קרב חדש בין האוצר והשיכון: למי מגיע הקרדיט על הבניה לחרדים?

היום לראשונה אנחנו מרגישים שמשהו באמת זז בניסיונות לקדם פתרונות למצוקת הדיור הקשה של הציבור החרדי. לא בגלל עוד דיון בנושא זה שנערך בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם ממנו לא יצא שום דבר מעשי, אלא מהקרב שפרץ על ה'קרדיט' לקידום הפתרונות.

הרבה לפני שיש כיסוי כלשהו לתוכניות החדשות שהוא מפיץ, מבקש משרד האוצר לנכס לעצמו את ההצלחות שתבואנה, אם יצאו אל הפועל, ויותר ליטול את ההילה ממשרד הבינוי והשיכון.

אברהם גרובייס, הכלכלי המוכשר של 'המודיע', דיווח היום בכותרת הראשית של מוסף 'מדורים' המעניין של יום ג', כי צוות חשיבה מיוחד במשרד האוצר מגבש מספר תוכניות חדשות לפתרון בעיית הדיור והן יפורסמו בקרוב. לא מדובר בפתרונות מיוחדים לציבור החרדי דווקא, אבל העובדה שהעיתונות החרדית היא הראשונה שהתוכניות האליה הודלפו אליה, מוכיחה שיש התקדמות, ומישהו באוצר לא מתכוון לפרגן אותה לשר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס.

בין התוכניות מדובר על העלאת מס רכישה לתקופה מוגבלת על דירות להשקעה. מס הרכישה על דירה שניה יעלה ל-5% במקום 3.5 היום. כמו-כן יוענק פיצוי מיידי ומשמעותי על פדיון קרקע חקלאית לטובת בניית דירות על אותה קרקע.

אבל בעיקר מתכננים באוצר את הוצאת המשרדים של בעלי מקצועות חופשיים, כמו רופאים ועורכי דין, השוכנים בבנייני דירות שנבנו על קרקע של המינהל. מבצע האכיפה הזה, אינו נוגע לאוצר כלל, אלא למשרד הבינוי והשיכון, והוא אמור לשחרר אלפי יחידות דיור לשוק ולהפנות אותן גם לדיור לחרדים. בין השאר מדובר במשרדים של עורכי דין שמתוך אותן הדירות פועלים להוציא מדירות דומות אחרות... בתי כנסת.

אם התוכניות האלה יצאו אל הפועל, הם יקדמו בהרבה את הסיכוי להגיע לפתרונות דיור כלשהן. אבל בינתיים פרסומן רק מאשר שבמשרד האוצר יודעים את שאנחנו שמענו בימים האחרונים מאחורי הקלעים של משרד הבינוי והשיכון, על פריצת דרך כלשהיא בנושא הבניה לחרדים, ומנסים לתפוס את ה'דגים' לעצמם, עוד לפני שהונחה הרשת.

בסוף השבוע הזה נשמע על המעבר לשלב המעשי של בניית כ-400 יחידות דיור חדשות לחרדים בירושלים, בשכונת רמות ובמתחם שנלר. 300 דירות נוספות 'ישוחררו' בתוך חודשיים לדרך במתחם 'נחלים' בפתח תקווה, אחרי עיכובים רבים.

אבל בעיקר מרוצים שם מהסרת הסלעים הכבדים בדרך לאישור הסופי של תוכניות הבניה בחריש, שגם הוא יתקבל בתוך חודשיים לכל היותר.

הקרדיט, אם כן, הוא בכל זאת של שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ולא של האוצר.

צריך ראש בשביל לכסות אותו

32 איש, 17 מתוכם אזרחים, נהרגו השבוע בפיגוע התאבדות שאירע בכיכר הטקסים באיסטנבול שבטורקיה, ב'יום הרפובליקה' של המדינה, שהוא מעין 'יום העצמאות' הטורקי. למרות זאת העתונאי מתי גולן, הכותב את מדור 'בסוגריים' שבאחוריים של 'גלובס', 'היה מת' לעבור לשם.

