עבודות שירות לאברך ששכח ילד ברכב וגרם למותו
חצי שנה עבודות שירות נגזרו על נחמן שטיצר ממודיעין עלית • ביהמ"ש הקל כי האברך וסביו של הילד הקימו עמותה בנושא
- אלי שלזינגר
- ט"ז תמוז התשע"ד
- 9 תגובות
נחמן שטיצר, ארכיון
כשנתיים לאחר המקרה המצער בו מצא את מותו הילד חיים חנוך העניך בוימל ז"ל בן ה-4, בית משפט השלום ברמלה גזר שישה חודשי עבודות שירות על האברך נחמן שטיצר, ששכח את הילד ברכבו ובכך גרם למותו.
האברך נחמן שטיצר, קיבל שישה חודשי עבודות שירות, ולא עונש מאסר כנהוג בעבירות מסוג זה.
בית המשפט התחשב בנסיבות המיוחדות של התיק, במסגרתו בני משפחתו של הילד שנפטר קיימו קשר קבוע וצמוד עם האברך. הסב והאברך הקימו יחד עמותה המטפלת בעידוד המודעות למניעת שכחת ילדים ברכב. נסיבות אלו הביאו את בית המשפט לא לשלוח את האברך לכלא.
בני משפחת הילד ז"ל הודיעו על ויתור על הפיצוי במסגרת ההסדר. בפתח הדיון ביקש סב הילד ז"ל, הרב ישראל לייכטר, לומר מספר מילים לפני מתן גזר הדין. "אנחנו לא מוותרים על הפיצויים, אנו לא רוצים ולא מעוניינים. על מה נרצה? האם שייך פיצוי לאובדן בן? אין לזה שום פיצוי ולא שייך לזה פיצוי", פתח הסב. "אם כן, ממי ניקח את הפיצוי? מאברך? בתי חברה של אשתו, הם יוצאים יחד לגינה עם הילדים, כשהיא מדברת על המצב הכלכלי של הנאשם צפים דמעות בעיניה. אין להם לא רק לגמור את החודש, אין להם איך להתחיל את החודש".
"מהדם שלו אנחנו נשתה?" שאל הסב בכאב, "הוא הרי לא ילך לגנוב כדי לשלם את הפיצוי, הוא יצטרך להתבזות, אני עברתי את הנסיון הזה של איך זה נראה לאסוף כסף, אמנם לא עבורי אלא על מנת לפתוח עמותה של בית תמחוי. אני יודע איך זה לדפוק על הדלתות לבקש כסף. ויתרתי על התענוג הזה. האם אדם שיתבזה ויושפל לממן את הפיצויים האם בזה ירווח לנו? מה שמגיע לנו יגיע. אפילו אם כספי הפיצויים יגיעו למימון העמותה שהקמנו יחד שמקרים כאלו לא ישנו, אפילו אם למטרה כזו, האם מותר לממן במטעה נעלית כזאת מכספים כאלה? חלילה וחס. אסור".
במהלך דבריו החליט הרב לייכטר: "ברגע זה אני מחליט לפתוח עוד עמותה, עזרה למשפחות נזקקות כמו נחמן ואחרים, ובעזרת השם זה יהיה לטובת הנכד שלי, מעין פיצוי לנכד שלי, שננסה לעזור במיוחד בימים טרופים כאלה, שאנו זקוקים להרבה רחמים. אנחנו צריכים זכויות. וזכויות משיגים בצדקה. נחמן נתן לי רעיון שכל אחד בתלמוד תורה יאמץ חייל. השם יעזור ושנשמע בשורות טובות". ההרשעה
נחמן שטיצר הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן.
שטיצר שימש כמלמד בתלמוד תורה ברסלב במודיעין.
במהלך ארבעת הימים לפני האסון, הסיע נחמן ברכבו הפרטי (טויוטה קורולה) בו הותקנו ווילונות בשני החלונות האחוריים, ילדים לת"ת מידי יום בשעה 8:15 והחזירם בתום הלימודים בשעה 13:00, בתמורה לסך 100 ש"ח עבור כל ילד.
ביום רביעי י"ב אלול תשע"ב בסביבות השעה 8:15 הסיע שטיצר ברכב 5 ילדים בגילאים 3-5 וביניהם את חנוך בוימל ז"ל לת"ת, כאשר הילדים כולם לא היו ישובים במושבי בטיחות כדין. בדרך, הוריד מהרכב שניים מהילדים במקום בו הם לומדים.
בהגיעם לתלמוד תורה, עצר את רכבו, הושיט את ידו לאחור ופתח את הדלת האחורית שמאלית ברכב כדי לאפשר לחנוך ז"ל לרדת. הוא הביט במראה החיצונית של הרכב וראה בחטף ילד עובר במקום. בסוברו כי מדובר בחנוך ז"ל שירד מהרכב, סגר את דלת הרכב בכך שתפס את וילון הדלת האחורית ומשכו עד לסגירה. הוא לא וידא שהילד אכן ירד מהרכב והמשיך בנסיעתו אל הת"ת.
בהגיעם לת"ת, הוריד את שני הילדים הנותרים והמשיך בנסיעתו עד הגעתו לתלמוד התורה בו הוא מלמד, שם החנה את רכבו ויצא ממנו בלא שווידא כי הרכב ריק.
הילד חיים חנוך העניך בוימל ז"ל נותר ברכב כשהטמפרטורה עולה בהדרגה עד אשר הגיעה בסמוך לשעה 12:40 ל-60.5 מעלות צלסיוס.
בשעה 13:00 לערך חזר נחמן אל הרכב וגילה את הילד שכוב על צדו במושב האחורי ברכב ללא רוח חיים. העונש:
סגנית הנשיאה, השופטת נירה רסקין גזרה על הנאשם נחמן שטיצר את העונשים הבאים:
1. 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות הדעת של הממונה באתר יד לשריון לטרון חמישה ימים בשבוע 8-5 שעות עבודה יומיות.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע.
3. רכב טויוטה קורולה שפרטיו נמסרו לעיל יחולט לטובת אוצר המדינה. הרכב יובא למשטרת ישראל נקודת מודיעין עילית.
עפר ברטל ממשרד ברטל כהן מסר: "גם אני משתאה לנוכח הקשר הייחודי בין הסב ומרשי נחמן שטיצר. אני מודה לבית המפשט שהפעיל שיקול דעת והתחשב בנסיבות העניין ובחר להתחשב בבקשת משפחת הילד שנפטר לא לגזור עונש מאסר על נחמן שטיצר. כאן המקום להודות גם לפרקליטות מחוז מרכז שגילו התחשבות בנסיבות המיוחדות וקידמו פתרון חורג בנסיבות העניין".
האברך נחמן שטיצר, קיבל שישה חודשי עבודות שירות, ולא עונש מאסר כנהוג בעבירות מסוג זה.
בית המשפט התחשב בנסיבות המיוחדות של התיק, במסגרתו בני משפחתו של הילד שנפטר קיימו קשר קבוע וצמוד עם האברך. הסב והאברך הקימו יחד עמותה המטפלת בעידוד המודעות למניעת שכחת ילדים ברכב. נסיבות אלו הביאו את בית המשפט לא לשלוח את האברך לכלא.
בני משפחת הילד ז"ל הודיעו על ויתור על הפיצוי במסגרת ההסדר. בפתח הדיון ביקש סב הילד ז"ל, הרב ישראל לייכטר, לומר מספר מילים לפני מתן גזר הדין. "אנחנו לא מוותרים על הפיצויים, אנו לא רוצים ולא מעוניינים. על מה נרצה? האם שייך פיצוי לאובדן בן? אין לזה שום פיצוי ולא שייך לזה פיצוי", פתח הסב. "אם כן, ממי ניקח את הפיצוי? מאברך? בתי חברה של אשתו, הם יוצאים יחד לגינה עם הילדים, כשהיא מדברת על המצב הכלכלי של הנאשם צפים דמעות בעיניה. אין להם לא רק לגמור את החודש, אין להם איך להתחיל את החודש".
"מהדם שלו אנחנו נשתה?" שאל הסב בכאב, "הוא הרי לא ילך לגנוב כדי לשלם את הפיצוי, הוא יצטרך להתבזות, אני עברתי את הנסיון הזה של איך זה נראה לאסוף כסף, אמנם לא עבורי אלא על מנת לפתוח עמותה של בית תמחוי. אני יודע איך זה לדפוק על הדלתות לבקש כסף. ויתרתי על התענוג הזה. האם אדם שיתבזה ויושפל לממן את הפיצויים האם בזה ירווח לנו? מה שמגיע לנו יגיע. אפילו אם כספי הפיצויים יגיעו למימון העמותה שהקמנו יחד שמקרים כאלו לא ישנו, אפילו אם למטרה כזו, האם מותר לממן במטעה נעלית כזאת מכספים כאלה? חלילה וחס. אסור".
במהלך דבריו החליט הרב לייכטר: "ברגע זה אני מחליט לפתוח עוד עמותה, עזרה למשפחות נזקקות כמו נחמן ואחרים, ובעזרת השם זה יהיה לטובת הנכד שלי, מעין פיצוי לנכד שלי, שננסה לעזור במיוחד בימים טרופים כאלה, שאנו זקוקים להרבה רחמים. אנחנו צריכים זכויות. וזכויות משיגים בצדקה. נחמן נתן לי רעיון שכל אחד בתלמוד תורה יאמץ חייל. השם יעזור ושנשמע בשורות טובות". ההרשעה
נחמן שטיצר הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, כפי שפורטו בכתב האישום המתוקן.
שטיצר שימש כמלמד בתלמוד תורה ברסלב במודיעין.
במהלך ארבעת הימים לפני האסון, הסיע נחמן ברכבו הפרטי (טויוטה קורולה) בו הותקנו ווילונות בשני החלונות האחוריים, ילדים לת"ת מידי יום בשעה 8:15 והחזירם בתום הלימודים בשעה 13:00, בתמורה לסך 100 ש"ח עבור כל ילד.
ביום רביעי י"ב אלול תשע"ב בסביבות השעה 8:15 הסיע שטיצר ברכב 5 ילדים בגילאים 3-5 וביניהם את חנוך בוימל ז"ל לת"ת, כאשר הילדים כולם לא היו ישובים במושבי בטיחות כדין. בדרך, הוריד מהרכב שניים מהילדים במקום בו הם לומדים.
בהגיעם לתלמוד תורה, עצר את רכבו, הושיט את ידו לאחור ופתח את הדלת האחורית שמאלית ברכב כדי לאפשר לחנוך ז"ל לרדת. הוא הביט במראה החיצונית של הרכב וראה בחטף ילד עובר במקום. בסוברו כי מדובר בחנוך ז"ל שירד מהרכב, סגר את דלת הרכב בכך שתפס את וילון הדלת האחורית ומשכו עד לסגירה. הוא לא וידא שהילד אכן ירד מהרכב והמשיך בנסיעתו אל הת"ת.
בהגיעם לת"ת, הוריד את שני הילדים הנותרים והמשיך בנסיעתו עד הגעתו לתלמוד התורה בו הוא מלמד, שם החנה את רכבו ויצא ממנו בלא שווידא כי הרכב ריק.
הילד חיים חנוך העניך בוימל ז"ל נותר ברכב כשהטמפרטורה עולה בהדרגה עד אשר הגיעה בסמוך לשעה 12:40 ל-60.5 מעלות צלסיוס.
בשעה 13:00 לערך חזר נחמן אל הרכב וגילה את הילד שכוב על צדו במושב האחורי ברכב ללא רוח חיים. העונש:
סגנית הנשיאה, השופטת נירה רסקין גזרה על הנאשם נחמן שטיצר את העונשים הבאים:
1. 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות הדעת של הממונה באתר יד לשריון לטרון חמישה ימים בשבוע 8-5 שעות עבודה יומיות.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע.
3. רכב טויוטה קורולה שפרטיו נמסרו לעיל יחולט לטובת אוצר המדינה. הרכב יובא למשטרת ישראל נקודת מודיעין עילית.
עפר ברטל ממשרד ברטל כהן מסר: "גם אני משתאה לנוכח הקשר הייחודי בין הסב ומרשי נחמן שטיצר. אני מודה לבית המפשט שהפעיל שיקול דעת והתחשב בנסיבות העניין ובחר להתחשב בבקשת משפחת הילד שנפטר לא לגזור עונש מאסר על נחמן שטיצר. כאן המקום להודות גם לפרקליטות מחוז מרכז שגילו התחשבות בנסיבות המיוחדות וקידמו פתרון חורג בנסיבות העניין".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות