מאבק במכון התקנים והרחבת רפורמת הקורנפלקס: חוק ההסדרים עולה על השולחן

האוצר מכריז מלחמה על מכון התקנים: רפורמה שנועדה להוציא את השליטה במכון מידי היצרנים המקומיים תעמוד במרכז חוק ההסדרים שיצורף לתקציב המדינה הדו-שנתי. המהלך שנתמך על-ידי שורת גופים כלכליים בינלאומיים ובראשם ארגון ה-OECD צפוי לעורר התנגדות עזה מצד התעשיינים וארגוני העובדים.

באוצר טוענים כי שליטתם של היצרנים המקומיים בוועדות מכון התקנים מביאה לעצירת ייבוא של מוצרים המתחרים במוצריהן של אותן חברות. על-פי המצגת שהציג האוצר לראש הממשלה בסוף השבוע החולף תביא הרפורמה לחיסכון משקי שנתי בהיקף של חצי מיליארד שקל, מבלי לפרט מעבר כך.

בהצעת חוק ההסדרים נקבע כי יושבי ראש הוועדות במכון התקנים יהיו אנשים ללא אינטרס כלכלי בענף שתחת פיקוחה של הוועדה, כשהשאיפה היא שלתפקיד ימונו בעיקר אנשי אקדמיה. בנוסף קובעת הצעת החוק כי גם בהרכבי הוועדות יבוצעו שינויים שימנעו מגופים בעלי אינטרסים לשלוט בוועדה.

נכון לתחילת 2016 טכנולוג המזון הראשי של תנובה, השולטת על 55% משוק החלב ומוצריו עומד בראשות הוועדה במכון התקנים האחראית לתקינת חלב ומוצריו; יו"ר הוועדה הטכנית לגלידה הוא טכנולוג המזון של גלידות שטראוס השולטת ב-35% מהשוק; סגן יו"ר הוועדה לתקינת הקמח ומוצריו הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי במאפיות אנג'ל השולטת על 40% מהענף; סגן יו"ר הוועדה לתקינת שימורי דגים הוא הטכנולוג הראשי של סטארקיסט השולטת ב-45% משוק שימורי הדגים, סגנית יו"ר הוועדה הטכנית לתה וצמחי חליטה היא טכנולוגית המזון של ויסוצקי השולטת על 80% מהשוק וכך הלאה.

בנוסף לרפורמה במכון התקנים מקדם האוצר את הרחבת רפורמת הקורנפלקס לשני ענפים מרכזיים נוספים: מוצרי החשמל וענף התמרוקים ומוצרי הטואלטיקה. הרחבת המודל לשווקים החדשים מיועדת להוזיל במידה משמעותית את מחיריהם של מוצרי החשמל מודל רפורמת הקורנפלס אפשר ליבואני מוצרי מזון יבש שעובדים בתקן האירופי או האמריקאי לייבא אותם לארץ ללא צורך בקבלת אישור ממכון התקנים ועריכת בדיקות נוספות. ענף מוצרי החשמל (מקררים, מיקרוגלים, מכונות כביסה) מגלגל 9 מיליארד בשנה ומאופיין במספר מועט של יבואנים. ענף התמרוקים והטואלטיקה (משחות שיניים, דיאודורנטים, חיתולים, שמפו ועוד) שהיקף המכירות השנתי שלו עומד על 6 מיליארד שקל בשנה נשלט על-ידי יבואנים מתחום המזון.

בתחום התחבורה מקדם האוצר לראשונה מודל של תחבורה שיתופית - באמצעו ביטול האיסור על מוניות להסיע נוסע אחד בלבד. החוק יאפשר הסעת מספר נוסעים במונית בכפוף לשני תנאים: ההיתר מתייחס רק לנסיעות שיוזמנו מראש ולא "על הדרך" והגבלת המחיר שישלם כל נוסע כך שלא יעלה על המחיר שהיה משלם אילו היה נוסע לבדו. האיסור נועד במקור להבטיח רמת שירות מינימלית לנוסעים אך, הוא הפך ללא-רלבנטי בעקבות הופעת הסמארטפונים והיישומונים (אפליקציות) המאפשרים לתאם מראש הסעת מספר נוסעים מבלי להאריך במידה משמעותית את משך הנסיעה. ההנחה היא שיישומונים כגון זה שפיתחה ויה יאפשרו את הוזלת הנסיעה לנוסעים תוך הגדלת התמורה לנהג.

מהלך נוסף שמתכנן האוצר במסגרת חוק ההסדרים הוא הוצאת מכרזים לעשרות קווים חדשים של מוניות שירות ברחבי הארץ.

בממשק בין התחבורה ומשק הגז הטבעי ישיק האוצר יוזמה להעברת המשאיות בישראל מתדלוק בסולר לתדלוק בגז טבעי דחוס (CNG) - באמצעות העברת הטבות המס הנהוגות כיום על השימוש בסולר לשימוש בגז טבעי. הטבות מס אלה מאפשרות לבעלי משאיות להזדכות על רכיב הבלו בסולר ובכך מוזילות את השימוש בעשרות אחוזים. חוק ההסדרים מציע להקפיא את הבלו אפס על גז טבעי דחוס ל-4 שנים והעלאה מדורגת לאחר מכן ובמקביל הפחתת החזרי הבלו על הסולר לתחבורה על פני 5 שנים.

בתחום הביטחון מעגן חוק ההסדרים את קיצור שירות החובה לגברים ל-30 חודשים (החל ממשוחררי 2020), מודל הקבע החדש שבמרכזו תחנת יציאה חדשה בגיל 35 (14 שנות ותק), הצערת גילאי הקידום והפחתת גיל הפרישה לקצינים ל-43 בממוצע, העלאת גיל הפרישה לנגדים ל-53 בממוצע ואזרוח של 32 משרות קבע בעלות אופי אזרחי (כלכלנים ומשפטנים) בכל שנה למשך חמש שנים (סה"כ 160 משרות). בנוסף יעוגנו ההסכמות בנושא הגבלת גובה הגמלה הממוצעת בפנסיית הגישור ל-12 אלף שקל והמרת מענק 12 המשכורות המשולם כיום אוטומטית לפורשים להסדר שלפיו ישולם לפורשים ההפרש בין הגמלה הצפויה להם בפנסיה צוברת לעומת מה שהיו מקבלים אילו היו נשארים בפנסיה תקציבית.

בתחום התקשורת כולל החוק את עיגון מסקנות וועדת פילבר להגברת התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית ושיתוף רשתות שיאפשר לחברות הסלולר לרכב על תשתית הקווים ל בזק והוט ולהציע תקשורת קווית ואינטרנט שיתחרו בהוט ובזק.

אחת הרפורמות המרכזיות שנחשפה ב"גלובס" היא צמצום דרסטי במספר המכללות הטכנולוגיות בניסיון לחזק את מעמדן וליצור מודל דומה לזה של האוניברסיטאות שינוהל על-ידי מועצה להשכלה טכנולוגית. תכנית מרכזית נוספת עוסקת בזירוז הקמתם של קווי רכבת קלה בשלוש הערים הגדולות בהשקעה כוללת של כ-60 מיליארד שקל. תכניות אחרות מיועדות להקל את נטל הרגולציה המופרז על הקמתם ופעילותם של עסקים ולנסות ולהחדיר שיטות עבודה מודרניות למשרדי הממשלה. בעת פתיחת עסק חדש יוכל בעל העסק לפנות לכתובת אחת שתרכז עבורו את כל האישורים הנדרשים (One stop shop) ובנוסף ייפתחו מכוני רישוי פרטיים לעסקים שיוכלו לבצע את כל הפעולות הנדרשות עבור בעלי העסקים.

כמדי שנה מגיש האוצר בצמוד לחוק ההסדרים גם את "התכנית הכלכלית", שם יפה לחבילת הגזירות שנועדה לאפשר לאוצר לסגור את הבור התקציבי. באופן מסורתי צפוי האוצר לשתול בחבילת הגזירות גם מספר "עזים" או הצעות שהאוצר יוותר עליהם במהלך המו"מ התקציבי. השנה יעמוד הבור על 14 מיליארד שקל והאוצר צפוי להציג שורת צעדים יצירתיים לקיצוץ בהוצאות הממשלה ולהגדלת הכנסותיה ובהם משיכת מאות מיליוני שקלים מקופת הקרן הקיימת לישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!