חוכמת נשים בנתה ביתה - הסיפורים של א' על שלום בית

עונת החתונות בשיאה וזוהי שעתה היפה של א'. ממרומי עשרות שנות נישואיה שהודות לחוכמתה ותושייתה, זכתה לבעל שמעריץ את האדמה שרגליה דורכות עליה, היא אוהבת לחלק לזוגות הצעירים עצות בהשראת סיפורה האישי המיוחד.

אם בתחילת נישואיה תמהה איך שיחק לה מזלה הטוב ש"הרוויחה" בעל שמעמדו החברתי / השכלתי גבוה בהרבה משלה, מהר מאוד הבינה בדרך הקשה, שהייתה לכך סיבה לא מחמיאה במיוחד.

א' נולדה כבת הבכורה במשפחה טובה ויראת שמיים, אלא שהתקשתה ללכת בתלם. בשיעורים לא הצליחה להתרכז, אולי בגלל מזגה התוסס ואולי בגלל הפרעת קשב ו/או ריכוז שלא ידעו לאבחן באותם ימים. אביה השמרן נלחם איתה שוב ושוב בנטייתה למצוא הנאה במקומות שלא לרוח המשפחה. היה חשש שתסכן את השידוכים של הבאות אחריה.

בורא עולם בחסדיו האינסופיים מצליב את דרכה עם ש', גבר נאה, משכיל, בעל עבודה מסודרת בארגון ממשלתי עם שכר גבוה לצידה. רווחה רבה באה לה ולמשפחתה.

בתחילת נישואיה, כאמור, חשבה שנישאה לו למרות עברה ומזגה התוסס. אלא שאז הבינה שכמו בעלים רבים אחרים ש' לוקה בשיגעון גדלות. נוח לו לשמר את המצב הקיים שהיא כמה דרגות מתחתיו, כביכול....

בניגוד לדעות הרווחות עליה באותה תקופה, בקרב החברה, המשפחה ובעלה, שהסברו שהיא טיפשה קלת דעת, לא' היה שכל חריף דיו להעריך את המצב ולהבין שאם לא תתעורר המצב רק יחריף. והיא מתעוררת - בדרכה המשעשעת והנועזת היא מארגנת לעצמה בסבלנות והתמדה, שלום בית, כמו שחלמה עליו תמיד וכמו שביקש/ה מבורא עולם תמיד בתפילותיה.

להלן שניים מלקט סיפורי חייה שא' אוהבת לספר לכלות טריות בפרט ולנשים נשואות בכלל:

1. א' שלנו, עקרת בית למופת, עד השעה 18:00 ארבעת ילדיה הקטנים אחרי רחצה, טיפול כינים וגזיזת ציפורניים, בית נקי ומסודר, כביסה מקופלת בארונות והיא מקבלת את פני בעלה השב מהעבודה עם חיוך מאוזן לאוזן וארוחה חמה. היא מחכה לשווא להערכה על מאמציה. אלא שש' מקבל הכל כמובן מאליו ועוד תוהה בקול רם ופוגעני כמעט מדי יום מה היא בכלל עושה כל הזמן בבית, בזמן שהוא עובד כל כך קשה. א' חורקת שיניים ומבינה שמלענות לו, לא יצא הרבה שלום בית אבל היא כן רוצה את ההערכה שלו ומחליטה ללמד אותו בדרך הקשה מה היא עושה כל יום. בחיוך מתוק מדבש היא מספרת על חברותיה הטובות שיוצאות לנופש בנות בדרום ומבקשת רשות לצאת לארבעה ימים. בקול רך היא חוזרת על דבריו שלו שזה קלי קלות להסתדר עם ארבעה ילדים קטנים. במיוחד גבר חכם כמוהו, מנהל עבודה גדול ומהולל. הוא בולע את הפיתיון והיא יוצאת לדרך. לא לפני שהיא "במקרה" משאירה סל כביסה מלא ומשביעה את אחיותיה הצעירות שאהבו לבוא אליה ולעזור לה שלא ינקפו אצבע בהיעדרה. ביום הראשון הוא מתקשר רק לוודא שהגיעה בשלום ושואל כמה שאלות טכניות. ביום השני הקול נעשה מתוח ועייף יותר וכאילו במקרה שואל אם לא נמאס לה רחוק מהבית מהילדים ואולי היא רוצה לקצר את הנופש... בלילה השלישי הוא כבר נשבר ומודה שקשה לו והוא לא מבין איך היא מסתדרת. את פניה הוא מקבל ביום הרביעי בשירה מוקדמת של "אשת חיל מי ימצא". א' שלנו מספיק חכמה כדי לא לומר "אמרתי לך" ולא מתחשבנת. רק מחייכת את חיוכה המתוק.

2. חלפו עברו השנים, חמשת ילדיה כבר גדולים, הבכורות נשואות. ברוך השם, השכינה שורה בבית. אלא שנשאר עניין המתנות בחגים, ימי הולדת ואפילו ימי נישואין, שש' מתמיד לשכוח כאילו במקרה. גם א' שלנו רוצה שיפנקו אותה ויזכרו אותה וגם כאן היא מטפלת בעניין בדרכה המיוחדת. כמה ימים אחרי שיום נישואין נוסף נשכח וא' לא מוציאה על כך מילה, היא מזמינה את שתי בנותיה הנשואות לשבת, כדי שכל המשפחה תהיה ביחד. ביום שישי מונח זר פרחים גדול על השולחן. ש' חושב כנראה שהזר לקראת השבת ולא טורח לשאול מי שלח אותו. אלא שבניגוד אליו הבנות שואלות באמצע סעודת השבת. העצם של הדג כמעט נתקעת בגרונו של ש' כשאשתו עונה שזה מבעלה לכבוד יום הנישואין. לפני שהוא מצליח למחות, כל ילדיו מהללים אותו ב"כל הכבוד, אבא! איזו השקעה". "וזה עוד לא הכל" מודיעה א' "חכו תראו איזו מתנה הוא קנה לי ליום הנישואין" והיא הולכת לחדר להביא קופסת קטיפה מאורכת ושולפת משם בעדינות צמיד יהלומים, שקנתה ובחרה לעצמה מבעוד מועד. למותר לציין שנצנוץ היהלומים סנוור וגרם לסחרחורת קלה לבעל שנאלץ בחריקת שיניים לקבל את מלוא תשומת הלב מאשתו המודה ומילדיו הנרגשים. בעוד הוא תוהה מה עלות הנזק הכספי, חתניו משבחים אותו ומציינים אותו כדוגמה ומופת כיצד עליהם לנהוג עם נשיהם, בנותיו שלו. מה שגורם לבנותיו לתת לו סבב נוסף של חיבוקים לאור המחשבה על מה שיחכה להן ביום הנישואין הבא. בהמשך כשנותרו א' וש' לבד, אחרי כל המחמאות שקיבל כבר לא יכול היה לנזוף בה. רק להרכין ראש ולהבטיח שלעולם לא ישכח שוב תאריכים חשובים. בצאת השבת הוא כבר דואג לרשום הכל ביומן, רק ליתר ביטחון...

יש שיאמרו מבין מכריה ששיטותיה ערמומיות מדי, יש שיגידו שצריך את החן שלה ואת הלב הטוב שבסופו של דבר יש לש', כדי שהעסק יעבור בשלום.

מה שבטוח שלא' שלנו יש את הפרשנות שלה ל"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!