"בסוף נצטרך לשוב ולשלוט ברצועת עזה" • ראיון מרתק
תשע שנים חלפו מאז נעקר ח"כ לשעבר צבי הנדל עם משפחתו מגוש קטיף, וההיסטוריה חוזרת • בראיון מיוחד הוא מבטיח: "נשוב לרצועת עזה, ונצטרך גם לשלוט בה" • האם מישהו ממקבלי ההחלטה התקשר להתנצל? • מדוע הכאב והקושי טרם חלפו? • למה הוא מגדיר את עצמו 'טיפש'? • ומי היחיד שעושה מאמץ עדיין לסייע למפונים?
- יהודה הלוי
- י"ח תמוז התשע"ד
צילום: פלאש 90
באופן אירוני, נדמה כאילו לא חלפו כבר תשע שנים מהימים בהם כל אזרח בישראל ידע לשנן בעל פה את מפת היישובים היהודים השוכנים ברצועת עזה, ואת הפתרונות האפשריים להבטחת בטחונן ובטחון הערים והיישובים בגזרת עוטף עזה. בדיוק בימים אלו, בהם מציינת הכנסת את השנים שחלפו מאז הגירוש הנוראי בו נעקרו אלפי יהודים מבתיהם, ואנו מוצאים את עצמנו שוב במרכזו של דיון ציבורי סוער, שנשמע כדיון נדוש שכבר מיצה את עצמו לחלוטין, באותו נושא ממש.
על רקע הדיון הפרלמנטרי שהתקיים השבוע לציון תשע שנים לתוכנית ההתנתקות, פנינו לחבר הכנסת לשעבר מטעם האיחוד הלאומי - שהספיק מאז להפוך לחלק כמעט אינטגרלי של הבית היהודי, צבי הנדל - מי שהיה בעצמו אחד מתושבי גוש קטיף, ואף שימש שנים רבות כראש המועצה האיזורית חבל עזה, בכדי לשמוע ממנו כיצד הוא רואה את הדברים מנקודת מבטו, ומהו הפתרון הרצוי בעיניו למצב הדברים הנוכחי ברצועת עזה.
"אולי מה שאני אומר", פותח הנדל את דבריו, "אלו לא דברים שאנשים רוצים כיום לשמוע. זה לא ב'מודה' לומר אותם. אבל זו האמת, וכמי שהיה חלק מהמקום הזה במשך שנים כה ארוכות, אני יודע שאין מנוס מלהציג את הדברים כפי שהם. חבל עזה לא יכול להתקיים בפני עצמו. רצועה קטנה שכזו לא יכולה לתפקד עם מערכת שלטונית נפרדת. בכל הסדר עתידי שבו יתבסס ברצועה שלטון שבאמת ירצה את טובת התושבים, הוא יצטרך להיות חלק ממצרים או חלק מישראל, הוא לא יוכל להתקיים כישות נפרדת".
"כל הדיבורים שהיו במשך השנים על הקמת מנהרה או גשר שתחבר את המנהרה לשטחי הרשות הפלסטינית ביו"ש, הם דיבורים לא רציניים שכולם ידעו שאינם יכולים להתממש. ומשכך, הואיל ומצרים לא רוצה אותם כחלק ממנה, וכפי שכבר נוכחנו לראות כאשר חתמו איתם על הסכם שלום והם לא היו מעוניינים בשטח הזה - לא תיוותר ברירה ובסופו של דבר ישראל תיאלץ בכל מצב לשוב ולשלוט שם. גם אם נשלה את עצמנו וננסה לתת עוד צ'אנס ועוד הזדמנות - תמיד נמצא את עצמנו באותה נקודה מול מי שינסה לשלוט שם - כמו החמאס כרגע".
"ואגב", הוא מוסיף, "נהוג לומר שהחמאס השתלט על הרצועה. זה לא נכון - החמאס זכה בבחירות כי התושבים רצו אותו. ומדוע? הרי מעט לפני ההתנתקות נערך סקר בקרב התושבים ברצועה, וחמאס זכה לפחות מעשרה אחוזי תמיכה. ההתנתקות פשוט גרמה לו לצבור פופולריות עצומה ברחוב הפלסטיני. האוכלוסיה ברצועה פשוט הבינה שאם ישראל ביצעה את ההתנתקות - אז כנראה שהדרך היחידה אותה היא מבינה היא דרך הטרור". "גם אז הילכו עלינו אימים"
• אתה מאמין שכשהצבא ישוב לשלוט ברצועה, ישובו גם היישובים היהודים שנעקרו?
"כפי שאמרתי, רצועה כזו לא תוכל להתקיים עם מערכת שלטונית נפרדת, וצבא יוכל להיות נוכח במקום רק כאשר יש בו אוכלוסיה אזרחית. גם אם כרגע לא כולם מבינים שבסופו של דבר נאלץ לחזור לשם, אני בטוח שאנו נשוב בעזרת השם. זאת מלבד העובדה שאני מאמין בלב שלם שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ומכיוון שגם רצועת עזה היא חלק מהארץ - לכן נשוב אליה".
• אבל הטיעונים שהובילו לביצוע תוכנית ההתנתקות יכולים להישמע גם היום, ואפילו כנגד פעולה צבאית קרקעית שלא תציב כמטרה את החזרת השליטה ברצועה לידי ממשלת ישראל. מה יש לך לענות על טיעונים אלו?
"כפי שאמרת, כבר אז הילכו עלינו אימים וסיפרו לנו שחבל עזה זה האזור הכי צפוף בעולם. גוש דן צפוף פי חמש מחבל עזה, ולכן בסופו של דבר גם כאשר נכנסנו בפעם הקודמת בתקופת אולמרט - הזהירו אותנו שיכתשו אותנו ויהרגו אותנו, ובסופו של דבר, ברוך ה', נכנסנו ועשינו את מה שנדרש והיה שקט למשך שנה וחצי ואף יותר. למרות שלצערי יצאנו מוקדם מידי".
• האם אתה חושב שהבית היהודי, שכולל בתוכו גם את האיחוד הלאומי, פועל נכון ומייצג את עמדת מצביעיו?
"אני לא רוצה להיות חכם מחוץ למעגל ולהשיא עצות. אני מקווה שהם אכן עושים עבודה טובה, אינני עוקב אחרי זה מקרוב ממש ואינני מתכוון להעביר עליהם ביקורת. גם לגבי ראש הממשלה עצמו, לפני ששופטים את ההתנהלות שלו, צריך לזכור שבממשלה הזו יש גם את לפיד, לבני, עמיר פרץ וגורמים נוספים, והוא צריך לתמרן בין הטיפות. רק חבל שהנסיונות הללו מגיעים על חשבון תושבי ישראל בכל אזורי הארץ".
"אף אחד לא התנצל עדיין"
• כמי שנלחם בכל כוחו כנגד ההתנתקות, יוצא לך לשמוע מתומכיה את המילה 'טעינו'?
"אין אחד שהתחרט. עוד לא פגשתי מישהו שהיה בעד ההתנתקות והיום הוא מכה על חטא ומצטער על כך, וכוונתי לאנשים שהיו בין מקבלי ההחלטות. יש לאנשים הללו אמונה כלשהיא והם ימצאו הסברים מתחת לאדמה בכדי להצדיק אותה בכל דרך אפשרית.
"אומר לך בכנות", ממשיך הנדל, "אני עצמי לא האמנתי שיגיעו טילים לתל אביב. פרס התבטא אז ואמר 'פצמ"רים שמצמרים', וכולם חשבו שהטענות שלנו הזויות. מעולם לא נתקלתי באדם שהיה מבין קובעי המדיניות דאז, שראה צורך להרים אלי טלפון ולבקש סליחה על כך שלא הבין והאמין. אני התרעתי אז על כל המנהרות שהם יחפרו, אמרתי את זה אז בדיונים סגורים ולא בתקשורת. וזו ההוכחה הגדולה ביותר שאני טיפש - כי הנבואה ניתנה לטיפשים, וכל מה שאמרתי - התקיים".
אני נוגע בנושא הכאוב של הפיצויים למגורשי הגוש, והנדל נאנח.
"אין סיכוי שהמדינה תצליח להשלים כראוי את התהליך הזה, מהסיבה הפשוטה שברגע שהם נקטו בקו שנוגד את הקו שלנו, והיו שם אנשים שנמצאים בגילאי שישים ואין להם סיכוי למצוא עבודה בגיל כזה, ומכיוון שעד ההתנתקות רובם היו עצמאיים, ובגיל שכזה אדם לא יכול להקים משק מחדש. זה לא משחק ילדים, ויש בעיות נוספות, כמו מזג אוויר וקרקע. וזו בעצם הבעיה העיקרית.
"הפיצוי של הבתים זו גם בעיה, אבל זו איננה הבעיה העיקרית כיון שגם אדם שהתגורר למשך מספר שנים בקראוון או קראווילה יכול היה לחיות כך ולשרוד, אך אדם שהפך לחסר תעסוקה בגיל כזה, מאבד את כבודו העצמי מול משפחתו, שרואה אותו קם בבוקר ומיצרן הוא הפך לבטלן. ישנם לא מעט כאלה. חלקם לומדים בכולל לבעלי בתים, חלקם מצאו דרך אחרת למלא את הזמן, אך אחוזים גבוהים מאוד מהם לא מצאו פתרון אמיתי ותעסוקה. אך איננו עסוקים בלבכות על כך, אנו נושכים את השפתיים, ממשיכים להתפלל לקב"ה שאנו תלויים בחסדיו ולא בחסדי משרד האוצר".
"אם ניקח לשם השוואה את הפינוי מסיני ומפיתחת רפיח, הטיפול שהיה במפונים דאז היה שונה ללא היכר מהטיפול שאנחנו קיבלנו, מכל הבחינות. למרות ששם היו אנשים צעירים בהרבה מהגיל הממוצע אצלנו, והמקום אותו הם פינו היה מקום בו שהו המפונים תקופה קצרה בהרבה מזו שאנחנו שהינו בגוש קטיף. לא ניתן להשוות אדם בן 28 שהתגורר במקום ונאלץ לעזוב אותו, למשפחה שראש המשפחה הוא בן 60 וכבר ארבעה דורות חיו וגרו במקום. זה כאב לב לא קטן, והוא לא יתרפא כל כך מהר.
"כנראה, מכיון שהמניעים למעשה הזה היו לא טהורים מלכתחילה, גם הטיפול במפונים היה כושל לחלוטין. התייחסו אלינו כאילו שאנחנו האויב.
"גם בחלק אותו המדינה התחייבה לתת, ישנם עדיין אנשים שלא נכנסו לבית הקבע שלהם. אני באופן אישי נכנסתי לביתי לפני כחצי שנה, לאחר שהמתנתי שמונה וחצי שנים בכדי להגיע אליו. אבל חשוב לי להדגיש שזה לא המחדל העיקרי בעינינו - למרות שהתקשורת עסקה בכך לא מעט, כיון שגם כשהתגוררנו בקראוון במשך השנים לא הרגשנו שאפשר למות מזה. כמו מי שאין לו פרנסה".
הנדל מסיים בתקווה: "יש כמה חברי כנסת שעושים מאמצים עילאיים לעזור והם שליחים נאמנים לרבונו של עולם ולאלו ששלחו אותם. ובמיוחד ח"כ אחד שאותו אני רואה צורך לציין בשמו - השר אורי אריאל, הוא עשה הרבה מאוד ועזר בכל מיני פלונטרים שנוצרו, בלעדיו המצב היה גרוע בהרבה. אבל גם הוא לא הכל יכול".
על רקע הדיון הפרלמנטרי שהתקיים השבוע לציון תשע שנים לתוכנית ההתנתקות, פנינו לחבר הכנסת לשעבר מטעם האיחוד הלאומי - שהספיק מאז להפוך לחלק כמעט אינטגרלי של הבית היהודי, צבי הנדל - מי שהיה בעצמו אחד מתושבי גוש קטיף, ואף שימש שנים רבות כראש המועצה האיזורית חבל עזה, בכדי לשמוע ממנו כיצד הוא רואה את הדברים מנקודת מבטו, ומהו הפתרון הרצוי בעיניו למצב הדברים הנוכחי ברצועת עזה.
"אולי מה שאני אומר", פותח הנדל את דבריו, "אלו לא דברים שאנשים רוצים כיום לשמוע. זה לא ב'מודה' לומר אותם. אבל זו האמת, וכמי שהיה חלק מהמקום הזה במשך שנים כה ארוכות, אני יודע שאין מנוס מלהציג את הדברים כפי שהם. חבל עזה לא יכול להתקיים בפני עצמו. רצועה קטנה שכזו לא יכולה לתפקד עם מערכת שלטונית נפרדת. בכל הסדר עתידי שבו יתבסס ברצועה שלטון שבאמת ירצה את טובת התושבים, הוא יצטרך להיות חלק ממצרים או חלק מישראל, הוא לא יוכל להתקיים כישות נפרדת".
"כל הדיבורים שהיו במשך השנים על הקמת מנהרה או גשר שתחבר את המנהרה לשטחי הרשות הפלסטינית ביו"ש, הם דיבורים לא רציניים שכולם ידעו שאינם יכולים להתממש. ומשכך, הואיל ומצרים לא רוצה אותם כחלק ממנה, וכפי שכבר נוכחנו לראות כאשר חתמו איתם על הסכם שלום והם לא היו מעוניינים בשטח הזה - לא תיוותר ברירה ובסופו של דבר ישראל תיאלץ בכל מצב לשוב ולשלוט שם. גם אם נשלה את עצמנו וננסה לתת עוד צ'אנס ועוד הזדמנות - תמיד נמצא את עצמנו באותה נקודה מול מי שינסה לשלוט שם - כמו החמאס כרגע".
"ואגב", הוא מוסיף, "נהוג לומר שהחמאס השתלט על הרצועה. זה לא נכון - החמאס זכה בבחירות כי התושבים רצו אותו. ומדוע? הרי מעט לפני ההתנתקות נערך סקר בקרב התושבים ברצועה, וחמאס זכה לפחות מעשרה אחוזי תמיכה. ההתנתקות פשוט גרמה לו לצבור פופולריות עצומה ברחוב הפלסטיני. האוכלוסיה ברצועה פשוט הבינה שאם ישראל ביצעה את ההתנתקות - אז כנראה שהדרך היחידה אותה היא מבינה היא דרך הטרור". "גם אז הילכו עלינו אימים"
• אתה מאמין שכשהצבא ישוב לשלוט ברצועה, ישובו גם היישובים היהודים שנעקרו?
"כפי שאמרתי, רצועה כזו לא תוכל להתקיים עם מערכת שלטונית נפרדת, וצבא יוכל להיות נוכח במקום רק כאשר יש בו אוכלוסיה אזרחית. גם אם כרגע לא כולם מבינים שבסופו של דבר נאלץ לחזור לשם, אני בטוח שאנו נשוב בעזרת השם. זאת מלבד העובדה שאני מאמין בלב שלם שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ומכיוון שגם רצועת עזה היא חלק מהארץ - לכן נשוב אליה".
• אבל הטיעונים שהובילו לביצוע תוכנית ההתנתקות יכולים להישמע גם היום, ואפילו כנגד פעולה צבאית קרקעית שלא תציב כמטרה את החזרת השליטה ברצועה לידי ממשלת ישראל. מה יש לך לענות על טיעונים אלו?
"כפי שאמרת, כבר אז הילכו עלינו אימים וסיפרו לנו שחבל עזה זה האזור הכי צפוף בעולם. גוש דן צפוף פי חמש מחבל עזה, ולכן בסופו של דבר גם כאשר נכנסנו בפעם הקודמת בתקופת אולמרט - הזהירו אותנו שיכתשו אותנו ויהרגו אותנו, ובסופו של דבר, ברוך ה', נכנסנו ועשינו את מה שנדרש והיה שקט למשך שנה וחצי ואף יותר. למרות שלצערי יצאנו מוקדם מידי".
• האם אתה חושב שהבית היהודי, שכולל בתוכו גם את האיחוד הלאומי, פועל נכון ומייצג את עמדת מצביעיו?
"אני לא רוצה להיות חכם מחוץ למעגל ולהשיא עצות. אני מקווה שהם אכן עושים עבודה טובה, אינני עוקב אחרי זה מקרוב ממש ואינני מתכוון להעביר עליהם ביקורת. גם לגבי ראש הממשלה עצמו, לפני ששופטים את ההתנהלות שלו, צריך לזכור שבממשלה הזו יש גם את לפיד, לבני, עמיר פרץ וגורמים נוספים, והוא צריך לתמרן בין הטיפות. רק חבל שהנסיונות הללו מגיעים על חשבון תושבי ישראל בכל אזורי הארץ".
צילום: מוזיאון גןש קטיף. צילום: דוד קורן
"אף אחד לא התנצל עדיין"
• כמי שנלחם בכל כוחו כנגד ההתנתקות, יוצא לך לשמוע מתומכיה את המילה 'טעינו'?
"אין אחד שהתחרט. עוד לא פגשתי מישהו שהיה בעד ההתנתקות והיום הוא מכה על חטא ומצטער על כך, וכוונתי לאנשים שהיו בין מקבלי ההחלטות. יש לאנשים הללו אמונה כלשהיא והם ימצאו הסברים מתחת לאדמה בכדי להצדיק אותה בכל דרך אפשרית.
"אומר לך בכנות", ממשיך הנדל, "אני עצמי לא האמנתי שיגיעו טילים לתל אביב. פרס התבטא אז ואמר 'פצמ"רים שמצמרים', וכולם חשבו שהטענות שלנו הזויות. מעולם לא נתקלתי באדם שהיה מבין קובעי המדיניות דאז, שראה צורך להרים אלי טלפון ולבקש סליחה על כך שלא הבין והאמין. אני התרעתי אז על כל המנהרות שהם יחפרו, אמרתי את זה אז בדיונים סגורים ולא בתקשורת. וזו ההוכחה הגדולה ביותר שאני טיפש - כי הנבואה ניתנה לטיפשים, וכל מה שאמרתי - התקיים".
אני נוגע בנושא הכאוב של הפיצויים למגורשי הגוש, והנדל נאנח.
"אין סיכוי שהמדינה תצליח להשלים כראוי את התהליך הזה, מהסיבה הפשוטה שברגע שהם נקטו בקו שנוגד את הקו שלנו, והיו שם אנשים שנמצאים בגילאי שישים ואין להם סיכוי למצוא עבודה בגיל כזה, ומכיוון שעד ההתנתקות רובם היו עצמאיים, ובגיל שכזה אדם לא יכול להקים משק מחדש. זה לא משחק ילדים, ויש בעיות נוספות, כמו מזג אוויר וקרקע. וזו בעצם הבעיה העיקרית.
"הפיצוי של הבתים זו גם בעיה, אבל זו איננה הבעיה העיקרית כיון שגם אדם שהתגורר למשך מספר שנים בקראוון או קראווילה יכול היה לחיות כך ולשרוד, אך אדם שהפך לחסר תעסוקה בגיל כזה, מאבד את כבודו העצמי מול משפחתו, שרואה אותו קם בבוקר ומיצרן הוא הפך לבטלן. ישנם לא מעט כאלה. חלקם לומדים בכולל לבעלי בתים, חלקם מצאו דרך אחרת למלא את הזמן, אך אחוזים גבוהים מאוד מהם לא מצאו פתרון אמיתי ותעסוקה. אך איננו עסוקים בלבכות על כך, אנו נושכים את השפתיים, ממשיכים להתפלל לקב"ה שאנו תלויים בחסדיו ולא בחסדי משרד האוצר".
"אם ניקח לשם השוואה את הפינוי מסיני ומפיתחת רפיח, הטיפול שהיה במפונים דאז היה שונה ללא היכר מהטיפול שאנחנו קיבלנו, מכל הבחינות. למרות ששם היו אנשים צעירים בהרבה מהגיל הממוצע אצלנו, והמקום אותו הם פינו היה מקום בו שהו המפונים תקופה קצרה בהרבה מזו שאנחנו שהינו בגוש קטיף. לא ניתן להשוות אדם בן 28 שהתגורר במקום ונאלץ לעזוב אותו, למשפחה שראש המשפחה הוא בן 60 וכבר ארבעה דורות חיו וגרו במקום. זה כאב לב לא קטן, והוא לא יתרפא כל כך מהר.
"כנראה, מכיון שהמניעים למעשה הזה היו לא טהורים מלכתחילה, גם הטיפול במפונים היה כושל לחלוטין. התייחסו אלינו כאילו שאנחנו האויב.
"גם בחלק אותו המדינה התחייבה לתת, ישנם עדיין אנשים שלא נכנסו לבית הקבע שלהם. אני באופן אישי נכנסתי לביתי לפני כחצי שנה, לאחר שהמתנתי שמונה וחצי שנים בכדי להגיע אליו. אבל חשוב לי להדגיש שזה לא המחדל העיקרי בעינינו - למרות שהתקשורת עסקה בכך לא מעט, כיון שגם כשהתגוררנו בקראוון במשך השנים לא הרגשנו שאפשר למות מזה. כמו מי שאין לו פרנסה".
הנדל מסיים בתקווה: "יש כמה חברי כנסת שעושים מאמצים עילאיים לעזור והם שליחים נאמנים לרבונו של עולם ולאלו ששלחו אותם. ובמיוחד ח"כ אחד שאותו אני רואה צורך לציין בשמו - השר אורי אריאל, הוא עשה הרבה מאוד ועזר בכל מיני פלונטרים שנוצרו, בלעדיו המצב היה גרוע בהרבה. אבל גם הוא לא הכל יכול".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות