גדעון סער: "להציב יעדים לצמצום העוני"

ארגון פתחון-לב ומרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי הרצליה קיימו כנס בנושא: "העצמה וחדשנות בחינוך, למניעת עוני ולהצלחה בחיים". בפתיחת הכנס נשא דברים גדעון סער, שר החינוך לשעבר ויו"ר הוועדה המייעצת, מרכז מיטיב, הבינתחומי הרצליה.

סער אמר, בין היתר, כי: "יש להכיר במרכזיות של הצורך להילחם על שוויון הזדמנויות. אחד הכלים המרכזיים ליצירת שוויון הזדמנויות הינה מערכת החינוך. מה מקורות חוסר השוויון? אם מתייחסים לחינוך שמקבל כל ילד, בוודאי שיש שלושה גורמים. בשניים מתוך שלושה קיימים פערים אדירים. קודם כל בבית, בנקודת המוצא, בית עני או עשיר, זה קובע מה ילד יקבל בנקודת ההתחלה. המקור השני, הרשויות המקומיות, יש להן תפקידים בחינוך ברווחה ובתרבות. הרשות המקומית היא לפי החוק אחד משני גורמים שאחראים לחינוך, ובמדינה שיש בה מעל 250 רשויות מקומיות, רובן מאוד לא איתנות מבחינה כלכלית ובינן לבין עצמן פערים אדירים דבר זה מרחיב, מעצים ומשעתק את הפערים לדורות הבאים. כאן, המדינה כגורם שלישי, במשוואה הזו יכולה להתערב.

"אני מדגיש את זה כי הרעיון של חלוקה שווה של משאבים לבלתי שווים, הוא לא צדק חברתי – הוא דרך להנציח עוולות. מכאן, נדרשת מחשבה ופעולה גדולה מאוד לצורך שינוי.

"איך נשנה המציאות הזו? קודם כל, למדינה יש כלים לצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות. כשאנחנו אומרים רשות אני לא רואה את מבנה הרשות, אני רואה את התושבים שצריכים לקבל את השירותים בתחומים שדיברנו עליהם. כאשר הרשות נתונה במלחמת הישרדות כלכלית היא לא יכולה לבצע המטלות שלה בתחומים השונים בדגש על חינוך.

"אני חושב שאותה מחאה, אותה צעדה, של ראשי הרשויות היא ראויה לתמיכה, לחיזוק ושנשים אותה על סדר היום ושנשמור אותה שם כי צריך להבין את המציאות לפיה הרשויות החלשות לא יכולות לתת מענה. למשל, תחום החינוך הבלתי פורמאלי, כמה זה חשוב שיהיו מסגרות אחה"צ ומתנ"סים פעילים. במקומות שזה הכי חשוב, הכי קשה לתת. חייבים בזה טיפול שורש.

"נקודה נוספת שהעלו הדוברים לפני, ואני מאוד מתחבר אליה הינה הצבת יעדים מדידים במלחמה בעוני - מדובר בדבר חשוב ומכריע ביותר. הוא יקבע אם תהיה התקדמות בנושא או שגופים כמו פתחון-לב יעשו מלחמת מאסף שלא תוכל להדביק את קצב הגידול בעוני. אני לא מאמין בשום דבר, לא בארגון פרטי, ודאי שלא ברשות ציבורית, ודאי שלא במדינה – אבל בשום מקום שמדברים עליו ללא הצבת יעדים מדידים, לא מתכוונים ברצינות. זה מלל וזו אחיזת עיניים. זה לא רציני. כשאני שומע על יעדים מדידים, אני מתחיל להתייחס ברצינות.

"לא בהכרח אפשר להגיע לכל היעדים שמציבים. בוודאי שלא בשנת תקציב אחת או בקדנציה אחת. אני טוען שבעצם הצבת היעד עשית את מחצית הדרך, התקדמת לעבר השגת היעדים. המערכת מבינה מהם הרצונות, מה היא השפה, שיש מחויבות והיא פועלת בהתאם ליעדים שהוצבו.

"בעיני, שני הנושאים החברתיים החשובים במדינה הינם צמצום פערים ומלחמה בעוני. בשני הנושאים האלה עלינו להציב יעדים מדידים. העוני לא ייעלם תוך שנה ולא תוך קדנציה, אבל נראה את תחילתה של מגמה הפוכה לזו שאנו רואים היום – מגמה של ירידה. במהלך כהונתי כשר החינוך, בכל תחום שהיה חשוב הצבתי יעד מדיד והתקדמנו לכיוון היעדים והגענו להישגים. תחומים שבהם אינך מציב יעדים זה מלל ריק, זה אומר שאתה לא מתכוון ברצינות, שאתה מעוניין להדוף טענות שיש בשיח כזה או אחר ושאינך מחויב.

"המערכת הציבורית בישראל, אנחנו כאזרחים, צריכים לבוא אליה בשפה ברורה של תוצאות, של תפוקות, מה אנחנו מצפים, מה אנחנו צריכים לקבל, לא של מילים, לא מי אמר על מי, לא מי הסית נגד מי. זה מבחינתנו לא חשוב, מה שחשוב זה מה אנחנו כחברה דורשים כתפוקות מהמערכת הציבורית. כל עוד אנחנו לא נדע לתבוע זאת, הסיכוי שזה יקרה הינו מאוד נמוך כי זה מאוד נוח לחיות בעולם ללא יעדים שבו אתה לא נשפט על שום דבר ונבחן על שום דבר", סיים סער את דבריו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!