הוא לא סתם עוד ישראלי שמתגעגע אל החופים, השמש, השוק ההימורים, הברזים והמגבות שארדואן הרחיק אותם מהישראלים למרחק שבין תל-אביב לאזורי מרבצי האורניום של איראן. הוא לא מבכה בעיתון ה'כלכלי' על ההוצאות על הוצאות משק הבית לתיירות, שנסקו מאז החליף ארדואן את עורה של טורקיה והישראלים נאלצים לבלות גם את סופי השבוע בישראל השבויה ב'סטטוס קוו', במקום בטיסות מקרטעות ושיט חופים בליווי 'ענקי הזמר המזרחי'.

מה שמביא את גולן להתקנא בטורקיה היא העובדה שב'יום העצמאות' שלהם החליטו ראשי הצבא הטורקי, שנותר להם עוד זמן לעיסוקים צדדיים אחרי שהם קושרים קשרי מלחמה נגדנו עם אחמניג'אד, נסראללה ועם החמאס, לערוך 'הפיכה צבאית' זוטא, ולא להשתתף בקבלת הפנים שערך נשיא המדינה עבדוללה גול.

ה'חזית הצבאית' הזו קמה ב'מדינת השמש העולה' המועדפת של גולן רק משום שאשת הנשיא עוטפת את ראשה בכיסוי מטעמי דת, והיא עמדה להשתתף באירוע, לא עם רעלה חלילה, אלא רק עם כיסוי ראש.

רשעות הדיבור למתי גולן: "אפשר להגיד הכל על הטורקים" - הוא כותב מאוד שחור על צהוב כתום, מעל גבי העיתון שמתיימר להיות 'עיתון העסקים של ישראל' - "אבל בעניין הזה הם הרבה יותר מתקדמים מאיתנו. לא רק שאצלנו התנהלות כזאת לא תעלה על הדעת, אלא שעל דעת מנהיגינו החילונים עולה התנהגות הפוכה לחלוטין. בטורקיה, ראשי הצבא הדירו רגליהם ממשכן הנשיא מטעמים עקרוניים של הפרדה. אצלנו כל המנהיגים החילוניים, באים ויוצאים אצל רבנים, מתחנפים ומתרפסים בפניהם.

"יתרה מכך, החילוניים שלנו מתחננים בפני הרבנים עם גלימות לעשות את מה שבטורקיה אסור לחלוטין: להתערב בנושאים פוליטיים, לטובתם כמובן. מכיוון שבחיים בכלל, ובפוליטיים בפרט, לכל דבר יש מחיר, התוצאה של אי היותנו טורקיה הינה מבוכה".

השתכנענו. אנחנו מסירים את התנגדותנו שגולן יעבור לטורקיה. את 'הגיגיו' הוא יכול להמשיך ולכתוב מהשרפרף הנמוך בשוק של איסטנבול, או מ'החמאם' הטורקי. משם הוא יכול לתרום הרבה יותר למאבקם של ראשי הצבא הטורקי נגד כיסוי הראש במדינה ה'חופשית' ו'המתקדמת' הזו, בעיני גולן כמובן.

על פניו אין לו סיכוי במדינה המקצינה והפונדמליסטית הזו, אלא אם יתקבצו לטורקיה חסרי ראש שאין מה לכסות להם. זו יכולה להיות תרומת חייו.

אלא שבינתיים הוא עלול להפסיד את ה'מהפכה הצבאית' שמבצעת החונטה הישראלית כאן ושמטרתה, כמה מוזר, בדיוק הפוכה.

'מלחמות האזרחים' כאן, מר גולן, מתרכזות לאחרונה דווקא בניסיון לגייס כמה שיותר מכוסי ראש לצבא. קודם היו אלה רק בני הישיבות והאברכים החרדים, שמבקשים לנתקם ממרכז חייהם ומאומנותם ואמונתם. מאחרי ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה אתמול, מדובר כבר גם בבנות ישראל, בעלות התשובה ואלה מהבתים המסורתיים, שאמותיהן וסבתותיהן הולכות בכיסוי ראש, והמוצא של חלקן הוא גם...בטורקיה.

סע מכאן גולן, למדינה האהובה עליך, לעם, לצבא ולארדואנים. אין לך מה להתבייש לחגוג איתם את 'יום הרפובליקה' שהפכה למוסלמית, במקום את 'יום העצמאות' הישראלי. אתה כותב: "אני יודע שזה לא עיתוי כל כך טוב לקנא בטורקיה, אבל כל זמן הוא מצוין כדי להתקנא בהם על ההיבט הזה".

חבל שתקנא מרחוק, קח את החבילות וסע מכאן...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!