נוחי דנקנר ואיתי שטרום הורשעו בהרצת מניות אי.ד.בי; "מסכת הראיות לא מותירה ספק סביר להרשעה"

איש העסקים והטייקון לשעבר נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, ואיש שוק ההון איתי שטרום הורשעו היום (ב') בהרצת מניות אי.די.בי. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, ציין בפתח דבריו כי "מסכת הראיות לא מותירה ספק סביר להרשעה".

לדברי השופט, "דנקנר פעל באופן לא שגרתי להצלת קונצרן אי.די.בי, פנה לכלל חבריו ומכריו והיה מודע למצב הקונצרן".

"דנקנר ביצע שיחת בקשת אשראי, ואין חולק כי לאחר השיחה ניתן לשטרום אשראי גדול", אמר השופט כבוב בהכרעת הדין. "הצדדים גם לא מכחישים כי ניתנה הלוואה של 8 מיליון שקל לשטרום כמה ימים לאחר ההנפקה".

באשר לעד המדינה עדי שלג, השופט ציין כי חלקים מעדותו התגלו כבעייתיים, ועם זאת לדברי כבוב, גם ללא עדותו של שלג עדיין יש בידיו די ראיות להרשעה.

כבוב גם מותח ביקורת על הבנק הבינלאומי, שנתן לשטרום הלוואה של 15 מיליון שקל, ואומר כי ספק אם הבנק היה נותן הלוואה כזו "לכל מן דהוא". כלומר, ההלוואה ניתנה לשטרום רק בשל בקשתו של נוחי דנקנר.

לדברי השופט, "פניית דנקנר לבנק הבינלאומי לשחרר אשראי לשטרום הייתה בלתי שגרתית. איני מקבל את גרסתם המיתממת של הנאשמים".

עוד אמר השופט כי דנקנר היה מודע לפעילותו של שטרום ופעל כדי לסייע לו. השופט כבוב מדבר גם על הסטת המשקיעים מדנקנר לקנייה דרך שטרום ולא בבורסה, ומציין מפורשות כי זו ראייה בעלת משקל משמעותי לחובת דנקנר.

השופט הוסיף: "בהסטת המשקיעים ניכר דפוס התנהגות שאין בו הגיון כלכלי, וניכרת מעורבותו של דנקנר והשותפות בין דנקנר לשטרום".

השופט הוסיף כי "דנקנר ושטרום הם מתוחכמים, שקולים. הם פעלו בצורה מודעת להשפיע על שער המניה".

לגבי הרשעתו של שטרום, כבוב קבע כי התנהלותו הייתה תמוהה, מאחר שהוא מכר מניות רבות של הקונצרן הקורס בזול ומיד לאחר מכן קנה ביוקר. "שטרום לווה כספים, לדבריו כי טען שהאמין במניה בטווח ארוך, אך פעל בה כאחרון סוחרי היום", הדגיש השופט. "בחינת הראיות מגלה כי גירסתו כה מופרכת - כל ניסיון למצוא היגיון חוץ מפעילות תרמיתית ייכשל".

"אינני יכול לקבל את גרסת הנאשמים שלא ראו את אי-חוקיות מעשיהם", קבע השופט. לדבריו, הראיות אמנם נסיבתיות, אך מדובר בלא פחות מ-24 ראיות נסיבתיות שמובילות להרשעה חד-משמעית.

דנקנר האזין בדממה להחלטה הנוקבת של השופט, שצפויה להביאו למאסר, כשהוא נראה כמעט קפוא ומשלב ידיים.

"התיישבה עלינו להקה של 'ברבורים שחורים'. עשיתי לפחות שתי טעויות מרכזיות: המשך רכישת מניות בנק קרדיט סוויס, ורכישת המלון בלאס וגאס עם יצחק תשובה. והרפורמה בסלולר הביאה לקריסה הסופית של אי.די.בי" - כך הסביר לפני מספר חודשים נוחי דנקנר, יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, במהלך משפטו את קריסתה המהדהדת של קבוצת החברות שבראשה עמד במשך שנים ואשר השפיעה על הכלכלה הישראלית כולה.

בכתב האישום שהוגש ביוני 2014 מייחסת הפרקליטות לדנקנר ולשטרום עבירות של השפעה בתרמית והנעה בתרמית מכוח סעיף 54 לחוק ניירות ערך ועבירות של פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. לדנקנר מיוחסות גם עבירות דיווח בכוונה להטעות משקיע סביר. לשטרום מיוחסת בנוסף עבירה של הדחה בחקירה.

אם השניים יורשעו בעבירות המרכזיות של הרצת מניות, הם צפויים להישלח למאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח. לפי החוק בארץ, המבצע עבירה של הרצת מניות יכול להישלח ל-5 שנות מאסר, אך לפי ההערכות, העונש שצפויים דנקנר ושטרום לקבל, אם יורשעו, יהיה בין שנה מאסר ל-3 שנות מאסר בפועל. בשנים האחרונות קיימת מגמה של בתי המשפט להחמיר את הענישה של נאשמים שהורשעו בעבירות ניירות ערך.

לשם ההשוואה - בנובמבר האחרון גזר עמיתו של כבוב, השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עונש של 3 שנות מאסר על ג'קי בן-זקן, שהורשע בהרצת מניות חברת מנופים פיננסים (מפל). עונש זהה הוטל על איתן אלדר, שותפו של בן -קן להרצה. נוסף לכך הוטל על השניים לשלם קנסות של רבע מיליון שקל כל אחד.

קודם לכן נשלחו מורשעים בעבירות ניירות ערך וגניבה בידי מורשה לעד שנתיים מאסר בפועל. על גולן מדר, מנהל כספים בעופר השקעות, שהורשע בעבירות תרמית בניירות ערך של מליסרון ב-2009, גזר השופט כבוב בינואר 2014 שנת מאסר בפועל וקנס בסך 100 אלף שקל.

לפי כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו השניים כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית החברה בבורסה, במטרה למנוע את ירידת שער המניה ולהעלותו, להגדיל את מחזורי המסחר ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים.

לפי הנטען, מטרת התוכנית הייתה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה (ההנפקה אכן עלתה בהצלחה רבה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל).

לטענת הפרקליטות, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום וכיום משמש עד מדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. לפי כתב האישום, שלג פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

עוד נטען כי דנקנר פנה לכמה מחבריו והפנה אותם לשטרום, כדי שירכשו מניות דרכו ומחוץ להנפקה ובכך ישמשו כ"מחלצים" שלו. אותם "מחלצים" הם אנשי העסקים אילן בן-דב; לשעבר בעל השליטה בחברת פרטנר; יוסי ויליגר שהיה הבעלים של חברת ויליפוד; שמעון וינטראוב, בעל השליטה בבראק קפיטל; צביקה בארינבוים; וגלעד טיסונה.

בכתב האישום נטען עוד כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול בכירי הבנק הבינלאומי - מנהלת מחלקת שוק ההון בבנק, ניצה זעפרני; ומנהל החטיבה העסקית, אילן בצרי - כדי להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים, על-מנת שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי.

דנקנר ושטרום כופרים בכל האישומים נגדם. דנקנר הודה בקשרי החברות שלו עם שטרום, אך הוא טוען כי לא הנחה אותו לבצע תרמית במסחר בניירות ערך של הקבוצה, והתרשם כי פעילותו חוקית ולגיטימית.

במשפט העיד דנקנר כי לא רק שהוא לא הריץ את מניות אי.די.בי, אלא שכלל לא היה בכך צורך, כיוון שמדובר היה ב"הנפקת חברים" מובטחת, שבמהלכה רכשו חבריו הקרובים את המניות, לאור יחסיהם עם דנקנר ובזכות אמונם בו.

"זו הייתה הנפקה ציבורית, אבל היא בשום שלב שלה לא כוונה לציבור. ידענו ששום גברת כהן מחדרה או מגדרה לא הולכת לקנות בהנפקה הזו בשקל אחד, וגם שום גוף מוסדי", העיד דנקנר. "נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי, ושהם מאמינים בי ובניהול שלי. זה המקום להתנצל על כך שהניהול שלי לא הוביל את אי.די.בי לחוף מבטחים".

התובעים במשפט הם עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). דנקנר מיוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי. שטרום מויצג בידי עורכי הדין איריס ניב-סבאג, נוית נגב, אלון ביכלר וקרן קורן. חברת קלוס טריידינג של שטרום מיוצגת בידי עורכי הדין פיני רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!