קורח המציאות: פרשה זו יפה נדרשת

הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שכונה בפי כל 'המגיד הירושלמי', סיפר פעם באחת מדרשותיו, כי נכנס אל אחד מגדולי הדור ושאלתו בפיו: יוצא לו לעיתים שעולה במוחו סיפור, המסוגל לעורר את העם לטוב ולגרום לחיזוק גדול, רק שיש בעיה אחת עם הסיפור הזה, שהוא אינו נכון... האם מותר לספר אותו הגם שאינו נכון, העיקר שהסיפור יחזק את האחרים, או שלא. סיפר הרב שבדרון, שאותו גדול בישראל אמר לו שאמנם עם שקר קשה לחזק אנשים, אבל אם זה סיפור ממש טוב, אזי בדוחק מותר. והוסיף הרב שבדרון בצחות לשונו: "וזהו השקר הראשון...".

על פרשת קורח אומר רש"י הקדוש "פרשה זו יפה נדרשת". הדרשנים בקהילות ישראל מאוד אוהבים את הפרשה הזו, כיון שיש בה מוטיבים רבים המשמשים אותם בדרשותיהם. ויתרה מכך, סיפורו של קורח ועדתו הופך משנה לשנה יותר ויותר אקטואלי, מה שגורם לדרשנים לעיין שוב ושוב בפרשה זו, ולנסות להבין האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה, או ש"מעשה אבות סימן לבנים".

*

יחד עם זאת, די להתבונן בסיפורים של קורח, המופיעים במדרשים הרבים, כדי להבין שקורח היה אף הוא דרשן לא קטן. קחו למשל את הסיפור המפורסם המופיע במדרש, אותו סיפר קורח לעדתו. "אלמנה אחת הייתה בשכנותי", מספר קורח, "ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת.

באה לחרוש, אמר לה משה 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדו'. באה לזרוע, אמר לה 'שדך לא תזרע כלאים'. באה לקצור ולעשות ערימה, אמר הניחו לקט שכחה ופאה. באה לעשות גורן, אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשתה עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן.

"כיון שילדו", המשיך קורח לספר ולהתריס, "בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות, שכך אמר לי הקב"ה 'כל הבכור אשר יולד וגו'' הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הוולדות. הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן, אמר לה תני לי ראשית הגז שכן אמר הקב"ה 'וראשית גז צאנך תתן לו' אמרה אין בי כוח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטה, אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה. אמרה אפילו אחר ששחטתי אותן לא נצלתי מידו, ואמרה הרי הן עלי חרם, אמר לה כולו שלי הוא, שכך אמר הקב"ה 'כל חרם בישראל לך יהיה', נטל והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה".

אכן סיפור עצוב ונוגע ללב. אבל יש בו כמה פרטים שאינם מדויקים. כבר בראשית הסיפור, כאשר קורח מספר על אלמנה עם שדה, עולה השאלה, על איזו שדה הוא מדבר? עם ישראל נמצא במדבר עתה ולמי יש שדה משלו בכלל?

על כך נאמר "פרשה זו יפה נדרשת". הדרשנים יודעים להמציא סיפורים שלא היו ולא נבראו, ולשלהב את העם כולו בדבריהם, גם אם הסיפור לא היה.

*

בפרשת קורח אנו קוראים על המחלוקת. בספרים הקדושים מובא, שפרשת השבוע משקפת את אירועי השבוע, "הקריאה מעוררת הזמן". דוקא בשבוע זה בו יש להרבות אחדות השתתפתי בארועי אחדות ובשיאו כנס האחדות שנערך בכנסת ישראל, בהובלת יו"ר השדולה לאחדות העם ח"כ יואב קיש.

כשותף פעיל בשדולה, נדהמתי לגלות את האחדות המופלאה ששררה באירוע. נציגים מכל סיעות הבית באו להשתתף וליטול חלק בדיונים הרבים. הטיב לבטא זאת יו"ר השדולה והמארח של הכינוס, ח"כ יואב קיש שאמר ש"השיח בכנסת בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר חיובי. לפתע שומעים פחות אמירות מעליבות איש כלפי רעהו, ואירועים גזעניים ופרובוקטיביים נעלמו מהשיח הפוליטי. לא לגמרי, אבל אנחנו בכיוון הנכון".

במסגרת האירוע הובלתי פאנל מרתק שכותרתו: 'שלטון הרב או הרוב'. המעניין הוא, שכל יושבי השולחן הסכימו עם כך שחייב להיות בינינו מכנה משותף רחב ככל האפשר, גם בסוגיות סבוכות בענייני דת ומדינה, ויש למצוא את הגשר וההסכמה בין כל חלקי העם.

גם בקרב חלקים בציבוריות הישראלית, הדוגלים בהפרדת הדת מן המדינה, ישנה תפיסה המקבל משנה תוקף בכל יום שעובר, כי המציאות מחייבת לשאוף לכך שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית, ובשל כך, האופציה היחידה כרגע היא נישואין במסגרת ההלכה ושמירה על מוסדות הדת במדינה שלא ייפגעו. גילינו לשמחתנו, כי רב המאחד על המפריד בינינו, וזו בהחלט בשורה מרשימה ובפרט בימים אלו.

מאירועי יום האחדות יצאתי מחוזק. 12 השולחנות ב'טרקלין שאגל' כנגד 12 השבטים, היה מחזה מרנין. כל כך הרבה נושאים שיש לדון עליהם. כל כך הרבה דעות, השקפות, תפיסות עולם, אך לבסוף כולם יכולים לשבת סביב השולחן, להכיר, לשמוע, להידבר ולנוע קדימה.

*

אירוע נוסף של אחדות נערך בראשית השבוע. תלמידי מרכז החינוך 'מדעים ויהדות' החוגג בימים אלו 15 שנים להווסדו, יצאו יחד עם הצוות החינוכי, לחגיגה בסימן 'אנרגיה חיובית', אל מול גדות הנחל בחדרה הזוכה בימים אלו לעדנה, ועובר שיפוץ מאסיבי לקראת הפיכתו לאחד המקומות היפים ביותר בארץ.

התאספנו מול ארובות החשמל, כדי לנסות ליצור שילוב ואחדות בין האנרגיות שהטבע צורך, לבין עמותות 'הירוקים' שרואים בקדמה המתפתחת ובארובות, נזק אקולוגי חמור מאין כמותו.

עמדנו שם כדי להבין שכל דבר שנראה שלילי, יכול להיראות חיובי. תלוי מנקודת המבט. מהמקום בו עמדנו, יכולנו לראות את מתקן ההתפלה הגדולה ביותר בארץ. מאותה נקודה בה עמדנו, יכולנו גם לדמיין את קידוחי הגז במאגרים בלב ים. גם מעשים שליליים ביותר, הגורמים לנזק סביבתי חמור, עשויים להביא תועלת רבה.

האחדות הזו וראיית הטוב בכל דבר, זה גם מה שעמד בבסיס הקמת מרכז הקירוב 'מדעים ויהדות'. שילוב של יהדות עם מדע, שילוב של לימודים ברמה הגבוהה ביותר, בלא להתפשר על לימודי יהדות ומסורות. וכפי המוטו שמלווה אותנו כבר חמש עשרה שנה: יהדות ומדע - אין זו אגדה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!