דרך האתרים • לראשונה: שו"ת הלכתי בנושא ...אינטרנט

אין ספק שלאחרונה עולם הספר התורני מתפתח בצעדי ענק. תופעת הוצאה לאור של חיבורים תורניים צוברת תאוצה, וידיעות על ספרים חדשים מתפרסמות כמעט דרך קבע מידי יום ביומו. [אגב, תופעה זו מקורה כנראה בשל הקידמה הטכנולוגית שגרמה לכך שכמעט כל רב או תלמיד מחזיק מקלדת בחיקו, כך שהוצאת ספר נהייתה - לכל הפחות בפן הטכני - מלאכה פשוטה וקלה יותר מתמיד].

דא עקא, שלאור ריבוי הספרים, הולכים וקטנים מאוד סכוייו של ספר חדש 'לכבוש' את לבבו של עם הספר, ולגרום לחובבי הספרים להניח עליו את ידם. כמובן שיש שלוקחים זאת בחשבון ומוציאים כמות מצומצמת של ספרם "רק בשביל הרגשת הסיפוק".

אך כמדומה, שלא נגזים אם נאמר, שעולם היצירה הספרותית עצר את נשימתו, כאשר הגיח ובא הספר שלפנינו, 'דרך האתרים' שמו. ספר זה אינו 'עוד' ספר [מבלי לזלזל, כמובן, בערכו של שום ספר תורני אחר], מפני שהוא חיבור שעוסק בנושא שמעולם לא נכתב עליו ספר, וגם ואולי בעיקר, נושא שכמעט לא נכתב עליו בספרות התורנית כלל!

ספר זה, 'דרך האתרים', כשמו כן הוא, סולל את הדרך לבאים בשערי הטכנולוגיה החדישה, ומבקשים לדעת את חוות הדעת ההלכתית הנוגעת לענייני הרשת המקוונת, בנושאים רבים ומגוונים העומדים ברומו של עולם, מהלכות תיקון חצות ותפילה, עבור דרך הלכות שבת החמורות, וכלה בהלכות הנוגעות באבן העזר וחושן משפט, הנוגעים לחיי היום יום ממש.

אין זה סוד שבשנים האחרונות ישנה הסברה חוצה מגזרים בציבור החרדי הקוראת לכל מי שחייו יקרים לו להתנתק מהתקשורת המקוונת. אך גם גדולי הרבנים מסכימים ומבינים שמאות או אלפי חרדים שמשמשים בתפקידים עסקיים מרכזיים אינם יכולים בעידן המודרני להתנתק מהאינטרנט. ואכן גם לאלו נמצאו פתרונות בדמות 'נתיב', 'רימון', 'אתרוג' וכל 'מסננת' אחרת שתבחרו.

ברם אליה וקוץ בה, שכן בצל ההסברה הנ"ל, לא ראה שום רב או פוסק צורך כביר לעסוק בשאלות הלכתיות אקטואליות הנוגעות לשימוש יומיומי באינטרנט, גם מהסיבה הערכית של חשש למתן לגיטמציה, וגם בשל חוסר הבנה וידע בתקשורת החדישה, כך שנוצר מצב בו מצאו את עצמם עשרות ומאות מהמגזר החרדי שעובדים עם האינטרנט עם שאלות הלכתיות כבדות משקל והרות גורל, כאשר אין רב או ספר שמוכן לשבת על המדוכה ולהגדיר את האינטרנט בראי ההלכה.

כאן בדיוק בא המחבר הרב אברהם הלוי מיימון ואזר מתניו ונטל על שכמו מלאכה קשה זו, מתוך הבנה ש'במקום שאין איש השתדל להיות איש', ועבד במשך יותר משנתיים על כתיבת ספר שכל כולו עוסק בשאלות אקטואליות הנוגעות לשימוש היומיומי באינטרנט.

יצויין כי מלאכתו של המחבר היתה כפולה ומכופלת שכן ראשית כל היה עליו ללבן כל דבר וענין בפן הטכני לפרטי פרטים, ורק אחר כך לעסוק בפן ההלכתי. בפן ההלכתי המלאכה לא היתה פשוטה בלשון המעטה, שכן אין שום התייחסות מפורשת בספרי ההלכה הקלאסים כמו שלחן ערוך לנושאים מעין אלו, ובשל כך היה עליו לחפש סוגיות ונושאים העוסקים בנושאים שונים אך דומים מבחינה הלכתית לשאלות. דבר זה מחייב עיון מעמיק בסוגיות, עובר דרך ידע והיקף של דעת פוסקי הדורות שנגעו בשאלות דומות, עד ההכרעה ההלכתית.

הספר מחולק לשני חלקים, הראשון כולל הלכות פסוקות בקצרה, והשני כולל נידונים בהרחבה רבה. כך שהספר מותאם לכל חלקי הציבור, הן לתלמיד חכם הבא לברר את הפסקים משרשם, והן לבעל הבית המתעניין בפסק ההלכה המוגמר.

חידוש נוסף ומרענן בעולם הספר התורני יש בספר זה, בדמות 'פתיח' לכל תשובה הלכתית, שמטרתו להגיש את השאלה ההלכתית בצורה מוחשית ומרתקת. למען ההגינות נציין כי פתיחים אלו הם מעשה ידיו של סופר חרדי, לטובת הקורא הנבון. שמו של הספר גם הוא נבחר בקפידה, וכדי להביע את תוכנו התורני המיוחד נבחר השם המקורי 'דרך האתרים' שמקורו בפרשה.

מי אתה הרב מימון?
במסגרת הכנת הכתבה ניסינו להתחקות אחר דמותו של העומד מאחורי יצירה תורנית זו, וגילינו איש צנוע, תורני ברמ"ח אבריו, דיין ומו"צ בירושלים ות"ח ידוע. ספר זה אגב, איננו ספרו הראשון וגם לא השני, ברזומה שלו עומדים בגאון שלשה ספרים עבי כרס שחיבר בעבר, שנים מהם "משנת אברהם" שמם, בהם עוסק המחבר בשאלות סבוכות של יחסי הממון בין בני הזוג בבואם להתגרש בבתי הדין. ספרים אלו מוכרים מאוד בעולם הדיינות כיון שהשאלות הנידונות בו עולות על שולחני בתי הדין בישראל דבר יום ביומו.

למרות עברו הספרותי העשיר, לאחר שיחה עם המחבר עלה בנו הרושם כי ספר זה זוכה אצלו עצמו ליחס מועדף כנראה בשל המקוריות וה'זיכוי הרבים' הנובע מנגישות הספר לכל חלקי הציבור יחד.
נקודה מפתיעה היא, שהרב מיימון הוא דוקא תוצר של ישיבות ליטאיות מובהקות, וכנראה בשל כך, הספר זוכה לחשיבות וליחס מועדף, שכן הוא לא נכתב במטרה כל שהיא לתת לגיטימציה לתקשורת המקוונת אלא באמת מתוך הכרח ובצורה אובייקטיבית ונקיה.

עובדת היותו בוגר ישיבות ליטאיות, יצרה אצלו שילוב מעניין של פסיקת הלכה גם מתוך לימוד בצורה עיונית ישיבתית, ולא רק מתוך ליקוט שיטות פוסקים וכדו'.

למען ההגינות נציין, שכשניסינו לשוחח עם הרב מימון בדבר הספר הוא כלל לא התלהב לשוחח עם התקשורת בענין, בטענה ש'ספר תורני צריך להתפרסם בבתי מדרש ולא על גבי האינטרנט', אך משהסברנו לו את נחיצות הענין דוקא בשל הנושא בו עוסק הספר, הוא נענה בחיוב.

במהלך השיחה הוא מסביר את השתלשלות הדברים עד להוצאת הספר לאור: "ספר זה אינו פרי מחשבה מתוכננת מראש, אלא פשוט בהיותי עוסק עם קהילה של אנשים יראים ושלמים העוסקים לפרנסתם, נשאלתי פעמים רבות שאלות הלכתיות הנוגעות לתפעול האינטרנט והתקשורת המקוונת בכלל, ושמתי לב שאין כמעט שום התייחסות בספרי האחרונים בנושאים אלו, כמובן שעד לעשור האחרון לא תיתכן התייחסות כזו, אבל גם באחרונים בני זמננו נמנעו לעסוק בכך, למרות שהשאלות הם רבות וכבדות משקל מאין כמוהו".

"האמת שבתחילה כלל לא הכרתי את המושגים שעליהם דברו השואלים, ולכן מידי פעם הייתי מבקש מהשואל הסברים טכניים על צורת התקשורת והעבודה עם האינטרנט. ולאחר שהעמקתי בנושא עניתי את תשובתי בסיעתא דשמיא".

"לאחר תקופה לא ארוכה ראיתי שהצטברו בידי תשובות רבות בנושא זה, גמלה ההחלטה להוציא ספר מסודר וקריא העוסק כל כולו בנושא זה, שכן נוכחתי לדעת שבאמת ישנם הרבה דברים עמומים מבחינה הלכתית שזקוקים לליבון".

"האם לא חששתם שהוצאת הספר תתפרש כלגיטימציה לשימוש באינטרנט?" שאלנו. והוא משיב: "לא אסתיר שהיו לבטים בענין, אך בשל כך הקדשנו בתוך הספר פרק שלם העוסק דוקא באיסור הגלישה באיטרנט פרוץ, ובפרט לאחר שזכינו לגיבוי ועידוד מכמה פוסקים מפורסמים, החלטנו שהתועלת שיכול להביא הספר גדולה וחשובה ולא כדאי להימנע מהוצאתו".

דיני סקייפ
הסתקרנו ועלעלנו בין דפי הספר, ונוכחנו לדעת שגם אם מעולם לא השתמשתם באינטרנט, יש לכם מספיק סיבות להתעניין בספר. הנושאים הנידונים בו פשוט מרתקים כך שלא תניחו אותו מידכם כל כך מהר..

כדי להבין על מה מדובר נציין כאן מעט מזעיר דוגמאות לשאלות שבהם עוסק הספר.

הנה שאלה שכמעט כל מי שעוסק באינטרנט או במייל נתקל בה דבר יום ביומו: האם מותר להשתמש בפס הרשת של השכן לשם גלישה או קבלת מיילים, או שדבר זה כרוך בגזל? במקרה כזה קובע המחבר שדבר זה מותר בתנאי שהגלישה או קבלת המיילים אינם מאיטים או מקשים אצל הבעלים את החיבור והגישה לאינטרנט.

עוד נושא 'חם' שעוסק בו הספר, הוא, מהי עמדת ההלכה בנוגע להעתקת תוכנות או קבצים שכבר הועתקו על ידי אחרים ומופצים באינטרנט לכל מאן דבעי. במקרה זה מפלפל המחבר שמא יש לדון את קבצים אלו כאבודים על ידי 'זוטו של ים' ואז יהיה הדבר מותר או שמא יש עדיין ליוצר התוכנה זכות על יצירתו גם כשהיא מופצת לכל.

על שולחנו של המחבר עלו שאלות רבות אודות שימושים מגוונים שניתן לעשות במצלמת אינטרנט ["סקייפ"]. לדוגמא, איש עסקים שברח לחו"ל עקב הסתבכויות כספיות, זמן קצר לאחר שאשתו הרה. לאחר מספר חודשים נולד לזוג בן בשעה טובה. השאלה היא היות והאב הנמצא במרחקים מתכנן לראות ו'להשתתף וירטואלית' בברית על ידי מצלמה אינטרנטית [סקייפ], אם כך, האם הוא יוכל בראייה והשתתפות כזו גם לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו?

בנידון זה קובע המחבר שרעיון זה קביל מבחינה הלכתית ויוכל האב לברך את הברכה הנ"ל בלא פקפוק.

בספר מובאים עוד פתרונות יצירתיים על ידי שימוש ב"סקייפ", למשל: זוג שכעשרים שנה לא זכו לפרי בטן, וכל ניסיונותיהם ודרישותיהם אצל הרופאים לא צלחה, על כן החליטו לאמץ ילדה קטנה, אך כעבור מספר שנים נתקלו בבעיה הלכתית סבוכה שפעמים רבות האב נשאר עם בתו המאומצת לבד בבית, ויש בזה איסור יחוד.

בשאלה זו כותב המחבר, שעם קצת מאמץ ניתן לפתור בעיה זו: אם יותקנו מצלמות אינטרנט בבית שיכסו כל פינה אפשרית בבית, ואלו ישדרו ישירות לטלפון החכם של אשתו. מבחינה הלכתית – הוא כותב – דבר זה מחשיב כאילו האשה נמצאת בבית לענין איסור יחוד.

עוד שאלה סבוכה ביותר עלתה על שלחן המחבר בדבר שלוחי חב"ד שעורכים חופות וקידושין הרחק מעבר לים, ולא תמיד מוצאים עדים כשרים לעדות שיוכלו להעיד על הקידושין. [כידוע, ההלכה קובעת כי קידושין וחופה ללא עדים כשרים אינם חלים כלל]. בנידון זה העלו כמה רבנים רעיון מקורי, לפיו, יוכלו עדים מרחוק לראות את טקס הקידושין והחופה דרך מצלמת אינטרנט וכך לשמש כעדים ממקום הימצאם.

בנידון זה המחבר נשא ונתן עם דיינים ומורי הוראה רבים, ורק בגדול נאמר שהמסקנה העולה מהספר היא לא חד משמעית לכאן או לכאן.

כן ניתן למצוא דיונים נוספים בענין ה"סקייפ" כגון השלכות לענין צירוף למנין, שמיעת קריאת המגילה, הקבלת פני רבו. כיבוד הורים ועוד.

פרקים נוספים בספר עוסקים בשאלות כמו: האם מותר להשתמש או לקרוא במוצאי שבת מיילים, חדשות, או קבצים שהועלו לאתר בשבת על ידי יהודי תוך חילול שבת כמובן. הפצת תמונה של חברו ללא רשותו באתרי האינטרנט השונים. אדם שבבעלותו אתר האם הוא רשאי להשאיר את האתר פתוח בשבת, ואם לא כיצד יחלץ מבעיה זו. וכן נושאים שונים הקשורים לענייני ממונות, כגון; מהות הקניינים הנעשים דרך האתר, קריסת אתרים, ועוד ועוד.

המחבר גם לא נמנע מלעסוק בנידון הנפיץ "האינטרנט לצרכי פרנסה", וכתב מאמר נרחב ומכובד אודות דעתו על האיסור בשימוש באינטרנט 'פרוץ', ונזקיו הרבים, והמקורות התורניים הנוגעים באיסור זה.

הספר זכה להסכמות גדולי ישראל, כמו הרב שמואל אליעזר שטרן מבית דינו של פוסק הדור הגר"ש וואזנר שכתב: "חזקה על חבר מופלג כמותו..", וכן הרב יוסף ליברמן רב קהל סדיגורא בירושלים, שכתב: "ראיתי בנין נהדר, וזכה להקיף עניינים חשובים, ונחית לעומקא דדינא". וכן הרב גרוס מו"ץ דחסידי בעלזא, שכתב: "מאוד נהניתי מהיצירה הנפלאה בדעת תורה ודעת נוטה, עד שמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא".

מלבד הסכמות אלו, ישנם נידונים בספר בהם מובאות לא מעט תכתובות בין המחבר לדיינים בארץ ידועי שם, בהם הם נו"נ בענינים שונים המובאים בספר.

אין ספק, כי אכן נפל דבר בישראל, וספר זה הפורץ דרך בתחומו, יהיה אבן יסוד לכל המתעניין בתחום חדשני זה ומסתבר שגם לספרים שיבואו אחריו בענין. ואם רציתם לדעת האם הספר הוא אכן 'מים קרים על נפש עייפה' הא לכם דיווח עדכני מחברת ההפצה וממשווקי הספרים על כך שהכמות הראשונה כבר אזלה מהחנויות..

בית הוראה וירטואלי: המחבר מתחייב בל"נ ובע"ה להתייחס לכל שאלה הלכתית שתופנה אליו בכתובת [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!