בלי שליטה: מה מפריע לכם להרגיש אהובים ונאהבים?
הצורך בשליטה עצמית אינו קיים אצל בעלי חיים ותינוקות, משום שהם אינם מרגישים איום
- חני בורנשטיין
- ט"ז תמוז התשע"ד
- 1 תגובות
shutterstock
בעולם המערבי קשה למצוא אנשים שלא נמצאים רוב חייהם בשליטה. אצל אנשים רבים היכולת להיות בשליטה היא אפילו אידיאל.
אם אנחנו מתבוננים בטבע, בעלי החיים נמצאים בשליטה רק כאשר הם חווים איום. הגוף שלהם נדרך. השרירים שלהם נמתחים על מנת שתגובתם לסכנה תהיה מיידית.
כשאנחנו מסתכלים על תינוקות, הגוף שלהם רפוי לגמרי. הם ספונטניים, קלילים וטבעיים. כאשר תינוק חווה איום הוא מקשיח את גופו ובעצם נכנס לשליטה.
כאשר אנחנו בשליטה אנחנו בכוננות. אנחנו בכוננות לתגובה מיידית לאיום פוטנציאלי. כאשר אנחנו בשליטה מתמדת זה אומר שאנחנו חווים איום תמידי על הקיום שלנו, ולכן אנחנו לא מצליחים להרפות ולשחרר. אנחנו חווים את העולם כמקום שרוצה להרע לנו. כמקום מסוכן ולא ידידותי וחיים עם מתח רציף שמתבטא בסופו של דבר כבעיות פיזיולוגיות בגופנו.
כשנולדנו כולנו היינו קלילים ורפויים. מה בעצם קרה לנו שפיתח בנו את הצורך האובססיבי בשליטה? מהו האיום המתמיד שאנחנו חיים בצילו שבעצם מונע מאיתנו את היכולת להתמסר, להרפות, לשחרר שליטה ולהירגע באמת?
כשאנחנו נולדים אנחנו נולדים עם צרכים פיזיים וצרכים רגשיים. הצרכים הפיזיים הם אכילה, שתיה, שינה ועוד. הצרכים הרגשיים הם חום ואהבה ללא תנאי, מגע עיניים, גבולות ברורים אך לא נוקשים ועוד. בדרך כלל ההורים שלנו שמים דגש מאד גדול על הצרכים הפיזיים שלנו ושוכחים את הצרכים הרגשיים שלנו.
הצורך הרגשי הבסיסי ביותר שלנו – הוא להרגיש אהובים ללא תנאי. כתינוקות אנחנו תלותיים בהורים שלנו. ללא ההורים שלנו אין לנו את היכולת לשרוד לבד. כאשר תינוק מרגיש אהוב ללא תנאי. מרגיש אהוב בגלל מה שהוא – הוא יחוש בטוח בהישרדות שלו ויוכל להתפתח לבוגר בריא בנפשו שמסוגל לחיות את חייו מתוך מנוחה וקבלה.
אך, כאשר תינוק אינו מרגיש אהוב ללא תנאי. כאשר תינוק חווה מתח בסביבה הקרובה שלו. קוצר רוח לבכי שלו. ביקורת על ההתנהגות שלו ועוד תגובות לא מקבלות מצד הקרובים לו – הוא חווה איום. כיוון שבמוח הילדותי שלו הוא קולט שאינו מסוגל לשרוד ללא ההורים שלו. ובמקביל הוא חש חוסר ביטחון לגבי הרצון של ההורים שלו בו. הוא מתרגם זאת לפחד שאם לא יהיה בסדר הסביבה תנטוש אותו והוא לא ישרוד. מה שמפתח אצלו פחד הישרדותי על הקיום שלו.
כאשר התינוק קולט שהסביבה לא מרוצה ממה שהוא. ולא בדיוק אוהבת חלקים ממנו, למשל את הבכיינות שלו, את התלותיות שלו, החולשה שלו, הצרכים שלו ועוד – הוא מתחיל לשנות חלקים בעצמו. הוא לוקח את הרצון שלו שהסביבה תאהב אותו בדיוק כפי שהוא ומדחיק אותו. מה שעכשיו מתחיל לנהל לו את החיים זה הרצון שלו לשרוד חברתית. ואם הוא לא יכול לשרוד בגלל שאוהבים אותו, הוא מתחיל לשנות את עצמו ומנסה ליצור מצב שהסביבה שלו תצטרך אותו. מתוך הנחה, שאם הסביבה שלו תצטרך אותו היא לא תנטוש אותו ואז הקיום ההישרדותי שלו בטוח.
על מנת לוודא שהסביבה תצטרך אותו הוא נכנס לשליטה. הוא מתחיל להסתיר חלק מהרגשות שלו. מתחיל להיות תמיד בסדר. מנסה להיות ההורה של הסובבים אותו ולדאוג להם כמה שיותר. מסתיר את החולשות שלו. מפסיק לבקש והופך להורה של עצמו. הוא נותן ועוזר וכל הזמן מנסה להיות בסדר עם הסביבה. לוודא שלא יבואו אליו בטענות.
הבעיה היא, שהצרכים הרגשיים שלו, עדין לא קיבלו מענה. הרגשות שלו בעצם תקועים בצרכים רגשיים ילדותיים, מגיל צעיר מאד. אך כיוון שהוא חי בשליטה מתמדת, כיוון שמה שמנהל לו את החיים זה הרצון שהחברה תצטרך אותו. הוא לא יכול לבטא את החסרים שלו ואת הרגשות שלו מפחד שאם החברה תוקיע אותו במידה ותגלה מהם הרצונות הפנימיים שלו, מהם הצרכים שלו בחום, באהבה, במילה טובה, בחיוך ובמגע.
הפחד הזה שהחברה תגלה באמת מהם הצרכים שלו גורם לו להיות יותר ויותר בשליטה. דבר שמונע ממנו להיות בקשר קרוב ואינטימי. דבר שגורם לו לתחושה פנימית של חוסר חיבור. דבר שמביא אותו לבדידות קיומית. לרוב כל מה שמתרחש בתוך הנפש פנימה הוא לא מודע וזה מתפרץ בסופו של דבר כבעיות פסיכוסומאטיות.
על מנת לחוש אהוב ורגוע. על מנת לחיות חיים בריאים, אנחנו חייבים ללמוד לשחרר שליטה. אנחנו חייבים ללמוד לחשוף את הרגשות הכי פנימיים שלנו. אנחנו חייבים ללמוד לבטא את האני האמיתי שלנו ולא את התדמית שעטינו על עצמנו בשביל ההישרדות החברתית שלנו. אנחנו חייבים להסכים לעצמנו להיות רכים, חלשים ופגיעים. ללמוד לקבל את זה שאנחנו אנושיים ולא מושלמים וזה בסדר.
כבר אין שום סיבה להסתיר את המהות הפנימית שלכם. כבר אין שום צורך להסתיר את מי שאתם. תסכימו לעצמכם לשחרר שליטה. קבלו את עצמכם על כל המורכבות הפנימית שלכם. הסכימו לרכות חדשה לחלחל אל חייכם. שום דבר לא באמת מאיים. כלום לא מונע מהיופי הפנימי שלכם לצאת החוצה חוץ מההחזקה שלכם. תסכימו לשחרר שליטה!קישורים:
חני בורנשטיין
אם אנחנו מתבוננים בטבע, בעלי החיים נמצאים בשליטה רק כאשר הם חווים איום. הגוף שלהם נדרך. השרירים שלהם נמתחים על מנת שתגובתם לסכנה תהיה מיידית.
כשאנחנו מסתכלים על תינוקות, הגוף שלהם רפוי לגמרי. הם ספונטניים, קלילים וטבעיים. כאשר תינוק חווה איום הוא מקשיח את גופו ובעצם נכנס לשליטה.
כאשר אנחנו בשליטה אנחנו בכוננות. אנחנו בכוננות לתגובה מיידית לאיום פוטנציאלי. כאשר אנחנו בשליטה מתמדת זה אומר שאנחנו חווים איום תמידי על הקיום שלנו, ולכן אנחנו לא מצליחים להרפות ולשחרר. אנחנו חווים את העולם כמקום שרוצה להרע לנו. כמקום מסוכן ולא ידידותי וחיים עם מתח רציף שמתבטא בסופו של דבר כבעיות פיזיולוגיות בגופנו.
כשנולדנו כולנו היינו קלילים ורפויים. מה בעצם קרה לנו שפיתח בנו את הצורך האובססיבי בשליטה? מהו האיום המתמיד שאנחנו חיים בצילו שבעצם מונע מאיתנו את היכולת להתמסר, להרפות, לשחרר שליטה ולהירגע באמת?
כשאנחנו נולדים אנחנו נולדים עם צרכים פיזיים וצרכים רגשיים. הצרכים הפיזיים הם אכילה, שתיה, שינה ועוד. הצרכים הרגשיים הם חום ואהבה ללא תנאי, מגע עיניים, גבולות ברורים אך לא נוקשים ועוד. בדרך כלל ההורים שלנו שמים דגש מאד גדול על הצרכים הפיזיים שלנו ושוכחים את הצרכים הרגשיים שלנו.
הצורך הרגשי הבסיסי ביותר שלנו – הוא להרגיש אהובים ללא תנאי. כתינוקות אנחנו תלותיים בהורים שלנו. ללא ההורים שלנו אין לנו את היכולת לשרוד לבד. כאשר תינוק מרגיש אהוב ללא תנאי. מרגיש אהוב בגלל מה שהוא – הוא יחוש בטוח בהישרדות שלו ויוכל להתפתח לבוגר בריא בנפשו שמסוגל לחיות את חייו מתוך מנוחה וקבלה.
אך, כאשר תינוק אינו מרגיש אהוב ללא תנאי. כאשר תינוק חווה מתח בסביבה הקרובה שלו. קוצר רוח לבכי שלו. ביקורת על ההתנהגות שלו ועוד תגובות לא מקבלות מצד הקרובים לו – הוא חווה איום. כיוון שבמוח הילדותי שלו הוא קולט שאינו מסוגל לשרוד ללא ההורים שלו. ובמקביל הוא חש חוסר ביטחון לגבי הרצון של ההורים שלו בו. הוא מתרגם זאת לפחד שאם לא יהיה בסדר הסביבה תנטוש אותו והוא לא ישרוד. מה שמפתח אצלו פחד הישרדותי על הקיום שלו.
כאשר התינוק קולט שהסביבה לא מרוצה ממה שהוא. ולא בדיוק אוהבת חלקים ממנו, למשל את הבכיינות שלו, את התלותיות שלו, החולשה שלו, הצרכים שלו ועוד – הוא מתחיל לשנות חלקים בעצמו. הוא לוקח את הרצון שלו שהסביבה תאהב אותו בדיוק כפי שהוא ומדחיק אותו. מה שעכשיו מתחיל לנהל לו את החיים זה הרצון שלו לשרוד חברתית. ואם הוא לא יכול לשרוד בגלל שאוהבים אותו, הוא מתחיל לשנות את עצמו ומנסה ליצור מצב שהסביבה שלו תצטרך אותו. מתוך הנחה, שאם הסביבה שלו תצטרך אותו היא לא תנטוש אותו ואז הקיום ההישרדותי שלו בטוח.
על מנת לוודא שהסביבה תצטרך אותו הוא נכנס לשליטה. הוא מתחיל להסתיר חלק מהרגשות שלו. מתחיל להיות תמיד בסדר. מנסה להיות ההורה של הסובבים אותו ולדאוג להם כמה שיותר. מסתיר את החולשות שלו. מפסיק לבקש והופך להורה של עצמו. הוא נותן ועוזר וכל הזמן מנסה להיות בסדר עם הסביבה. לוודא שלא יבואו אליו בטענות.
הבעיה היא, שהצרכים הרגשיים שלו, עדין לא קיבלו מענה. הרגשות שלו בעצם תקועים בצרכים רגשיים ילדותיים, מגיל צעיר מאד. אך כיוון שהוא חי בשליטה מתמדת, כיוון שמה שמנהל לו את החיים זה הרצון שהחברה תצטרך אותו. הוא לא יכול לבטא את החסרים שלו ואת הרגשות שלו מפחד שאם החברה תוקיע אותו במידה ותגלה מהם הרצונות הפנימיים שלו, מהם הצרכים שלו בחום, באהבה, במילה טובה, בחיוך ובמגע.
הפחד הזה שהחברה תגלה באמת מהם הצרכים שלו גורם לו להיות יותר ויותר בשליטה. דבר שמונע ממנו להיות בקשר קרוב ואינטימי. דבר שגורם לו לתחושה פנימית של חוסר חיבור. דבר שמביא אותו לבדידות קיומית. לרוב כל מה שמתרחש בתוך הנפש פנימה הוא לא מודע וזה מתפרץ בסופו של דבר כבעיות פסיכוסומאטיות.
על מנת לחוש אהוב ורגוע. על מנת לחיות חיים בריאים, אנחנו חייבים ללמוד לשחרר שליטה. אנחנו חייבים ללמוד לחשוף את הרגשות הכי פנימיים שלנו. אנחנו חייבים ללמוד לבטא את האני האמיתי שלנו ולא את התדמית שעטינו על עצמנו בשביל ההישרדות החברתית שלנו. אנחנו חייבים להסכים לעצמנו להיות רכים, חלשים ופגיעים. ללמוד לקבל את זה שאנחנו אנושיים ולא מושלמים וזה בסדר.
כבר אין שום סיבה להסתיר את המהות הפנימית שלכם. כבר אין שום צורך להסתיר את מי שאתם. תסכימו לעצמכם לשחרר שליטה. קבלו את עצמכם על כל המורכבות הפנימית שלכם. הסכימו לרכות חדשה לחלחל אל חייכם. שום דבר לא באמת מאיים. כלום לא מונע מהיופי הפנימי שלכם לצאת החוצה חוץ מההחזקה שלכם. תסכימו לשחרר שליטה!קישורים:
חני בורנשטיין
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות