כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

מסע הישועות של חונה דייטש באוקראינה • טור אישי

איש החסד מהארץ חונה דייטש מסכם בטור מרגש שבוע של תפילות ושירה בציוני הצדיקים באוקראינה והפיסגה הרוחנית בחג השבועות בציון הבעל שם טוב הקדוש

חונה דייטש (באדיבות המצלם)
חונה דייטש (באדיבות המצלם)

שבוע מלא וגדוש ברוחניות עברתי בערב חג השבועות ובחג עצמו. איני יודע מאיפה להתחיל או לסיים, אבל את השבוע הזה ומעמד נעילת החג שעבר עלי - אזכור שנים ארוכות.

ראשית, מטרת יציאתי מהארץ הייתה, לעיירת אועלבסק, שם שוכן קברו של הצדיק רבי משה מלודמיר זייע"א בנו של רבי שלמה מקרלין. מקום שנודע כמסוגל להושיע זוגות חשוכי בנים, ורבים נושעו שם לאחר שנות ציפייה לזרע של קיימא. בערב ראש חודש סיון הגעתי למקום ליום תפילה - יחד עם אלו שנושעו ובאו להודות, ואלו שעדיין זקוקים לישועה וממתינים.

למחרת, הגעתי יחד עם חברי הקבוצה לעיר יאמפולי. שם, לא האמנתי למראה עיני. ישיבה לבחורי חמד המבקשים להתעלות בתורה. את ביקורי ליווה העסקן ואיש המעש הרב הלל כהן שאף לקח את עול הישיבה עליו.

ממש התרגשתי לראות איך אי-שם במקום נידח, בחורים יקרים יושבים לומדים בתנאים-לא-תנאים ובמקום קדוש כל כך - על יד קברו של המגיד מזלאטשוב זיע"א. כשנכנסנו לציון עם בחורי הישיבה שרנו את הניגון הידוע של המגיד, רעד עבר בכל גופי.

לעת ערב הגענו לעיירת ז'יטומיר, שם התקבלנו בקבלת פנים חמה ולבבית, על ידי שאר בשרי אברמי דייטש - מנהל כפר הנופש 'אור אבנר' במקום, המנוהל ביד רמה. מה שדייטש עשה בזריצ'נה - מעין כפר בפינת העיר המשמש רק למוסדות היהודיים הוא בלתי ייאמן.

בשל קירבת המקום לברדיטשוב, והיותו נקודה מרכזית על אם הדרך, הוקם במקום אזור לאירוח. צימרים, מלונית מסעדה ועוד, כך אי שם בז'יטומיר - הכנסת אורחים מדהימה ונוגעת ללב, שרק אצל אברמי בעל הלב הענק ניתן לראות. על הדרך כבר קיימנו מצוה גדולה שימחנו חתן וכלה גרי צדק, והשתתפנו בסעודת מצווה כיד המלך.

יום חמישי בלילה, הגענו לאומן, שם זכינו להתעלות רוחנית גדולה. קראנו פרקי תהילים ובלי ריקוד הרי אי אפשר, אז רקדנו - כמובן ו"המתקנו את הדינים" כפי שהברסלבר'ס נוהגים לומר.

משם נסענו ללון בעיר ויניצא. באמצע הלילה, השליח ידידי הרב שאול הורביץ ואיתו עוזרו הרב מנדל ליכשטיין, פתחו עבורנו את הכנסת האורחים, ושוב באוקראינה במקומות מבודדים אנו זוכים לאכול אוכל כשר למהדרין ואף טעים ומשביע למהדרין.

בבוקר, אחר תפילת שחרית נכנסתי ל'תלמוד תורה'. והנה אני רואה, ילדים קטנים תינוקות שנשבו, בכוה מסירות נפש, צמאים לדעת על אידישקייט. זה פשוט נתן לי רגש עצום לראות, כמה הרב שאול הורביץ משקיע את כל הנשמה שלו ומתמסר למען הרבות כבוד שמים.

ככל שהזמן עובר, הגענו לפסגה - שבועות במז'יבוז בצילו של הבעל שם טוב הקדוש. אוי, כמה חיכיתי לזה. עד לנישואי זכיתי להיות כמה שנים במעז'יבוז' בשבועות. אבל אז, השתתפו בקושי 5 מנינים של יהודים, וכעת, אתה מגיע בערב שבת ומקבל הלם - זה הזכיר לי 'מיני שבת מירון' לפני ל"ג בעומר. למעלה מ – 1000 איש, באו למקום לשבות להתעורר, להתחזק ולחוג, מכל העולם.

גם במז'יבוז, העסקנים הם אלו שדואגים למקום כל השנה. קיבלו את פנינו הרב ישראל מאיר גבאי, יהודה זילברמן ונחמן שטיינברג - שדאגו לנו להכל כיד המלך. אין לתאר ואין לשער את עוצמות האנרגיות והחוויה הרוחנית שעברנו.

נתחיל בליל שבת, ניגשתי לקבלת שבת בבית מדרשו של בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא. כבר לפני התפילה התקבצו מאות אנשים, לשירי רגש בהשתפכות הנפש. לראות את כולם ביחד, באחדות מופלאה, מאות בחורים חסידים וגם ליטאים שרים ביחד - זהו מחזה שירגש כל יהודי.

השירה והדבקות במוצאי החג במז'יבוז.
מזיבוז מוצאי החג

ההתלהבות בתפילת קבלת שבת לא תישכח שנים רבות. כל סעודות השבת והחג התנהלו בשירה סוחפת כולם ביחד. השירה לא פסקה לרגע, מרוב עוצמות של התעלות רוחנית שהייתה במקום.

גם הצד הקולינרי היה חזק מאוד. מיטב המאכלים הוגשו על ידי העסקן ואיש החסד הרב דוד דרלי שנתן מהונו ומליבו למען הבאים לציון. והכל מכל הסוגים, חלבי ובשרי כל אחד במועדו, בשפע בל יתואר.

ליל שבועות, נחרט לי עמוק בלב. לאחר שעות של שירה נכנסנו עם כל הבחורים לציונו של אור שבעת ימים להתוועדות-טיש-זיץ בדרכו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות. דברי תורה והתעוררות, שירי דביקות וחיזוקים עד עלות השחר.

לא אשכח איך באמצע פרצו הדמעות בעת שירת 'קה אכסוף', הניגון המרטיט אשר הביא את כולם לדמוע בעיניים. כמו כן זכינו להתוועדויות של המשפיע הרה"צ רבי חיים שלום דייטש וגאב"ד מאקווא, שערכו כל אחד התוועדות. מה אומר לכם, השיא שאותו לא אשכח לעולמים ועמו אני נוסע חזרה לביתי בארץ - הוא מעמד נעילת החג ביום טוב שני בציון.

למעלה מ- 400 איש מסתופפים יחד עם רבי חיים שלום דייטש ומשוררים ניגוני התעוררות. זה התחיל בניגוני חב"ד ולאחר מכן כולנו ביחד התפללנו "ויהיו רחמיך מתגוללים" ו"לבקש רחמים כעני בפתח" הדמעות נשפכו כנחלים. כשבסיום השאגה פרצה מלבבות כולם בשירה בוקעת רקיעים, "תהא השעה הזאת". מתחילים להתארגן לחזרה הביתה.

האסט געפוילט אלעס גוט
מזיבוז אוקראינה ישועות הבעל שם טוב חונה דייטש

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}