האישה והברכה: ד"ר ברכה זיסר - כתבת פרופיל
ד"ר ברכה זיסר, יושבת שבעה על בעלה, איש העסקים הידוע, מוטי זיסר ז"ל • הכירו את האישה שהביאה ברכה לחייהם של הרבה מאוד חולים ומתזזת כל חייה בין העושר לבין אפסיות האדם בעולם
- שיפי חריטן
- י"ט סיון התשע"ו
- 9 תגובות
מוטי זיסר ז"ל. צילום: פלאש90
אלפי לבבות התמלאו בעצב רב ביום חמישי האחרון, עם היוודע דבר פטירתו של איש החסד הידוע כל כך, מוטי זיסר ז"ל. הוא נפטר לאחר מאבק במחלה ממושכת והותיר אחריו מורשת חסד בלתי רגילה.
מי שעמדה לצדו בכל אותם מעשי חסד מופלאים, היא לא אחרת מאשר העזר כנגדו – אשתו, ד"ר ברכה זיסר. אנחנו ב'לובי נשי', מביאים לכם מעט מהעשייה של אשת החסד לאורך השנים.
ברכה זיסר, 58, נולדה בבני ברק לעקיבא ופרחיה גור. סביה, יצחק גרשטנקורן, היה מייסד העיר בני ברק. אביה, עקיבא גור, היה סגן ראש העיר. היא למדה בבית ספר ותיכון ממלכתיים דתיים בעיר ושירתה שירות לאומי אצל משפחות אסירים ונוער במצוקה.
היא למדה תואר ראשון במדעי החיים, ועבדה במשך כשנתיים במעבדות של בית החולים בילינסון בפתח תקווה. השלימה תארים שני ושלישי בסיעוד, התמקדה באונקולוגיה ועברה לשמש כאחות אחראית במחלקה פנימית בבית החולים.
בהיותה כבת 20, נישאה ברכה גור למוטי זיסר, בן ה-24 ולזוג נולדו חמשה ילדים: רחל, דוד, הילה, נעמה, ויונתן.
ב-1994 חלה בעלה, מוטי, לראשונה במחלת הסרטן – מה שערער את כל הבית. אך בני הזוג נלחמו, המשיכו לעבוד, לצאת לפגישות כרגיל וכל דבר שאפשר היה להגדירו כשגרה. כעבור כשנה הכריזו הרופאים כי מוטי בריא, הילד החמישי נולד, אך כשנה וחצי לאחר מכן, אז חזרה המחלה ביתר שאת.
בשנת 1996 הקימו ברכה ומוטי, בשיתוף ארגון 'עזר מציון', את בית ההחלמה "אורנית" בפתח תקווה - לילדים ונערים חולי סרטן. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998 פנה נער חולה סרטן לברכה זיסר וביקש לסייע לו באיתור תרומה של מח עצמות, כדי שתוכל להציל את חייו. ואספה בתוך זמן קצר דגימות דם מ-5,000 תורמים פוטנציאליים. למרבה הצער, לא נמצאה לנער תרומה מתאימה והוא מת כעבור זמן קצר. ברכה זיסר הבינה את הצורך הקריטי בהקמת מאגר עולמי-יהודי למח עצמות. ביוזמתה הקים הארגון מאגר כזה, על בסיס התרומות שנאספו למען הנער.
ברכה אף ייסדה עם בעלה את "קרן ברכה ומוטי זיסר", שתורמת כסף למטרות צדקה ותמיכה בלומדי תורה. גן העיר בבני ברק, הסמוך לעירייה, שופץ על ידיהם ונקרא על שם אביה, "גן עקיבא גור".
בשנת 2007 – תשס"ז, נבחרה ברכה זיסר להדליק משואה.
בשנת 2008 – תשס"ח נבחרה על ידי הנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, כאשת השנה בתקשורת לשנת 2008. האות הוענק לה במסגרת הכנס השנתי המקצועי של האיגוד בחיפה.
ברכה זיסר זכתה בפרס ישראל על הקמת מאגר מוח העצם הלאומי, ובשנת 2009 היתה חברה בוועדת סל התרופות.
כאישה שנישאה לאיש עסקים שבהמשך נחשב לאחד העשירים הגדולים ביותר של ישראל, חוותה ברכה את הניגודיות הקיצונית שהחיים יכולים לזמן לבני אדם. לצד כל הנסיעות לחו"ל, חופשות, בתים מפוארים, תמיד עבדה בעבודות מפרכות פיזית ונפשית – עם אנשים חולים שלא תמיד יש דרך לרפא אותם. בראיונות לתקשורת שנתנה בעבר, סיפרה תמיד איך היא רואה במוחשיות את אפסיות האדם בעולם, "לא הכל אפשר להשיג בכסף", אמרה. דבר זה עזר לה לקחת דברים בפרופורציות. היא סיפרה כי על אף המעמד הכלכלי הגבוה אליו הגיעו, מעולם לא זנחו חברים ותיקים, והתרועעו כמה שפחות באירועי עשירון עליון.
כאמור, ביום חמישי האחרון, איבדה ד"ר ברכה זיסר, את בעלה מוטי ז"ל, שנאבק במשך כל השנים במחלה שעמדה כצל מאיים.
