לחוצה בעבודה? - היזהרי ממחלות לב

ידוע שעבודות מלחיצות או תובעניות עלולות לגרום לסיכון גבוה למחלות לב, אבל מחקרים קודמים התמקדו בנושא זה בעיקר בקרב גברים.

מחקר חדש, שבוצע בדנמרק ופורסם לאחרונה ב-Journal of Occupational and Environmental Medicine, בחן את ההשפעה של הלחץ בעבודה על בריאות הלב, בקרב יותר מ-12,000 אחיות.

במסגרת המחקר בוצעו מעקבים אחר בריאותן של האחיות במשך 15 שנה, באמצעות רישומי בתי חולים. האחיות היו בגילאי 45-64 בתחילת המחקר, ובמהלכו נשאלו על לחצי העבודה היומיומיים שלהן ועל רמת השליטה שהן הרגישו שיש להן בעבודתן.

תוצאות המחקר מצביעות על כך שאחיות שהרגישו לחץ גבוה יחסית בעבודתן, היו בסיכון גבוה בכ- 25% לפתח מחלת לב, לעומת אחיות שציינו שרמת הלחץ בעבודתן הייתה סבירה וברת שליטה. אחיות שהרגישו שרמת הלחץ בעבודתן היה גבוה ברמה ניכרת היו בסיכון גבוה לחלות במחלת לב, ב-35% אחרי לקיחה בחשבון של גורמי סיכון אחרים כגון עישון ואורח חיים.

אחיות בנות עד 51 שנים היו בסיכון משמעותי לחלות במחלת לב. בדיקה נפרדת של קבוצת גיל זו הראתה שאחיות שהרגישו לחץ מתון בעבודתן, היו בסיכון של 60% לחלות במחלת לב בשעה שאחיות שהרגישו לחץ מוגזם בעבודתן היו סיכון כפול לחלות במחלת לב.

אחד מהחוקרים ציין, כי מחקר זה מוסיף לעדויות קודמות שקבעו שלדרישות פסיכולוגיות מוגזמות בעבודה, יש השפעות שליליות על הלב, אך מחקר זה הוא אחד ממתי-מעט שמדגים את ההשפעה של הדרישות הפסיכולוגיות המוגזמות בעבודה, על נשים.

איך מתמודדים?

דרכי התמודדות עם לחץ בעבודה:

התמודדות ברמה הלאומית:

• חקיקה: במדינת ישראל אין חקיקה בנושא, אך הלחץ בעבודה זוכה להתייחסות החוק והמשפט בעולם. המעסיקים חייבים להעריך את הסיכונים הכרוכים בעבודה, כולל את הסיכון בנושא של לחץ נפשי הקשור לעבודה, ולבתי המשפט יש סמכות להטיל עונשים כספיים כבדים על מעסיקים שלא עושים כן.

התמודדות ברמת הארגון:

•תוכניות הדרכה: ניתן להתמודד עם לחץ בעבודה באמצעות תוכניות הדרכה לעובדים, לדוגמא: שיטות לניהול זמן, תקשורת בונה, שיטות הרפיה וכו'.

• שינוי ארגוני: התמודדות עם הסיבות ללחץ. השינוי הארגוני כולל את זיהוי הגורמים הספציפיים ללחץ בארגון ובניית אסטרטגיית התמודדות עם הגורמים שזוהו – נקיטה בצעדים להפחתת הלחץ. לדוגמא: הגדרת התפקיד באופן ברור, הצגת התפקיד בצורה ריאלית בשלב בחירת העובדים, הפחתת חוסר ודאות באמצעות תכנון אסטרטגי של כל ההיבטים הקשורים לשינויים ארגוניים ותקשורת יעילה, ועוד.

התמודדות ברמת הפרט:

• עשו פעילות גופנית – פעילות גופנית מפחיתה את רמת האדרנלין המשתחרר בגוף במצבי לחץ או כעס, גורמת לתחושת רווחה ורוגע ומסייעת לשינה טובה ואיכותית.

• שמרו על סגנון חיים בריא – תזונה נכונה, הגבילו צריכת קפאין ואלכוהול, דאגו למנוחה מספקת, לפעילות גופנית ולאיזון בין דרישות העבודה והבית.

• דאגו לשעות מנוחה ושינה מספיקות – כדי "למלא מחדש את המצברים".

• תרגלו שיטות הרפיה – כגון: נשימה נכונה, הרפיית שרירים, יוגה ודמיון מודרך.

• לימדו להירגע – נשמו מספר נשימות עמוקות במשך היום והקפידו לקחת מספר הפסקות סדירות ביום ל"חילוץ עצמות" ולמתיחת הגוף.

• חפשו ומצאו תמיכה – שיתוף אחרים ברגשותיכם יכול לסייע ב"שחרור קיטור" ובהגברת התחושה שאתם לא לבד – דבר המסייע בהפחתת הלחץ.

• נהלו את זמנכם ביתר יעילות.

• שלטו בתגובתכם – אל תתמקדו רק בדברים השליליים, אל תנבאו שחורות ואל תאשימו תמיד את עצמכם.

• ותרו לפעמים. היו גמישים.

• התעמתו באופן ישיר עם גורמי הלחץ – חיזרו שוב ושוב על הפעולה המלחיצה אתכם. זוהי דרך לנטרל "רגישות יתר" לאנשים, משימות ומקומות מלחיצים.

• לימדו לומר "לא" – כדי שתוכלו להתמודד ביעילות עם העומס המוטל עליכם, ודאו שאתם לא מעמיסים על עצמכם יתר על המידה.

• צחקו - הצחוק הוא אחת הדרכים הטובות ביותר להפחתת לחץ.

• השאירו זמן פנוי לתחביבים.

• פנו לסיוע רפואי כנדרש – אם אתם חשים בחולשה או במחלה מתקרבת, אל תמשיכו בפעילויות כאילו שום דבר לא קרה.

בנת כהן, פסיכולוגית ארגונית במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות.


מידע נוסף בנושאי לחץ ודחק בעבודה בפרט, ובנושאי בטיחות ובריאות העובד בכלל, ניתן לקבל ללא תשלום וללא כל התחייבות במרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות: 9394* מכל טלפון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!