חשש כבד: פרישת בריטניה תביא להגבלת ברית המילה והשחיטה

ויכוח מר חצה בשבועות האחרונים את הקהילה היהודית בבריטניה, כפי שהוא פילג את הממלכה המאוחדת כולה (מאוחדת עד שהגיע משאל העם ופורר אותה): האיחוד האירופי זה טוב לאנגלים או רע לאנגלים? ובגרסתו היהודית השאלה החריפה עוד יותר: האיחוד האירופי טוב ליהודים או רע ליהודים?

בריטניה היהודית היא הקהילה השנייה בגודלה באירופה והיא עדיין חצויה באותה שאלה, מנהיגיה עדיין מתעמתים זה עם זה כמו רגע לפני המשאל: האם יש לצהול בשל ההחלטה על הפרישה או להתאבל ולחשוש?

ותחילה לעובדות הסטסטיסטיות: רוב יהודי הממלכה הצביע בניגוד לזרם, וכן תמכו בהישארות באירופה, לפי סקר אחרון שערך העיתון היהודי הנפוץ ביותר ה'גואיש כרוניקל' 49 אחוזים מיהודי הממלכה היו בעד הישארות באיחוד ורק 34% היו בעד ההיפרדות. גם כאן נצפתה תופעה שהתרחשה במדינה כולה, הצעירים היו בעד הישארות באיחוד. המבוגרים - אלה שלקחו חלק בהחלטה של ההצטרפות לאיחוד בשנת 1975, נטו עתה דווקא להיפרדות.

הקולות היותר בולטים בקרב המנהיגות היהודית בקהילה חוששים מהעתיד, חשש הוא הוא בכלל תכונה יהודית מאוד שכן כל שינוי עשוי לעורר אי יציבות. אי יציבות לא עושה טוב ליהודים.
מנהיגי הארגונים האירופים שמחוץ ללונדון, שימשו תיבת תהודה לחששות הללו כאשר נשיא 'ועידת רבני אירופה' ורבה של מוסקבה, הגאון רבי פנחס גולדשמידט אמר כי "יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי משנה משמעותית את המפה באירופה. היציאה נתנה רוח גבית להרבה מפלגות ימניות קיצוניות הדוגלות ביציאת ארצותיהם מהאיחוד האירופאי דוגמת צרפת והולנד. ההתחזקות הפוליטית של הימין הקיצוני תביא בעקבותיה גם ניסיונות חוזרות להגביל את חופש הדתות במדינות אירופה – ובמה שנוגע לנו היהודים גם בנושא ברית המילה והשחיטה".

גם 'מרכז רבני אירופה' הביע חשש מהתחזקות הימין הקיצוני: "העובדה שמנהיגי ימין קיצוני בירכו על התוצאה מעידה כי מדובר בהחלטה בעייתית מאוד בעבור יהודי אירופה", אמר מנכ"ל 'מרכז רבני אירופה', הרב מנחם מרגולין. אלא שהקולות הללו, הינן חוץ בריטיות, בתוך הקהילה עצמה אין תמימות דעים.

עורך העיתון היהודי הגדול ביותר, ה"ג'ואיש כרוניקל", סטפאן פולארד, כתב מאמר דעה בשם "ברקסיט – יום נפלא לבריטניה וליהודיה". במאמרו מנה את היתרונות לקהילה היהודית בעקבות היציאה מהאיחוד. "לגבי מקומנו בקהילה הבריטית כיהודים, והאיום על קיצוניות", הצהיר "אף פעם לא קראתי יותר שטויות על כך שלכאורה אנחנו, כיהודים, נסבול בעקבות היציאה מהאיחוד".

איפה החששות איפה היתרונות? יוחנן ברייר, איש עסקים חסידי תושב לונדון מנסה להסביר: "יש את הדברים הגדולים מהם חוששים. כמו מהעובדה שבגלל התחזקות הימין יבטלו את השחיטה, או יגזרו על המילה, אלה חששות לא רציניים. אנגליה יש לה מסורת סובלנית של שנים רבות הם לא יגזרו על השחיטה או על המילה. אם כבר להיפך דווקא – אירופה האנטישמית של בריסל עשויה להטיל גזירות כאלה".

דוגלס קראוול, חבר מפלגת הUKIP הבדלנית נופף בדגל הזה כאשר התריע בפני יהודי הממלכה ושאל: "איך תוכלו להשאיר את שאלת השחיטה בידי הטכנוקרטים מבריסל?".

אב"ד לונדון, הרב מנחם געליי, גם הסכים לכך כשאמר: "אנו סמוכים ובטוחים שהאינטרסים היהודיים והדתיים יישמרו, אנו סומכים על הבטחתם לשמור על ערכינו לבל ייפגעו, ולהדוף כל מתקפה בתחומי השחיטה הכשרה, המילה והחינוך בתחומי המדינה".

יש גם החשש מהתחזקות האנטישמיות. גם כאן יש למטבע שני צדדים: מצד אחד הימין הקיצוני מתחזק בבריטניה, מצד שני החשש לפגיעה ביהודים כבר אינו מצד הימין אלא מצד המהגרים המוסלמים. "אנשים שחוששים מאנטישמיות", אומר ברייר, "הצביעו בעד היפרדות כדי לעצור את ההגירה מאירופה". אחת המודעות האפקטיביות ביותר של תומכי היציאה מאירופה הייתה תמונה ללא מילים של מהגר סורי החוצה את הגבול בסלובניה. ההסברים היו מיותרים.

"החששות המרכזיים נוגעים בעיקר לחיי היום יום: "יש בלונדון אלפי יהודים אנשי עסקים בעלי דרכונים אירופים", אומר ברייר, "דרכונים פולניים, הונגריים מאזרחויות שירשו מהדור שלפני השואה. יש מהגרים יהודים מישראל וארצות הברית שהשתמשו באזרחויות הללו כדי להגר ולעשות עסקים בבריטניה. עכשיו המעמד שלהם בסכנה".

חיים סלובין, מתושבי גולדרס גרין החרדית מוסיף: "יש אצלנו קהילה צרפתית גדלה והולכת הם בורחים לאנגליה בגלל מה שקורה בצרפת. יש בתי ספר יהודים עם למעלה משישים אחוז יהודים מצרפת, מה יהיה איתם עכשיו?".

החשש הזה הולך ומתגבר לאור העובדה שעד כה, בני זוג של אזרחים בריטיים זכו בהטבות והקצבות ופלאי ה'בנפיטס' הנדיבים של הממלכה. אך לאור החוקים החדשים הצפויים הם יאלצו להמתין עד להתאזרחותם שעשוי לערוך חמש שנים עד שיהיו זכאים להטבות הסוציאליות.

עוד נושא הקשור לחיי היום יום הוא חשש מהתייקרויות, כאשר גבינות כשרות מגיעות מצרפת ובשר כשר מפולין, המיסים והמכסים עשויים להזניק את המחירים. "יש עוד עניין", מסביר ברייר, "ההגבלות על ההגירה עשויות לסלק מיליונים מהמדינה ולגרום לירידה חריפה במחירי הנדל"ן הגואים בלונדון ומנצ'סטר - המרכזים היהודיים". וזה טוב ליהודים או רע ליהודים? "לזוגות הצעירים זה טוב שיהיה להם דיור בר השגה. לנגידים היהודים החולשים על הנדל"ן של לונדון זה רע מאוד".

אולי מה שנכון הוא מה שאומר רבה הראשי של בריטניה הרה"ג רבי אפרים מירוויס שהתבטא: "עכשיו אחרי שהמשאל המפלג הסתיים יש לשוב ולהתאחד. לא משנה מה היו הדעות, יש להניח למחלוקות כי זה מה שחיוני היום יותר מאי פעם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!