אלפי לבבות התמלאו בעצב רב, הרבה מאוד אנשים שקיבלו את החיים שלהם במתנה, ליוו למנוחת עולמים את מוטי, ומשאירים מאחוריהם שובלים ארוכים של ניחומים לאישה והברכה – ד"ר זיסר.
ברכה זיסר בצעירותה. צילום: ויקיפדיה
מי שעמדה לצדו בכל אותם מעשי חסד מופלאים, היא לא אחרת מאשר העזר כנגדו – אשתו, ד"ר ברכה זיסר. אנחנו ב'לובי נשי', מביאים לכם מעט מהעשייה של אשת החסד לאורך השנים.
ברכה זיסר, 58, נולדה בבני ברק לעקיבא ופרחיה גור. סביה, יצחק גרשטנקורן, היה מייסד העיר בני ברק. אביה, עקיבא גור, היה סגן ראש העיר. היא למדה בבית ספר ותיכון ממלכתיים דתיים בעיר ושירתה שירות לאומי אצל משפחות אסירים ונוער במצוקה.
היא למדה תואר ראשון במדעי החיים, ועבדה במשך כשנתיים במעבדות של בית החולים בילינסון בפתח תקווה. השלימה תארים שני ושלישי בסיעוד, התמקדה באונקולוגיה ועברה לשמש כאחות אחראית במחלקה פנימית בבית החולים.
בהיותה כבת 20, נישאה ברכה גור למוטי זיסר, בן ה-24 ולזוג נולדו חמשה ילדים: רחל, דוד, הילה, נעמה, ויונתן.
ב-1994 חלה בעלה, מוטי, לראשונה במחלת הסרטן – מה שערער את כל הבית. אך בני הזוג נלחמו, המשיכו לעבוד, לצאת לפגישות כרגיל וכל דבר שאפשר היה להגדירו כשגרה. כעבור כשנה הכריזו הרופאים כי מוטי בריא, הילד החמישי נולד, אך כשנה וחצי לאחר מכן, אז חזרה המחלה ביתר שאת.
בשנת 1996 הקימו ברכה ומוטי, בשיתוף ארגון 'עזר מציון', את בית ההחלמה "אורנית" בפתח תקווה - לילדים ונערים חולי סרטן. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998 פנה נער חולה סרטן לברכה זיסר וביקש לסייע לו באיתור תרומה של מח עצמות, כדי שתוכל להציל את חייו. ואספה בתוך זמן קצר דגימות דם מ-5,000 תורמים פוטנציאליים. למרבה הצער, לא נמצאה לנער תרומה מתאימה והוא מת כעבור זמן קצר. ברכה זיסר הבינה את הצורך הקריטי בהקמת מאגר עולמי-יהודי למח עצמות. ביוזמתה הקים הארגון מאגר כזה, על בסיס התרומות שנאספו למען הנער.
ברכה אף ייסדה עם בעלה את "קרן ברכה ומוטי זיסר", שתורמת כסף למטרות צדקה ותמיכה בלומדי תורה. גן העיר בבני ברק, הסמוך לעירייה, שופץ על ידיהם ונקרא על שם אביה, "גן עקיבא גור".
בשנת 2007 – תשס"ז, נבחרה ברכה זיסר להדליק משואה.
בשנת 2008 – תשס"ח נבחרה על ידי הנהלת האיגוד הישראלי ליחסי ציבור ודוברות, כאשת השנה בתקשורת לשנת 2008. האות הוענק לה במסגרת הכנס השנתי המקצועי של האיגוד בחיפה.
ברכה זיסר זכתה בפרס ישראל על הקמת מאגר מוח העצם הלאומי, ובשנת 2009 היתה חברה בוועדת סל התרופות.
כאישה שנישאה לאיש עסקים שבהמשך נחשב לאחד העשירים הגדולים ביותר של ישראל, חוותה ברכה את הניגודיות הקיצונית שהחיים יכולים לזמן לבני אדם. לצד כל הנסיעות לחו"ל, חופשות, בתים מפוארים, תמיד עבדה בעבודות מפרכות פיזית ונפשית – עם אנשים חולים שלא תמיד יש דרך לרפא אותם. בראיונות לתקשורת שנתנה בעבר, סיפרה תמיד איך היא רואה במוחשיות את אפסיות האדם בעולם, "לא הכל אפשר להשיג בכסף", אמרה. דבר זה עזר לה לקחת דברים בפרופורציות. היא סיפרה כי על אף המעמד הכלכלי הגבוה אליו הגיעו, מעולם לא זנחו חברים ותיקים, והתרועעו כמה שפחות באירועי עשירון עליון.
כאמור, ביום חמישי האחרון, איבדה ד"ר ברכה זיסר, את בעלה מוטי ז"ל, שנאבק במשך כל השנים במחלה שעמדה כצל מאיים.
אלפי לבבות התמלאו בעצב רב, הרבה מאוד אנשים שקיבלו את החיים שלהם במתנה, ליוו למנוחת עולמים את מוטי, ומשאירים מאחוריהם שובלים ארוכים של ניחומים לאישה והברכה – ד"ר זיסר.
ברכה זיסר בצעירותה. צילום: ויקיפדיה
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות