מבצע 'שובו אחים' ממשיך: על אחדות מופלאה
שרגא יונגרייז השתתף בים הדמעות והתפילות להשבת בן עירו בשלום, והוא מבקש "בואו נשמר את האחדות המופלאה"
- שרגא יונגרייז. תמונת שער: פלאש 90
- ו' תמוז התשע"ד
- 11 תגובות
אייל בן איריס תשורה
השם שלא עזב אותנו שמונה עשר יום ברציפות
כל יום כשעברתי ליד הבית ברחוב רש"י 24 הבטתי קודם על הבית, לאחר מכן על השלטים עם התמונות של הנערים, וניסיתי 'לחדור' את גוש הבטון. חשבתי בליבי, מה עובר על הורים כאשר המטוטלת עוברת בכל רגע מיאוש לתקווה, מה חש אבא אשר בנו שבוי בידי בני עוולה, אלו מחשבות עוברות בלב אמא אשר חיכתה לשוב בנה מן הישיבה, אלו רגשות אופפים את האחים והאחיות הסבים והסבתות והמשפחה המורחבת.
בלבבות גבר החשש עם כל יום שעבר, מה קורה עם הנערים? לחשנו בחרדה. מי יודע מה עובר עליהם? נמנו בשתיקה. האם נזכה לראותם בחיים? לאטנו בתפילה.
זכתה עירנו אלעד מכורח המציאות הקשה,לחוש בימים 'נוראים' ועצובים אלו במלוא העוצמה את טעמה של אהבת חינם, אנשים שבימים רגילים 'אוכלים' אחד את השני התאחדו הפעם בצורה מופלאה.
ים הדמעות והתפילות אשר שטף השבוע את העיר הכה בעוז בכל תושב, החל מילדים קטנים שבקושי הצליחו להגות את השמות בצורה נכונה ועד קשישים עטורי שיער שיבה שכבר ראו דבר או שניים בחייהם.
תפילה ועוד תפילה אמרו הילדים זה לזה בדרך לעוד 'חברת תהילים', נקבל על עצמינו את השבת בשעה מוקדמת יותר אמרה אישה לרעותה, נוסיף עוד 'משמר' אמר אברך מ'פכטר' לרעהו, נלמד הלכות לשה"ר כל יום, לחשה נערה לחברתה.
וכל אלו התקבצו להם יחד, התפילות והחרדות התעניות והבקשות, התהילים והנרות, הקבלות והסליחות השירות והדמעות.
כל אלו עלו כלבת אש גדולה השמימה וניסו לבקוע שערים נעולים.
לא זכינו!
ב' תמוז, ייחרת לעד כיום אבל לעם ישראל בכלל ולאלעד בפרט.
בני, עוד לא בן חמש, שמע כי מצאו 'אותם' ושאל אותי בתמימות הם כבר הגיעו הביתה?
הם אכן הגיעו הביתה, אבל לאביהם שבשמים, אב רחום וחנון שרק לו התשובות לכל השאלות.
ואנחנו, תושבי העיר אלעד שכל כך התאחדנו עם התפילות והדמעות,שגילינו סולידריות ושותפות כל כך עמוקה, חייבים לדעת כי מבצע 'שובו אחים' ממשיך גם עכשיו ועלינו מוטלת החובה להמשיך ולשמר את האחדות המופלאה בעיר.
השם שלא עזב אותנו שמונה עשר יום ברציפות
כל יום כשעברתי ליד הבית ברחוב רש"י 24 הבטתי קודם על הבית, לאחר מכן על השלטים עם התמונות של הנערים, וניסיתי 'לחדור' את גוש הבטון. חשבתי בליבי, מה עובר על הורים כאשר המטוטלת עוברת בכל רגע מיאוש לתקווה, מה חש אבא אשר בנו שבוי בידי בני עוולה, אלו מחשבות עוברות בלב אמא אשר חיכתה לשוב בנה מן הישיבה, אלו רגשות אופפים את האחים והאחיות הסבים והסבתות והמשפחה המורחבת.
בלבבות גבר החשש עם כל יום שעבר, מה קורה עם הנערים? לחשנו בחרדה. מי יודע מה עובר עליהם? נמנו בשתיקה. האם נזכה לראותם בחיים? לאטנו בתפילה.
זכתה עירנו אלעד מכורח המציאות הקשה,לחוש בימים 'נוראים' ועצובים אלו במלוא העוצמה את טעמה של אהבת חינם, אנשים שבימים רגילים 'אוכלים' אחד את השני התאחדו הפעם בצורה מופלאה.
ים הדמעות והתפילות אשר שטף השבוע את העיר הכה בעוז בכל תושב, החל מילדים קטנים שבקושי הצליחו להגות את השמות בצורה נכונה ועד קשישים עטורי שיער שיבה שכבר ראו דבר או שניים בחייהם.
תפילה ועוד תפילה אמרו הילדים זה לזה בדרך לעוד 'חברת תהילים', נקבל על עצמינו את השבת בשעה מוקדמת יותר אמרה אישה לרעותה, נוסיף עוד 'משמר' אמר אברך מ'פכטר' לרעהו, נלמד הלכות לשה"ר כל יום, לחשה נערה לחברתה.
וכל אלו התקבצו להם יחד, התפילות והחרדות התעניות והבקשות, התהילים והנרות, הקבלות והסליחות השירות והדמעות.
כל אלו עלו כלבת אש גדולה השמימה וניסו לבקוע שערים נעולים.
לא זכינו!
ב' תמוז, ייחרת לעד כיום אבל לעם ישראל בכלל ולאלעד בפרט.
בני, עוד לא בן חמש, שמע כי מצאו 'אותם' ושאל אותי בתמימות הם כבר הגיעו הביתה?
הם אכן הגיעו הביתה, אבל לאביהם שבשמים, אב רחום וחנון שרק לו התשובות לכל השאלות.
ואנחנו, תושבי העיר אלעד שכל כך התאחדנו עם התפילות והדמעות,שגילינו סולידריות ושותפות כל כך עמוקה, חייבים לדעת כי מבצע 'שובו אחים' ממשיך גם עכשיו ועלינו מוטלת החובה להמשיך ולשמר את האחדות המופלאה בעיר.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות