ועדת הכספים תומכת במדיניות בנק ישראל
בקרוב תניח ועדת הכספים הודעה רשמית על שולחן הכנסת: תומכים במדיניות בנק ישראל • את הדברים אמר יו"ר הועדה, משה גפני, בסיומו של דיון בנושא מדיניות רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל
- שריה רוט, בחדרי חרדים
- כ"ה חשון התשע"א
בסיכום דיון מהיר שנערך היום בוועדת הכספים בנושא מדיניות רכישת המט"ח ע"י בנק ישראל, הוחלט פה אחד, להביע תמיכה במדיניות זו של הבנק המרכזי ושל הנגיד סטנלי פישר.
את ההצעה לקיום הדיון המהיר הגיש ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) שביקש סקירה מנציגי הבנק על מדיניות רכישת המט"ח בשנים האחרונות, על יעילותה ועל השלכותיה. עוד ביקש לברר מה הסיכונים שטמונים בכך ומה הושג עד כה.
את הסקירה מטעם הבנק ביצע מנהל חטיבת השווקים בבנק, בארי טאף. טאף פתח בהצגת הנתונים העיקריים מהם עולה שיתרות המט"ח של ישראל כיום הן בסך 70 מיליארד דולר. טאף התייחס לחובת הבנק עפ"י חוק להחזיק ביתרות מט"ח בכל עת. לדבריו, עד שנת 2008 רמת המט"ח שהחזיק הבנק היתה מתחת למקובל ברוב מדינות העולם (בייחוד במדינות ה-OECD). בהתייחסו לזינוק ברכישת המט"ח אמר: "ביולי 2008 היינו בשפל, כשהדולר ירד לרמה של 3.2 ₪ לדולר חרף העובדה שהיו רכישות החל ממרץ 2008". בעקבות השפל אליו הגיע הדולר, הגביר הבנק את הרכישות שהגיעו לשיאן באוגוסט 2009 (כ- 4 מיליארד ד') ובאפריל 2010 (כ- 2.6 מיליאד ד'). בסקירה הדגיש טאף, שישראל נמצאת בטווח ההתפלגות של מדינות ה- OECD בכמות יתרות המט"ח שברשותה.
ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) שאלה את טאף האם ידוע כמה מיליארדי דולרים יש לסין, בכוונה לברר את הסיכונים המדיניים הכרוכים במדיניות זו, בעיקר מול ארה"ב, בהקשר של מלחמת המטבעות. על-כך השיב, שבידי סין יש כ- 2.6 טריליון דולר וכי איננו מתקרבים לכך. עוד אמר, כי מדיניות הרכישה השיגה את מטרותיה והביאה ליותר צמיחה. גם הירידה בהיקף ההשקעות בישראל היתה פחותה מאשר במדינות אחרות בעקבותיה, אמר.
ח"כים חנא סוייד (חד"ש) ואמנון כהן (ש"ס) ביקשו לברר האם המדיניות איננה מגבירה את התיאבון של ספקולנטים לרכוש דולרים ולעשות כסף קל מהשקעות לטווח קצר. על-כך הגיב דווקא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ואמר שאם רוצים למנוע מספקולנטים לעשות כסף קל יש להטיל מס גבוה יותר על השקעות לטווח קצר. ברוש סינגר על מדיניות הבנק ואמר שהיצואנים, עליהם נשען המשק כולו לדבריו, מצליחים דווקא בזכות בנק ישראל. עוד שיבח ברוש את הנגיד ואת מנהיגותו, חרף ההספדים הרבים להם זכתה מדיניותו ואמר שהבנק ידע היטב לנווט את המשק בזמן המשבר העולמי ושהכלכה הישראלית צמחה בשנים 2009-2010.
ברוש סיכם, שראוי לשמור על פרופיל נמוך באשר למדיניות רכישת המט"ח.
בהמשך לדברים אמר טאף, שיש תופעות לוואי למדיניות הרכישה, אך לא היתה אלטרנטיבה טובה יותר מאז 2008 וכי הבנק בוחן כל העת את מהלכיו בעניין. הוא סיכם ואמר שאין להכריז על המשך המדיניות בפומבי דקווא על-מנת שלא לעודד ספקולנטים.
בסיכום הישיבה ולבקשת ח"כ שאמה, הודיע יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת הודעת תמיכה במדיניות בנק ישראל.
את ההצעה לקיום הדיון המהיר הגיש ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) שביקש סקירה מנציגי הבנק על מדיניות רכישת המט"ח בשנים האחרונות, על יעילותה ועל השלכותיה. עוד ביקש לברר מה הסיכונים שטמונים בכך ומה הושג עד כה.
את הסקירה מטעם הבנק ביצע מנהל חטיבת השווקים בבנק, בארי טאף. טאף פתח בהצגת הנתונים העיקריים מהם עולה שיתרות המט"ח של ישראל כיום הן בסך 70 מיליארד דולר. טאף התייחס לחובת הבנק עפ"י חוק להחזיק ביתרות מט"ח בכל עת. לדבריו, עד שנת 2008 רמת המט"ח שהחזיק הבנק היתה מתחת למקובל ברוב מדינות העולם (בייחוד במדינות ה-OECD). בהתייחסו לזינוק ברכישת המט"ח אמר: "ביולי 2008 היינו בשפל, כשהדולר ירד לרמה של 3.2 ₪ לדולר חרף העובדה שהיו רכישות החל ממרץ 2008". בעקבות השפל אליו הגיע הדולר, הגביר הבנק את הרכישות שהגיעו לשיאן באוגוסט 2009 (כ- 4 מיליארד ד') ובאפריל 2010 (כ- 2.6 מיליאד ד'). בסקירה הדגיש טאף, שישראל נמצאת בטווח ההתפלגות של מדינות ה- OECD בכמות יתרות המט"ח שברשותה.
ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) שאלה את טאף האם ידוע כמה מיליארדי דולרים יש לסין, בכוונה לברר את הסיכונים המדיניים הכרוכים במדיניות זו, בעיקר מול ארה"ב, בהקשר של מלחמת המטבעות. על-כך השיב, שבידי סין יש כ- 2.6 טריליון דולר וכי איננו מתקרבים לכך. עוד אמר, כי מדיניות הרכישה השיגה את מטרותיה והביאה ליותר צמיחה. גם הירידה בהיקף ההשקעות בישראל היתה פחותה מאשר במדינות אחרות בעקבותיה, אמר.
ח"כים חנא סוייד (חד"ש) ואמנון כהן (ש"ס) ביקשו לברר האם המדיניות איננה מגבירה את התיאבון של ספקולנטים לרכוש דולרים ולעשות כסף קל מהשקעות לטווח קצר. על-כך הגיב דווקא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש ואמר שאם רוצים למנוע מספקולנטים לעשות כסף קל יש להטיל מס גבוה יותר על השקעות לטווח קצר. ברוש סינגר על מדיניות הבנק ואמר שהיצואנים, עליהם נשען המשק כולו לדבריו, מצליחים דווקא בזכות בנק ישראל. עוד שיבח ברוש את הנגיד ואת מנהיגותו, חרף ההספדים הרבים להם זכתה מדיניותו ואמר שהבנק ידע היטב לנווט את המשק בזמן המשבר העולמי ושהכלכה הישראלית צמחה בשנים 2009-2010.
ברוש סיכם, שראוי לשמור על פרופיל נמוך באשר למדיניות רכישת המט"ח.
בהמשך לדברים אמר טאף, שיש תופעות לוואי למדיניות הרכישה, אך לא היתה אלטרנטיבה טובה יותר מאז 2008 וכי הבנק בוחן כל העת את מהלכיו בעניין. הוא סיכם ואמר שאין להכריז על המשך המדיניות בפומבי דקווא על-מנת שלא לעודד ספקולנטים.
בסיכום הישיבה ולבקשת ח"כ שאמה, הודיע יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת הודעת תמיכה במדיניות בנק ישראל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות