יושבים איתו בקואליציה ומקיימים עמו שותפות. מחלוקות עם ראש הממשלה יכולות להיות, אבל אסור לנו להיגרר לפגיעות אישיות. צריך גם לשמור על קו אחיד בכל הנושאים. בסוגיה המדינית-ביטחונית יש רק אדם אחד שנחשף בקבינט לכל השיקולים ולכן אבקש שלא להגיב בנושאים הללו ללא תיאום מוקדם איתי".

גואטה שגה כשתקף את ראש-הממשלה, אישית ולא עניינית. אם היה מותח ביקורת נוקבת על העובדה שמתוך מאות יחידות הדיור בשטחים שאושרו השבוע לבנייה אין אף דירה שמיועדת לחרדים, ביבי לא היה יכול לבוא בטענות.

באירוניה ניתן לומר כי יחידות הדיור ביהודה ושומרון אושרו בהתאם למודל קייטנות הקיץ, שלא רלוונטי לערים החרדיות, כפי שנחשף כאן לפני שבועיים. במשרד הפנים ידעו לספר השבוע, כי מאז הפרסום ב'קו עיתונות', תוקנו ההנחיות ובעקבות כך עד למועד כתיבת השורות כבר נרשמו 10,000 ילדים חרדים לקייטנות הקיץ המסובסדות. נחיה, בתקווה שגם נראה את עטיפות הקרטיבים שמסמלות את החופש, מושלכות בחופשה הקרובה במסדרונות המוסדות. אם לא במהלך הלימודים הסדירים, אולי בקייטנות המסובסדות יימצא מי שיחנך את הילדים שהשלכת פסולת לסל האשפה, אינה מעשה אסור.

נחזור ליגאל גואטה ולפתחון הפה נגד נתניהו. יגאל הבין את מה שדוברי נתניהו בליכוד, משטייניץ ועד ארדן, למדו על בשרם במשך השנים. העובדה שנשכבת על הגדר עבור הבוס בדרך למטרה, לא מבטיחה שהוא לא יעשה את אותו מסלול בדרך חזרה. בניגוד לאיווט, הרי שגואטה לא מתכוון לעבור ניתוח להארכת פתיל. היעד מבחינתו הושג כשנתניהו מצמץ ראשון והרים טלפון. הפוסט הנגטיבי הבא הוא עניין של זמן, בהתחשב בכפיות הטובה הסדרתית של ראש-הממשלה. כשזה יקרה בשלישית וברביעית, דרעי הרי תמיד יוכל להשתמש בתשובה הש"סית הנצחית: הדברים הוצאו מהקשרם.

משחקי הכסף
בשעה שביבי עשה את דרכו לאפריקה, התגנב ליצמן לבניין משרד האוצר, כמו לוחם בסיירת מטכ"ל המחפש פרצה בין העננים מעל שמי אנטבה. את מספר הטלפון של הבכיר שהזמין אותו לפגישה, הוא זיהה משיחות קודמות. אחת מהן התנהלה לא מכבר, כאשר אותו בכיר ביקש מליצמן לסייע בשדרוג-הדחה של גפני מראשות ועדת הכספים למשרד הכלכלה. "אם אתם רוצים לעשות את זה, תפנו אליו ישירות", הגיב ליצמן וההמשך ידוע. גפני סירב להצעה וכחלון שפך את מררתו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה.

פרק נוסף בסדרת משחקי הכסף נראה השבוע במשרד האוצר. סגן שר האוצר איציק כהן אירח בלשכתו את שר הבריאות יעקב ליצמן, לצד נדב שיינברג רמ"ט שר האוצר משה כחלון, וטל גן צבי רמ"ט שר החינוך נפתלי בנט. ההודעה הרשמית בסיום הפגישה כללה את רשימת המשתתפים המלאה וכן את הסיכום המרכזי על מימוש הסעיף התקציבי של טל"י (טיפוח לימודי יהדות) למוסדות החרדים.

מדובר בסעיף שהסדרתו הובטחה מפורשות בהסכם הקואליציוני, ובגין עיכוב ביצועו – בעיקר בגלל התקנות המפלות מתקופת פירון, גפני קידש מלחמה בוועדת הכספים. מכלל הן אתה שומע לאו ופרסום זהות המשתתפים נועד כדי שכולם יבינו מי לא נכח במסיבת הסיום, ומדובר כמובן ביו"ר ועדת הכספים.

המשתתפים בפגישה הבינו היטב שההישג הכביר הזה - הבטחה לבצע סעיף קואליציוני באיחור של שנה וחצי, בכפוף למועד אישור התקנות אי שם במועד לא ידוע - לא היה קורה בלי ההתעקשות האובססיבית של גפני. להצלחה אבות רבים אך במשחק הפוליטי כולם יתומים. כל אחד מהמשתתפים, חש מחויב פחות מרעהו לשתף את גפני בחגיגת הסיום מכל הסיבות האישיות שפורטו כאן בשבועות האחרונים. כאשר ליצמן נשאל לאחרונה האם הוא שותף לדאגה שהביע גפני לנוכח התדרדרות מערכת היחסים בין נתניהו לאובמה, השיב יענק'ל בהומור פולני: "מערכת היחסים ביני לבינו צריכה להדאיג את גפני ולא מערכת היחסים בין ביבי לאובמה".

אחרי הדיל שנסגר בין דגל לשלומי אמונים מאחורי גבו, ליצמן חש עצמו כשותף נטול מחויבות כובלת. בנושאים מהותיים כמו השבת, הכותל והגיוס הוא משתף פעולה בצורה מלאה. "יש התקדמות מול ראש-הממשלה בעיקר בנושא הסעיף הבעייתי של מועצה משותפת עם מתפללי הכותל הדרומי", הוא גילה השבוע. המודל העקרוני קיים ואומץ רק לאחרונה בסוגיית המקוואות: במקום להכריז על הכרה רשמית, מפילים זאת על הסוכנות היהודית. "מועצת גדולי התורה בהחלטתה לא התמקדה בכותל אלא במאבק ברפורמים ובמטרה הזאת נעמוד", מסכם ליצמן שנשמע השבוע אופטימי מתמיד, חדור תחושה של שיתוף פעולה, בכל מה שנוגע לסוגיות המהותיות של דת ומדינה.

ההתנהלות הפוליטית של תן וקח, הוסף, הפחת וחלק, היא עניין שונה לחלוטין. ליצמן הבין היטב שחשיבות הפגישה במשרד האוצר - בעצם קיומה. הוא ידע מלכתחילה שנוכחותו בישיבה והכותרות שייצאו בסופה יפגעו בשני חבריו, גפני ופרוש, אך לא נמנע מלהשתתף בישיבה, ואף נהנה מהתוצאה.

כשהוא נשאל לאחרונה מה דעתו על ההתנהלות של גפני מול האוצר והאווירה הטעונה בין שר האוצר ליו"ר ועדת הכספים, הוא מאחל לשני הצדדים הצלחה ומציע כמשל את מודל חיפה. "אמרתי שהנציג שלנו יתפטר ועמדתי בדיבורי, אבל לא הסכמתי לכך שיכתיבו לנו לחולל משבר ולפרוש מהקואליציה. אנחנו עם יונה יהב מסתדרים, ולא מרגישים מחויבות להסתכסך בגלל התנהלות של אחרים".

ביום חמישי האחרון הצפין ליצמן ונסע לעיר האדומה כדי להיפגש עם יונה יהב. ליצמן מספר שניסה להשפיע עליו לקיים את ההסכם ולמנות את נציג דגל מיכי אלפר כסגן בשכר. במבחן היחיד שקביל פוליטית, מבחן התוצאה, הביקור הוגדר כהצלחה. יהב התמיד בסירובו למנות את אלפר, ובמקביל סיכם על הקצאת מבנה חדש לסמינר גור בחיפה.

"גם לי יש חילוקי דעות לא פשוטים מול האוצר", אומר ליצמן, "והחוכמה היא לשבת ולסגור דברים כאשר כל צד מתפשר ומוותר. העמדה שלי בעד השר"פ (שירותי רפואה פרטית) ידועה, אבל לא הלכתי עם הראש בקיר. כאשר בכירי האוצר התעקשו להעביר רפורמה שתאפשר לביטוחים המשלימים להשתתף רק בניתוחים שנערכו בידי רופאים שנמצאים בהסדר, אמרתי 'כן, אבל' במקום 'לא'. בתמורה להסכמתי העקרונית לאישור הרפורמה דרשתי וקיבלתי תוספת של מיליארד שקלים לתקציב המשרד וחוללתי שינוי".

האם המחיר ששילמת לא היה כבד מדי, שאלתי. את השאלה הזאת שואלים בחרדה מאות מטופלים חרדים, שרגילים להיוועץ בעסקני הרפואה מהקהילה. מי שנשלח לרופא מומחה בתחומו וחפץ דווקא בטיפול המיוחד שלו, יידרש מעתה, עם יישום הרפורמה, לשלם מכיסו.

"גם כאן הכנסתי סעיף ששינה את התמונה", השיב ליצמן, "נקבע ששר הבריאות יוסיף לכל קופה רשימה של חמישים רופאים, המומחים ביותר בכל התחומים, והקופות יהיו חייבות להכליל את הניתוחים אצלם במסגרת ההסדר. המשמעות של תוספת רשימת חמישים רופאים לכל קופה היא שלא יהיה תחום רפואי אחד, שבו לא יהיה מומחה מהשורה הראשונה שנכלל בהסדר הביטוחי".

כשקופות החולים סירבו לאשר את הרשימות המלאות שהעביר להם ליצמן, הוא נקט ביוזמה מדרבנת משלו. את הסדר השב"ן (שירותי בריאות נוספים), שהקופות לא יכולות להתקיים בלעדיו, הוא האריך בסופ"ש שעבר בשבועיים ימים בלבד שבמהלכם נדרשות הקופות לאשר את הרשימות המלאות. השבועיים שנקצבו טרם תמו אך רשימות המומחים הנוספים מתעדכנות והולכות בקצב משביע רצון. עד כדי כך גדול ההישג, שלבית החולים החיפאי רמב"ם, התווסף על בסיס תקן שבועי, ביקור רופא של פרופסור לפוליטיקה ירושלמי, שמתמחה בניתוח רוטציות, הארכתן וקיצורן.

אלי אלי
את חתן פרס נובל, סופר השואה אלי ויזל שהלך לעולמו בשבת האחרונה, פגשתי אחרי תפילת שחרית בבית הכנסת 'פיפט אבניו' במנהטן לפני חמש שנים. הוא סיפר על ארוחות הצהריים הדו-חודשיות שהוא מקיים עם אובמה, ודיבר בפתיחות שרק אווירה של שבת יהודית, נטולת חשש מהאזנות, יכולה לאפשר. "אובמה הוא אידיאליסט עם תפיסת עולם ערכית", ניתח ויזל, "הבעיה שלנו היא שנתניהו וישראל לא נמצאים אצלו אוטומטית בצד של הטובים ואת זה אני מנסה לשנות ככל שניתן. בשביל זה נסעתי לארוחת צהריים בוושינגטון ואסע איתו לכל מקום שאוזמן".

בספריו הראשונים שפרסם כאוד מוצל מאש, בטרם הפך לסופר בעל שם עולמי, ניתן היה לזהות בין השורות נימת התרסה כלפי שמיא. סיפרתי לו על סבי ז"ל, ניצול בוכנוולד כמוהו, שנכנס ויצא מהמחנה כיהודי שלא נפל פגם באמונתו, ושאלתי איך הנוכחות הדומיננטית שלו בבית כנסת אורתודוקסי וההתרפקות על שורשיו הוויז'ניצאיים מתיישבות עם הטקסטים שכתב לאחר השואה.

התשובה של ויזל נכונה לכל עת צרה, וקולעת לכל רגע מצוקה, קטן כגדול, אישי ולאומי. "התבגרתי ולא התגברתי", הוא השיב, "עם השנים שחלפו אני מבין פחות מה ולמה, אבל למדתי לא לשאול עליו אלא להרים את הראש לשמיים ולהפנות את השאלות אליו".

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!