המיסיון משתולל, וגפני ויתד נאמן נעלמו

השבת זכינו לקידוש שם שמים אדיר כאשר ארגון להב"ה בראשות ידידי הרב הצדיק בן-ציון גופשטיין, ואיתם פעילי "יד לאחים" וכאלף יהודים נזעמים הצליחו לפוצץ כנס התנצרות המוני שאמור היה להתקיים בחסות בית המשפט העליון תוך שתיקה מחפירה של נציגי הציבור הקרויים "חרדים", מהם ניתן היה לצפות לפעולה כלשהי.

ח"כ משה גפני, אשר פיו ענה בו לומר על סגנות ראשות עיריית חיפה כי מדובר ב"גזירת שמד" כאשר ראש העיר אינו מעוניין בסגן מ"דגל התורה" – אותו משה גפני נאלם פיו דום כאשר מדובר בשמד אמיתי בלא מרכאות ובלא גוזמאות – שמד פשוטו כמשמעו. נער הייתי וגם זקנתי, אני זוכר הפגנות נגד המסיון משנים קדמוניות, לפני 30 ו-40 שנה, אף הואשמתי בעבר בהצתות ובפגיעה במוסדות של המסיון ונעצרתי לא אחת בשל הפעילות למיגור המסיון בארץ הקודש. אולם תמיד אני זוכר, כי אף שהרב כהנא זצ"ל ואנשיו עמדו בחוד החנית והיו מוכנים להעצר ולשלם מחיר עבור אחיהם היהודים יותר מכל אחד אחר, הרי שמכל מקום הציבור החרדי בכללותו תמך במאבק, עמד מאחורינו גם אם לא ממש לצדנו והיחס הכללי שלו למאבק היה בהחלט יחס חיובי.

אולם נראה, כי מים רבים זרמו מאז בירדן, ולכן לא התפלאתי לראות כתבה בזויה ביומון "יתד נאמן", המתימר לייצג את "דעת תורה". בהתאם לגישה הרווחת כיום באותו עיתון, אין נושא בעולם שראוי להיאבק עליו ולהפגין למולו, למעט כמובן נושאים פרסונליים כמו סגנות ראשות העיר חיפה, ראשות עיריית ירושלים, תככי ועד הכשרות שלהם וכדומה. אך נושאים שנוגעים בציפור נפשה של היהדות הנאמנה – הס מלהזכיר (ואני לא מדבר כאן על מה שקשור לארץ-ישראל, אלא בנושאים פשוטים שכל חרדי מאז ומעולם ידע שהם מעיקרי הדת). בעבר, יהודים חרדים מסרו נפשם נגד המסיון, וכיום – מי שמוסר נפשו נחשב לנלעג.

כך נוצר מצב, בו פעילי להב"ה ו"יד לאחים" נותרו לבדם במאבק (פרט לכאלף אזרחים טובים מהשורה), שעה שהמיסיון פושט את טלפיו בארץ הקודש וההנהגה החרדית מגלה רפיסות ואין אונים, כפי שהיא מגלה בענייני שבת, מכירת חזיר, רפורמים ועוד. בשנים האחרונות השתתפתי במספר הפגנות כנגד המסיון, ובניגוד לשנים עברו, הן היו קטנות והורכבו בעיקר מאנשי להב"ה. ניכר היה, כי פרט לרב בנצי גופשטיין ואנשיו, אין מי שכואב לו באמת על חילול ה' הנורא. הנסיון לנצר בעורמה 10 קשישים ניצולי שואה שהובאו על-ידי מטפליהם הזרים – ממש כמו עמלק בשעתו המזנב בנחשלים – נסיון זה אמור היה להרעיד את אמות הספים! אך כנראה שבימינו השתנו לבלי היכר סדרי העדיפויות.

הגדיל לעשות העיתון "יתד נאמן", אשר תוך סילוף העובדות טען כי התפילה ה"שקטה" במקום היא שהצילה את המצב, ולא נחה דעתו של הלבלר עד שהשמיץ וגינה את אנשי להב"ה, שנלחמו מלחמת ה' שעה שאחרים במקרה הטוב רק עמדו ולא מנעו דבר. שמעתי על מקרה בו בחור מלהב"ה (דווקא חרדי תלמיד חכם הלומד באחת הישיבות הידועות) נזעק למראה המסיונרים העולים לבמה, וכשקרא לאנשים המתפללים בחוץ היסו אותו ואמרו לו שהם באמצע קריאת התורה. "קריאת התורה יכולתם לקרוא בבית הכנסת", השיב להם. "לכאן באנו בגלל קריעת התורה!".

ראוי לדעת, כי ככל שנתקדם לעבר הגאולה השלמה, ככל שנבסס את קיומה של המדינה היהודית המהווה סתירת לחי מוחצת לנצרות – כך יעלו הנסיונות של המסיון להעביר יהודים על דתם. חוק המסיון למעשה אינו נאכף בשל פחד הממשלה מהעולם הנוצרי ובשל האטימות המובנית לכל ערך יהודי, מה שמותיר את המאבק בידינו. אם נאמץ מחדש את האינסטינקט היהודי הבסיסי של רתיעה ושנאה כלפי המסיונרים, אם ננקוט כלפיהם כפי שנקטו היהודים בכל הדורות ולא נתפתה אחר ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי המסולפים, הניצחון יהיה שלנו. זה דורש אמנם מסירות נפש, אך דרך אחרת אין!

ברוך מרזל.
עוצמה יהודית.
חברון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!