ילדי תימן: קרוביהם של ארבעה ח"כים נעלמו
דיון סוער בועדת חוקה בנושא ילדי תימן: "אם הפרוטוקולים לא ייחשפו, נגיש הצעת חוק שתחייב את חשיפתם"
- עקיבא ווייס
- ט"ו סיון התשע"ו
- 1 תגובות
יוצאי תימן. צילום ארכיון: יעקב כהן
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ג) בהצעה לדיון מהיר שהוגשה על ידי חברי הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי כנסת שביקשו לדון בחשיפת פרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "נראה לי הזוי שבמדינה דמוקרטית, הפרוטוקולים נעולים בכספת, כאילו היו אלו פצצות האטום של מדינת ישראל". סלומינסקי העלה חשש מפני מצב שאדם יישא לאישה את אחותו בלי שידע שזו אחותו.
יוזם הדיון ח"כ מאיר כהן אמר: "ח"כ לשעבר מאיר וילנר אמר בשנת 1950 'זה כתם, אות קין וגידול גס על החברה הישראלית', לנתק ילדים מהוריהם, מצביע על הרבה מאוד גזענות". על ההחלטה לגנוז את הפרוטוקולים אמר כהן "אחרי 66 שנים לקבל החלטה לסגור את הארכיונים ל- 70 שנה נוספות, גם במדינות טוטליטריות זה לא יכול לקרוא. אני מבקש לפתוח את הארכיונים ולא להשאיר מסמך אחד חסוי. אני פונה לראש הממשלה, אתה אינך אחראי למעשים הללו, ואנו לא יודעים מי היה אחראי לכך, אבל אנו כח"כים אחראים לגלות את האמת".
ח"כ נאוה בוקר סיפרה שהיא מכירה את הנושא מקרוב. "הורי כבר אינם בין החיים. אמי סיפרה שהיא ילדה בת, ובבית החולים אמרו לה שהילדה מתה. דרישתה לראות גופה ולהביאה לקבורה, נענתה בטענה שהילדה הועברה לנתיחה. היא הייתה תמימה והשלימה עם זה. יתכן שאחותי נחטפה ונמסרה למשפחה אחרת ואנו לא יודעים מה עלה בגורלה. לפני שנה וחצי פנה אלי כתב, שמצא שני קברים על שם אחי. בחברה קדישא קיבלנו תשובות מגומגמות, ולבסוף הנחנו לזה. היום הפצע נפתח מחדש. אם אחיי קיימים, חשוב לי לפגוש אותם. אני חוששת שאותם שתכננו וביצעו את הפשעים הללו לקרוע תינוקות מידי אימותיהם, הבטיחו את עצמם והסתירו את המסמכים. אני מצפה שיסירו את החיסיון ונוכל לדעת מה עלה בגורל הילדים".
ח"כ רחל עזריה סיפרה שאח של חברה טובה שלה נעלם. לדבריה, "החברה מתמודדת עם פצעים מהעבר, ואלו משפיעים על דרך ההתנהלות שלנו. חייבים לרפא את הפצע הזה ואת זה ניתן לעשות רק בחשיפת הפרוטוקולים."
גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק אמר: "כמיליון וחצי עמודי פרוטוקולים מופקדים בארכיון. באופן אישי, אשמח מאוד לפתוח אותם, אין לנו עניין להסתיר". לדבריו, "החוק מטיל שתי מגבלות לפתיחת החומר. האחת מכח חוק הארכיונים שסוגר אותם ל-30 שנה. חלק גנוזים משנת 1996 וחלק משנת 2001. לממשלה יש סמכות להורות לפתוח מוקדם יותר. המגבלה השנייה, היא מכח חוק הגנת הפרטיות. החוק אוסר על גילוי מידע על אזרחים, כל עוד האזרח בחיים. מכיוון שאין לנו אפשרות לדעת אם הם חיים, אנו נאלצים להמתין 70 שנה. ב-2002 הוחלט לאפשר לאזרח לצפות בחומרים הקשורים לבני משפחתו. אם יוחלט לחשוף את החומר, ידרשו לנו שבועות ספורים לסרוק את החומר". לזוביק הציע להשחיר את השמות וכך לחשוף את המסמכים כבר כעת.
ח"כ יוסי יונה הביע פליאה על טענת הגנת הפרטיות ואמר "פרטיותם של החטופים נרמסת יום יום." גם יונה סיפר שבת דודו שחלתה בצהבת, נעלמה מבית החולים בטענה שהיא מתה. כאשר אביה ביקש תעודת פטירה, נאמר לו, 'מה אתה חושב, שאתה חי בעירק, בישראל אין תעודות פטירה לתינוקות'. ובגיל 18 הוריה קיבלו צו גיוס. "האזרח משרת בצבא, משלם מיסים, נאמן למדינה והמדינה בוגדת בי. החיסיון נועד לכסות על הפשלות."
ח"כ זהבה גלאון אמרה "אם הייתה יד מכוונת, זה פשע כלפי קבוצות באוכלוסייה. חיסיון הפרוטוקולים מהווה גזענות מתמשכת. זה שאני רוסיה-פולניה לא אומר שזה לא כואב לי זה עוול מתמשך חוצה מפלגות ועדות. בעוד 70 שנה, כולם ימותו ולא יהיה מי שידרוש לחשוף את החומר."
ח"כ נורית קורן סיפרה אף היא על בן דודתה שנחטף. לדבריה, הורים רבים לא הופיעו בפני הוועדות השונות, כיון שהאנשים הללו נחשבו הזויים. היום זה ללגיטימי. קורן אמרה כי היא תתעד ותאסוף את העדויות. "הגזענות לא הסתיימה ראו מה קורה לאחינו האתיופים. גם בוועדה למינוי שופטים יש גזענות".
ח"כ יואב בן-צור סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, "סבתי נפטרה בת 98 ולא היה יום אחד שלא בכתה על היעלמותו של בנה. במקורותינו כתוב 'גזירה על המת שישתכח מן הלב' ואם היא בכתה כ"כ הרבה שנים, סימן שהוא חי. דודי לקראת סוף חייו הצליח לאתר את ביתו. הבת ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך את החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק ל-10 דקות".
נציגת משרד המשפטים ליאת בן מאיר-שלום אמרה ששרת המשפטים תומכת בחשיפת הפרוטוקולים.
יוסי גמליאל סיפר על אחיו שנעלם בשנת 1954 ונאמר להם שהוא מת. "הורי ישבו שבעה, ובשנות ה-60, הורי קיבלו צו גיוס. גמליאל הציג העתק תעודת פטירה של אחיו עליו נכתב 'נשלח הביתה, לאן' לצד שני סימני שאלה. כשעלינו לקברו, מצאנו מצבה עם שם של אדם אחר. בחברה קדישה הסבירו שבשנות ה-80 כיסו את החלקה וקברו בה בקומה שניה".
שלומי חתוכה מעמותת עמר"ם העוסקת בחשיפת ילדי תימן והבלקן שנעלמו אמר כי העמותה מתעדת את עדויות בני משפחת החטופים. חתוכה סיפר על העדויות הרבות ששמע מהורי הילדים. רוב התינוקות נחטפו בבתי החולים, להוריהם נמסר שהם מתו, ובהגיע הילדים לגיל גיוס, חלקם קיבלו צו גיוס.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לפנות לממשלה בבקשה לחשוף את כל המסמכים והפרוטוקולים. "אם בקשתי לא תיענה, אגיש הצעת חוק שתחייב את החשיפה". סלומינסקי העריך כי רוב חברי הבית יחתמו על ההצעה. סלומינסקי הוסיף ואמר כי הדיון היום, לא יהיה הדיון האחרון בנושא וכי הוועדה בראשותו תמשיך לעסוק בנושא.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר: "נראה לי הזוי שבמדינה דמוקרטית, הפרוטוקולים נעולים בכספת, כאילו היו אלו פצצות האטום של מדינת ישראל". סלומינסקי העלה חשש מפני מצב שאדם יישא לאישה את אחותו בלי שידע שזו אחותו.
יוזם הדיון ח"כ מאיר כהן אמר: "ח"כ לשעבר מאיר וילנר אמר בשנת 1950 'זה כתם, אות קין וגידול גס על החברה הישראלית', לנתק ילדים מהוריהם, מצביע על הרבה מאוד גזענות". על ההחלטה לגנוז את הפרוטוקולים אמר כהן "אחרי 66 שנים לקבל החלטה לסגור את הארכיונים ל- 70 שנה נוספות, גם במדינות טוטליטריות זה לא יכול לקרוא. אני מבקש לפתוח את הארכיונים ולא להשאיר מסמך אחד חסוי. אני פונה לראש הממשלה, אתה אינך אחראי למעשים הללו, ואנו לא יודעים מי היה אחראי לכך, אבל אנו כח"כים אחראים לגלות את האמת".
ח"כ נאוה בוקר סיפרה שהיא מכירה את הנושא מקרוב. "הורי כבר אינם בין החיים. אמי סיפרה שהיא ילדה בת, ובבית החולים אמרו לה שהילדה מתה. דרישתה לראות גופה ולהביאה לקבורה, נענתה בטענה שהילדה הועברה לנתיחה. היא הייתה תמימה והשלימה עם זה. יתכן שאחותי נחטפה ונמסרה למשפחה אחרת ואנו לא יודעים מה עלה בגורלה. לפני שנה וחצי פנה אלי כתב, שמצא שני קברים על שם אחי. בחברה קדישא קיבלנו תשובות מגומגמות, ולבסוף הנחנו לזה. היום הפצע נפתח מחדש. אם אחיי קיימים, חשוב לי לפגוש אותם. אני חוששת שאותם שתכננו וביצעו את הפשעים הללו לקרוע תינוקות מידי אימותיהם, הבטיחו את עצמם והסתירו את המסמכים. אני מצפה שיסירו את החיסיון ונוכל לדעת מה עלה בגורל הילדים".
ח"כ רחל עזריה סיפרה שאח של חברה טובה שלה נעלם. לדבריה, "החברה מתמודדת עם פצעים מהעבר, ואלו משפיעים על דרך ההתנהלות שלנו. חייבים לרפא את הפצע הזה ואת זה ניתן לעשות רק בחשיפת הפרוטוקולים."
גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק אמר: "כמיליון וחצי עמודי פרוטוקולים מופקדים בארכיון. באופן אישי, אשמח מאוד לפתוח אותם, אין לנו עניין להסתיר". לדבריו, "החוק מטיל שתי מגבלות לפתיחת החומר. האחת מכח חוק הארכיונים שסוגר אותם ל-30 שנה. חלק גנוזים משנת 1996 וחלק משנת 2001. לממשלה יש סמכות להורות לפתוח מוקדם יותר. המגבלה השנייה, היא מכח חוק הגנת הפרטיות. החוק אוסר על גילוי מידע על אזרחים, כל עוד האזרח בחיים. מכיוון שאין לנו אפשרות לדעת אם הם חיים, אנו נאלצים להמתין 70 שנה. ב-2002 הוחלט לאפשר לאזרח לצפות בחומרים הקשורים לבני משפחתו. אם יוחלט לחשוף את החומר, ידרשו לנו שבועות ספורים לסרוק את החומר". לזוביק הציע להשחיר את השמות וכך לחשוף את המסמכים כבר כעת.
ח"כ יוסי יונה הביע פליאה על טענת הגנת הפרטיות ואמר "פרטיותם של החטופים נרמסת יום יום." גם יונה סיפר שבת דודו שחלתה בצהבת, נעלמה מבית החולים בטענה שהיא מתה. כאשר אביה ביקש תעודת פטירה, נאמר לו, 'מה אתה חושב, שאתה חי בעירק, בישראל אין תעודות פטירה לתינוקות'. ובגיל 18 הוריה קיבלו צו גיוס. "האזרח משרת בצבא, משלם מיסים, נאמן למדינה והמדינה בוגדת בי. החיסיון נועד לכסות על הפשלות."
ח"כ זהבה גלאון אמרה "אם הייתה יד מכוונת, זה פשע כלפי קבוצות באוכלוסייה. חיסיון הפרוטוקולים מהווה גזענות מתמשכת. זה שאני רוסיה-פולניה לא אומר שזה לא כואב לי זה עוול מתמשך חוצה מפלגות ועדות. בעוד 70 שנה, כולם ימותו ולא יהיה מי שידרוש לחשוף את החומר."
ח"כ נורית קורן סיפרה אף היא על בן דודתה שנחטף. לדבריה, הורים רבים לא הופיעו בפני הוועדות השונות, כיון שהאנשים הללו נחשבו הזויים. היום זה ללגיטימי. קורן אמרה כי היא תתעד ותאסוף את העדויות. "הגזענות לא הסתיימה ראו מה קורה לאחינו האתיופים. גם בוועדה למינוי שופטים יש גזענות".
ח"כ יואב בן-צור סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, "סבתי נפטרה בת 98 ולא היה יום אחד שלא בכתה על היעלמותו של בנה. במקורותינו כתוב 'גזירה על המת שישתכח מן הלב' ואם היא בכתה כ"כ הרבה שנים, סימן שהוא חי. דודי לקראת סוף חייו הצליח לאתר את ביתו. הבת ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך את החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק ל-10 דקות".
נציגת משרד המשפטים ליאת בן מאיר-שלום אמרה ששרת המשפטים תומכת בחשיפת הפרוטוקולים.
יוסי גמליאל סיפר על אחיו שנעלם בשנת 1954 ונאמר להם שהוא מת. "הורי ישבו שבעה, ובשנות ה-60, הורי קיבלו צו גיוס. גמליאל הציג העתק תעודת פטירה של אחיו עליו נכתב 'נשלח הביתה, לאן' לצד שני סימני שאלה. כשעלינו לקברו, מצאנו מצבה עם שם של אדם אחר. בחברה קדישה הסבירו שבשנות ה-80 כיסו את החלקה וקברו בה בקומה שניה".
שלומי חתוכה מעמותת עמר"ם העוסקת בחשיפת ילדי תימן והבלקן שנעלמו אמר כי העמותה מתעדת את עדויות בני משפחת החטופים. חתוכה סיפר על העדויות הרבות ששמע מהורי הילדים. רוב התינוקות נחטפו בבתי החולים, להוריהם נמסר שהם מתו, ובהגיע הילדים לגיל גיוס, חלקם קיבלו צו גיוס.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לפנות לממשלה בבקשה לחשוף את כל המסמכים והפרוטוקולים. "אם בקשתי לא תיענה, אגיש הצעת חוק שתחייב את החשיפה". סלומינסקי העריך כי רוב חברי הבית יחתמו על ההצעה. סלומינסקי הוסיף ואמר כי הדיון היום, לא יהיה הדיון האחרון בנושא וכי הוועדה בראשותו תמשיך לעסוק בנושא.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות