הכירו: בועז ביסמוט, שליח חב"ד

כינוס השלוחים העולמי של חב"ד, המתקיים בימים אלו בניו יורק, מספק לא מעט חוויות משעשעות, לצד אירועים קטנים ומרגשים.

קשה להעביר את הרגשות ממצגת הכח היהודית הגדולה בעולם, אלי הדף הקר והמנוכר. קשה עוד יותר לנסות להסביר את שרואות העיניים במילים, עוצמתיות ככל שיהיו.

השליחים המגיעים מכל רחבי העולם, נופלים זה על צווארו של זה, כמו אחים אובדים שלא ראו האחד את רעהו שנים רבות.

במהלך היום הראשון של הכינוס, סבבנו בין אלפי השליחים, וניסינו להבין מה מאחד בין יהודי בשנות השיבה, לבין פרח חסידי שזה מכבר נישא, וכבר יצא להעביר את לפיד היהדות לעוד מקום נידח, שאינו יודע רוחניות מהו.

התשובות היו מגוונות, אך מסר אחד נשמע: כולנו אנשים אחים. כולנו חיילים בצבא אחד. צבא הרבי. הרבי זצוק"ל, שהלך לעולמו לפני יותר מ-15 שנה, הותיר צבא חיילים ממושמע שמגביר מידי שנה את מפעל האדירים הזה, לממדים בלתי נתפסים.

בתום הישיבה עם הרב משה קוטלרסקי, 'האבא של השלוחים', יצאנו, משלחת העיתונאים, למסעדה מקומית. על חברי הקבוצה, נמנה גם בועז ביסמוט, כתב החוץ של עיתון 'ישראל היום'.

במהלך הארוחה סיפר ביסמוט, כי בעת שכיהן כשגריר מטעם מדינת ישראל במדינת מואריטניה, הוא הפך לשליח חב"ד מקומי. "מידי יום שישי הייתי מחפש אנשים לארח אותם על שולחן השבת. מכיוון שבכל המדינה היו ארבעה יהודים: אני ומאבטחי נאלצנו לעשות עבודת בילוש של ממש, בכדי לאתר יהודים נוספים.

"כל יום חמישי הייתי מקבל טלפון מאנשי חב"ד שביקשו לברר האם יש לי את כל הצרכים בכדי לעשות את השבת כהלכתה. לא אחת, הם שלחו לי ממדינות שכנות מוצרים מגוונים לשבת. את האורחים שלי הייתי מוצא בפינצטה. הייתי עובר על הרשימות, ומחפש שמות יהודיים. כשהייתי מוצא שם כזה, הייתי שולח את אחד מעוזרי להתקשר, ומבקש מאותו יהודי לבוא אלי לשבת. לא תמיד, אותו יהודי הודה שהוא יהודי, אך לאחר מסע שכנוע קצר, הייתי מצליח לשכנע אותו לבוא".

לאחר הסיפור המרגש, הניח בועז ביסמוט תפילין עם הרב מנחם אנדר, ממרכז צעירי חב"ד בישראל.

"נו", הפטיר, ר' מנחם, "לא כל יום יוצא לי להניח תפילין לשליח חב"ד..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!