הבסיס לאמונה אמיתית: הקב"ה – מלך 'חי'
לו היינו מכירים ומבינים את מציאותו של הקב"ה, הרי יראת שמים הייתה מגיעה מאליה
- צוריאל קריספל
- י"ח סיון התשע"ו
"ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ" (יד, כא)
אדם יכול להאמין ואף לדעת שיש בורא עולם, אלא שמציאות זו היא עבורו עובדה פילוסופית, מחשבתית, ותו לא, זו אינה מציאות חיה עבורו כמו היהודי היושב כאן מולי, לו יצוייר שאדם גדול מאוד, כמו החפץ חיים זצ"ל, היה נכנס אלינו, הרי כולנו הייינו רועדים מפניו, או להבדיל, כשאדם נוסע בכביש ורואה מולו שוטר – מיד הוא חוגר את חגורת הבטיחות, והסיבה לכך היא כי כאשר הוא רואה מולו דמות חיה וקיימת - הוא מתמלא פחד ויראה, שוטר הוא דבר מוחשי ולא מופשט.
אבל השי"ת, אף שהוא כל יכול, ועליו נאמר בפסוק "וה' בהיכל קודשו הס מפניו כל הארץ" (חבקוק ב, כ), ואעפ"כ, התחושה היא שאין זה אלא מושג מופשט...
עלינו לדעת שהשי"ת כביכול הוא מלך "חי" – ולחיות בהתאם... נכון, הקב"ה הוא למעלה מכל מושג של גוף, אבל הוא מלך חי, כביכול מציאות מוחשית וחיה, בורא עולם, אינסוף ברוך הוא אם נזכה להמחיש לעצמנו את כל הידיעות שלנו בעניין האמונה בהשי"ת, עד שהדברים יקבלו גוון של חיות ומוחשיות – יתחולל בנו שינוי עצום!
אליבא דאמת זהו היסוד וההתחלה של כל אמונתנו, והבעיה שלנו נובעת מהעובדה שחסרה לנו הכרה זו, ידוע המעשה המובא בחז"ל (ברכות כח ע"ב) "כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו וכו', אמרו לו "רבנו, ברכנו"! אמר להם, "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם", אמרו לו תלמידיו, עד כאן?? – אמר להם "ולוואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר, " שלא יראני אדם", כלומר, הלוואי שתזכו להכיר בכך שהקב"ה נמצא בתוכנו כמו אישיות חיה.
ישנם תארים נוספים לקב"ה, - הויה, אלקים, שד-י, צבאות, אך כל התארים הללו הם רק לאחר שנכיר שישנו מלך חי! רק מי שמכיר וחי את העובדה שכביכול הקב"ה חי – שייך שישתמש בתארים אלו, אך לפני שיש לנו את ההכרה שכביכול הקב"ה הוא חי, קשה לתאר אותו בחילוקי שמות הקודש.
זהו בעצם גם היסוד למידת הבטחון, "בטחון", עניינו הכרה שיש לנו אב בשמים האוהב אותנו עד מאוד ודואג לכל צרכינו, כשמגיעים עשרת ימי תשובה, תקנו לנו חז"ל לומר בנוסח התפילה א המילים "אבינו מלכנו" פעמים רבות – מדוע? כי השי"ת הוא אבינו!
אם הייתי יודע שלאבי יש בבנק תכנית חסכון של אלפי דולרים – הייתי מרגיש הרבה יותר טוב, כי הוא קרוב, מורגש ומוחש אצלי! לעומת זאת כאשר מדובר על השי"ת, גם אחרי שצועקים כל הרבה פעמים "אבינו מלכנו" – הוא נשאר מרוחק מאתנו, אבל אם נדע שאבינו שבשמים הוא אבא גדול, - אבא חי, והוא עשיר גדול כל יכול, טוב לב ואוהב אותנו אהבה עצומה – לא תהיה לנו כל סיבה להיות עצובים!
זו כוונת הכתוב "ואולם חי אני", עליכם להתייחס אלי כאל מלך חי וקיים, כביכול עומד חי ומוחשי.
אדם יכול להאמין ואף לדעת שיש בורא עולם, אלא שמציאות זו היא עבורו עובדה פילוסופית, מחשבתית, ותו לא, זו אינה מציאות חיה עבורו כמו היהודי היושב כאן מולי, לו יצוייר שאדם גדול מאוד, כמו החפץ חיים זצ"ל, היה נכנס אלינו, הרי כולנו הייינו רועדים מפניו, או להבדיל, כשאדם נוסע בכביש ורואה מולו שוטר – מיד הוא חוגר את חגורת הבטיחות, והסיבה לכך היא כי כאשר הוא רואה מולו דמות חיה וקיימת - הוא מתמלא פחד ויראה, שוטר הוא דבר מוחשי ולא מופשט.
אבל השי"ת, אף שהוא כל יכול, ועליו נאמר בפסוק "וה' בהיכל קודשו הס מפניו כל הארץ" (חבקוק ב, כ), ואעפ"כ, התחושה היא שאין זה אלא מושג מופשט...
עלינו לדעת שהשי"ת כביכול הוא מלך "חי" – ולחיות בהתאם... נכון, הקב"ה הוא למעלה מכל מושג של גוף, אבל הוא מלך חי, כביכול מציאות מוחשית וחיה, בורא עולם, אינסוף ברוך הוא אם נזכה להמחיש לעצמנו את כל הידיעות שלנו בעניין האמונה בהשי"ת, עד שהדברים יקבלו גוון של חיות ומוחשיות – יתחולל בנו שינוי עצום!
אליבא דאמת זהו היסוד וההתחלה של כל אמונתנו, והבעיה שלנו נובעת מהעובדה שחסרה לנו הכרה זו, ידוע המעשה המובא בחז"ל (ברכות כח ע"ב) "כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו וכו', אמרו לו "רבנו, ברכנו"! אמר להם, "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם", אמרו לו תלמידיו, עד כאן?? – אמר להם "ולוואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר, " שלא יראני אדם", כלומר, הלוואי שתזכו להכיר בכך שהקב"ה נמצא בתוכנו כמו אישיות חיה.
ישנם תארים נוספים לקב"ה, - הויה, אלקים, שד-י, צבאות, אך כל התארים הללו הם רק לאחר שנכיר שישנו מלך חי! רק מי שמכיר וחי את העובדה שכביכול הקב"ה חי – שייך שישתמש בתארים אלו, אך לפני שיש לנו את ההכרה שכביכול הקב"ה הוא חי, קשה לתאר אותו בחילוקי שמות הקודש.
זהו בעצם גם היסוד למידת הבטחון, "בטחון", עניינו הכרה שיש לנו אב בשמים האוהב אותנו עד מאוד ודואג לכל צרכינו, כשמגיעים עשרת ימי תשובה, תקנו לנו חז"ל לומר בנוסח התפילה א המילים "אבינו מלכנו" פעמים רבות – מדוע? כי השי"ת הוא אבינו!
אם הייתי יודע שלאבי יש בבנק תכנית חסכון של אלפי דולרים – הייתי מרגיש הרבה יותר טוב, כי הוא קרוב, מורגש ומוחש אצלי! לעומת זאת כאשר מדובר על השי"ת, גם אחרי שצועקים כל הרבה פעמים "אבינו מלכנו" – הוא נשאר מרוחק מאתנו, אבל אם נדע שאבינו שבשמים הוא אבא גדול, - אבא חי, והוא עשיר גדול כל יכול, טוב לב ואוהב אותנו אהבה עצומה – לא תהיה לנו כל סיבה להיות עצובים!
זו כוונת הכתוב "ואולם חי אני", עליכם להתייחס אלי כאל מלך חי וקיים, כביכול עומד חי ומוחשי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות