קמב"צ ההצלה של 'צוק איתן': הכירו את יהודה

קשה לתפוס את יהודה הרציג, קמב״צ באיחוד הצלה, בפרט בימים אלה. יהודה, אב לשישה ותושב באשדוד, מנהל את מבצע 'צוק איתן' בכל אזורי הדרום, את אישתו וילדיו הוא רואה לסירוגין, ובשעות הקטנות של הלילה, כשהוא מקבל דיווח על ירוט לא מוצלח, הוא לא מהסס לרגע, נוסע לזירה במהירות, ומתחיל בטיפול ראשוני.

גם כשמערכת כיפת ברזל מצליחה ליירט את הטיל, יהודה לא נח, נפגעי חרדה תמיד ישנם ולא מעט, והטיפול בהם נדרש גם הוא - באופן מהיר ככל שניתן.

ביום שישי יהודה ניגש להכין את ביתו לכבוד שבת כבר בשעות הבוקר המוקדמות, אך בשעה 8:00 התקבל דיווח ׳באשדוד פצוע קשה מפגיעת רקטה בתחנת דלק׳, יהודה הגיע במהירות לזירה, משך את נהג הרכב ששהה סמוך לתחנת הדלק, וסימן לעצמו עוד 'וי' ענק של הצלת חיי אדם.

• איך ההרגשה להציל חיי אדם בקצב כזה?

״אי אפשר להסביר את זה, זו שמחה פנימית שמלווה אותי יום יום״.

בשעה שנשמעת אזעקה, אנשי איחוד הצלה ומד״א לא משתהים לרגע מיותר אחד במקלטים, במקום זאת תמצאו אותם במהירות האפשרית באופנוע או באמבולנס, בהם הם דוהרים מאירוע לאירוע, כשעל ראשם קסדה, ושני מכשירים צמודים לאוזניהם.

יהודה מספר ל'בחדרי חרדים': ״זה היה צו 8, היינו מערכת כיפת ברזל לתושבי הדרום, היו ימים שהיינו נוסעים מאשקלון לאשדוד, בכדי להביא את הטיפול הראשוני והטוב. גם האישה והילדים יודעים שאבא יוצא לעזור לפצועים".

תוך כדי שיחה עמו, יהודה מוזעק שוב. ״ישי אתה שומע, יש לי קריאה עכשיו, אני צריך לזוז, יש אירוע״. אני מתעקש שישאיר אותי על רם-קול, אבל אפילו את עצמי אני לא מוצא בתוך כל הבלגן שרץ בקשר.

• האם התרגלתם כבר לאזעקות?

"אמנם זה כבר הפך לחלק בלתי נפרד משגרת החרום של חיינו, אך למרות זאת, זה מסוג הדברים שאתה נתקל בהם המון, לעולם אתה לא רוצה להתרגל אליהם ולא משנה האם מדובר באזעקות, שריקות של טילים או באסונות ל"ע".

תושיה מצילה חיים
• באלו אירועים מיוחדים נתקלת?

"בסוף השבוע האחרון, היינו תחת מטח כבד לעבר אשדוד, במהלכו מצאתי את עצמי לבד בזירה, כאשר מסביבי רכבים עולים באש, עשן שחור מיתמר וקולות זעקה של תושבים מבוהלים. חלקם הגדול של האנשים שהתקהלו מסביב, ביקשו לסייע ולהגיש עזרה, אתה יודע שזה מסוכן, היות וכל שניה קריטית להצלת חיים מצד אחד, אך גם סכנת נפשות מצד שני ואתה לא יודע מה לעשות קודם. האם להגיש עזרה לאלה שנמצאים באזור האסון, או להרחיק את אלה שעלולים להיפגע בעוד שניות, במידה ולא יתרחקו. בסייעתא דשמיא נמנע אסון כבד כאשר שניות ספורות לאחר מכן, הרכב הפך למלכודת אש.

"למחרת בבוקר הייתה נפילה בתחנת דלק באשדוד, לפתע גילינו שיש פצוע לכוד ברכב והרכב מתחיל לבעור. יש לך בדיוק חצי שניה להחליט מה לעשות, ובעזרת שוטרי יס"מ שגילו תושייה, חילצנו את הפצוע במצב קשה שהיה לכוד בתוך הרכב והתחלתי לטפל בו, כאשר הרכב עולה בלהבות. רק כשהאירוע הסתיים והבטתי סביבי, הבנתי שהכל היה יכול להיגמר אחרת, אילו לא הייתי פועל בשיקול דעת נכון".

• נפלו רקטות סמוך לבית שלך?

"בוודאי. לא אחת ולא שתיים. רק בשבוע האחרון טיפלתי בזירה של נפילת טיל בסמוך לביתי. מערכת כיפת הברזל נמצאת בסמוך לביתי, ואני שומע כל יציאת טיל. הדי הפיצוצים מלווים אותנו גם ביום וגם בלילה".

• כיצד הייתם ערוכים מראש למלחמה?

"במוקד איחוד הצלה נערכו ישיבות היערכות מקדימות עקב מספר ארועי פח"ע שארעו בתקופה האחרונה, ובראשם חטיפת שלשת הנערים הי"ד, ועדכון שהגיע מכוחות ביטחון על חשש להסלמה גוברת בעיקר באזור הדרום.

"לצערי, עקב ניסיון קודם ממבצעים קודמים שנערכו בדרום הארץ, ידענו פחות או יותר לקראת מה להכין את עצמנו. עם ציוד מיגון הכולל אפודי מיגון קרמיים וקסדות מיגון, ובנוסף, ציוד היקפי הכולל מכשירי קשר, ערכות עזרה ראשונה ותגבור של מתנדבים ואמבולנסים באזור הדרום".

• איך אשתך והילדים מקבלים את זה שאתה נודד מאירוע לאירוע?

"שאלה קשה והתשובה קשה אף היא. אין לי מושג האם הם מקבלים את זה, אך בהחלט שהם מבינים שאבא יוצא כדי לעזור לאחרים ולהציל חיים, אין ספק שהם שותפים מלאים ולולא הכוחות שאני שואב מהם, לא הייתי מסוגל לעשות זאת.

"כשאני חוזר הביתה לאחר טיפול באירוע קשה ורואה את המשפחה האוהבת והתומכת, מתעניינת במקרים בהם טיפלתי במהלך היממה האחרונה, הם בעצם אומרים במילים אחרות: אבא אנחנו שותפים שלך לעשייה".

האירוע הקשה ביותר: הפיגוע במרכז הרב
• כשיש אזעקה מה אתה עושה?

"דבר ראשון, צריך להבין שמתנדב אינו חסין, ומי שלא נוקט באמצעי זהירות, עלול להיפגע ח"ו. ולכן, כשיש אזעקה אני דבר ראשון נכנס לחדר המוגן בביתי, שהוא למעשה מעין חפ"ק מתקדם, המכיל את כל סוגי מכשירי הקשר והעדכונים אודות נפילות ואירועים ברחבי הארץ. הילדים התרגלו לשבת לידי בחדר המוגן ולהאזין לדיווחים, מבחינתם זהו אפילו סוג של יתרון שאין לילדים אחרים".

• ואיך ההרגשה להציל חיים?

"כשמדובר בהצלת חיים, כל אירוע הוא מיוחד. לא בכדי נאמר כי "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא", זו אכן התחושה הנפלאה שמעניקה לנו כוח להמשיך בהתנדבות ובפעילות.

"באחד המקרים הגעתי להגיש עזרה לתינוק בן שבועיים שנחנק, כאשר אני שומע במכשיר הקשר שאמבולנס יצא ממרחק של כ-10 דקות נסיעה ואני מבין שאין מתנדבים נוספים בקרבת מקום, פירוש הדבר שאני זה שאמור לעשות הכל בכדי להציל אותו ברגעים הקריטיים".

• איזה אירוע קשה נחרט בזיכרונך?

"אם אני צריך לציין אירוע משמעותי שנחרט בזיכרון, אצביע ללא ספק על הפיגוע הרצחני בישיבת מרכז הרב בירושלים. באירוע הקשה שאירע שם, עלה מחבל חמוש במדרגות הישיבה, שם שלף את נשקו והחל לירות לעבר תלמידי הישיבה והרג שלושה מהם. לאחר מכן נכנס לספריית הישיבה, החל לירות בשוהים במקום והרג חמישה תלמידים נוספים. המקום דמה יותר לבית מטבחיים מאשר להיכל ישיבה".

• אתה מקבל דיווח על נפגעים ברחוב הסמוך, ועדיין שומעים אזעקה, מה עושים?

"במקביל לקבלת הדיווחים על מקום הנפילות והיירוטים, אנו מעודכנים גם על פצועים במידה ויש. לכן, אני שוהה במרחב מוגן עד לקבלת העדכון על טילים שנחתו או יורטו, בטרם אצא לטפל בשטח ולהגיש עזרה ראשונה".

• מה גורם לך להמשיך ולהתנדב למרות המראות הקשים?

"הסיפוק והתחושה הנפלאה בכל מקרה של עוד יהודי שהצלחתי להציל והייתי שליח טוב להציל חיים. כל זה מתאפשר בזכות תחושת המשפחתיות שקיימת בקרב מתנדבי 'איחוד הצלה'. למען האמת, אם חשבתי עד היום שמשפחה לא בוחרים, מסתבר שבחרתי במשפחה הנכונה ביותר".

ניסים גלויים כל הזמן
• באלו ארגונים אתה מתנדב?

"מאז הקמת ארגון 'איחוד הצלה', אני מתנדב פעיל וגאה להיות חלק ממערך הפעילות והמוקד הארצי המתקדם של ארגון זה. עוד קודם לכן, התנדבתי ועדיין אני מתנדב גם בארגון 'זק"א', המגישים סיוע וחסד של אמת באירועים קשים של אסונות ומוות בלתי טבעי ברחבי הארץ. במהלך כל ימות השנה אנו שומרים על קשר ישיר ורציף עם כלל הארגונים כמו מד"א, פיקוד העורף, כיבוי אש, משטרת ישראל ועוד, ובפרט בימים קשים אלו, תוף שיתוף פעולה מלא ויעיל".

• איך הגעת להתנדבות והצלה?

"רוח ההתנדבות תמיד הייתה והרצון לעזור לאחרים, זה משהו שאתה שואף אליו כבר מגיל קטן. המקרה הקשה שלאחריו הבנתי שעלי ללמוד להציל חיים, היה לאחר שנתקלתי במקרה של אדם צעיר יחסית שעבר התקף לב, הוא שכב על הרצפה ואני רץ סביבו חסר אונים, ללא כל ידע בסיסי בהגשת עזרה ראשונה מצילת חיים".

• היה משהו שהצליח להפתיע אותך, לרגש אותך במסגרת המבצע הנוכחי?

"בוודאי, בכל פעם מחדש אני נפעם לנוכח הניסים הגלויים, כאשר אני שומע על אדם שבמקרה לא היה בבית בזמן הנפילה וניצל בנס מפגיעה ישירה, אחר שבדיוק יצא שניה קודם מהרכב ולא קרה לו כלום. באותם רגעים אתה מבין יותר מאי פעם שיש מנהיג לבירה, ואין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמכריזים עליו מלמעלה".

• כמה מכשירים אתה נושא עליך?

"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין".

• לסיום, מה אתה מאחל לתושבי הדרום ולמתנדבים בשטח?

"אני רוצה בראש ובראשונה לנצל את ההזדמנות בכדי לאחל לכולנו ולתושבי הדרום בפרט, ימים של שקט, ללא מלחמה וללא נפגעים. כמו כן להעריך ולהוקיר את מנהלי הארגון וראשי הסניפים הדואגים יום וליל לרווחת המתנדבים ובני משפחותיהם. אין ספק כי לא מדובר בהתנדבות פשוטה, בימים לא ימים ובשעות לא שעות, לפעמים גם על חשבון אירועים משפחתיים או פגישות עבודה, תוך מסירות נפש והקרבה אמיתית, נראה לי שהדבר התאים ביותר לאחל להם הוא קטע מתוך התפילה: 'כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם'".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!