יעלון: "בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי-יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ"

שר האוצר יאיר לפיד, השתתף בהלוויתו של הנער גיל-עד שאער הי"ד בטלמון, ונשא דברים קצרים בהם הזכיר כי המדינה כולה קוברת ילד. "אנחנו בוכים על חיים שלמים שלא יהיו, אנחנו קוברים היום חתונה, אנחנו קוברים היום שולחן שבת שלא יהיה. איננו קוברים מתנחל. איננו קוברים חייל".

"אנחנו זקוקים אחד לשני. לא לכעס אנחנו זקוקים, לא לפיצול נוסף בינינו, לא לתחרות מי מביע זעם קדוש יותר ושנאה טהורה יותר. הזעם אינו קדוש, השנאה אינה יכולה להיות טהורה. אם אנחנו רוצים להעניש את אויבינו - אין להם עונש גדול יותר מכך שהם מסתכלים עלינו ורואים שאין שום דבר שיכול להפריד בינינו".

בסיום דבריו אמר לפיד, "ברשות ההורים, אני רוצה לפתוח בדברי האר"י הקדוש, הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, ואני אוהב כל אחד בישראל כנפשי וכמאודי".

שר הביטחון משה בוגי יעלון הספיד באלעד את הנער אייל יפרח הי"ד, ואמר: "אייל, גיל-עד ונפתלי נחטפו ונרצחו בידי בני עוולה, מחבלי חמאס שארבו להם שעה שחיפשו דרך לשוב לבתיהם, לחיק הוריהם ומשפחתם. הם נחטפו ונרצחו רק משום היותם יהודים. הם נחטפו ונרצחו בדם קר בידי מי שחרטו על דגלם לפגוע באזרחי ישראל ולנהל נגד מדינת ישראל מלחמת התשה יומיומית.
הם לא יוכלו לנו. גם בשעות אלו ממשיכים כוחות הביטחון במצוד אחר רוצחיהם של איל, גיל-עד ונפתלי. גם עתה נמשך המאמץ המודיעיני והמבצעי רחב ההיקף, ולא ננוח ולא נשקוט עד אשר נניח את היד על החוטפים ונבוא עימם חשבון.

"מולנו ניצב אויב אכזר, יוקד שנאה וחסר מעצורים, ארגון חמאס, אשר מקדש את המוות וההרס, ההרג והחורבן. ארגון טרור שאנשיו עסוקים גם עתה בחיפוש אחר כל דרך כדי להרוג בנו. אך אנו לא נירתע. יידעו ראשי חמאס ואנשיהם, כי מי שיעז לפגוע באזרחי ישראל – דמו בראשו. יידעו כי נרדוף אותם בכל מקום בו יהיו, ונכה בהם מכה קשה. יידעו כי המחיר שישלמו על מעשיהם יהיה כבד מאוד.

"גם בשעות אלו ממשיכים כוחות הביטחון, ביבשה, באוויר ובים – צה"ל, שירות הביטחון הכללי ואנשי משמר הגבול ומשטרת ישראל - בפגיעה שיטתית באנשי חמאס, במוסדותיו ובמצבורי נשק שלו. הם עושים זאת בנחישות רבה, אותה נחישות אשר הפגינו במהלך ימי החיפושים אחר איל, גיל-עד ונפתלי, כשהפכו כל אבן, פשוטו כמשמעו, לילות כימים, מחויבים ומגויסים למשימת הקודש הזו עד שהביאו, לדאבוננו, את הבנים לקבר ישראל.

"קהל נכבד, וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ, בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם, מִי-יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ, אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי... וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת-פָּנָיו, וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל: בְּנִי, אַבְשָׁלוֹם, אַבְשָׁלוֹם, בְּנִי בְנִי. כך מתוארת קינתו של דוד המלך על מות בנו האהוב אבשלום בספר שמואל ב'. בפשטות אך בכאב רב שב דוד על זעקתו. 'בני', הוא שב וקורא ביגון עצום שאין, ולא יהיה לו, מרפא.

"משפחת יפרח היקרה, איריס ואורי, אלו השעות בהן האבל האישי, הפרטי, הוא נחלת הכלל. אלו השעות בהן אתם חוזרים אחורה בזמן, אל אייל. נזכרים בנפשו הרגישה, בדאגתו הכנה כל כך לעם ישראל ולמדינת ישראל. נזכרים בליבו הרחב, בנתינה האינסופית שלו, ביכולתו לגעת בכל אחד ואחת, להיות מנהיג לחבריו בלימוד ובמעשה. באהבתו לכל אדם באשר הוא אדם, בשמחה הפנימית שהקרין, בעזרה שהעניק ללא היסוס לכל מי שנקרה בדרכו.

"אייל גדל והתחנך בצלמכם. הייתה לי הזכות לפגוש אתכם במהלך הימים מלאי המתח והחרדה. גילמתם, ועודכם מגלמים, את כל הטוב והנאצל שבאדם. צניעותכם ואורך הרוח שהפגנתם, על אף הנסיבות הקשות כל כך, הם עבורי ועבור כולנו אות ומופת לדרך אנושית נדירה ומיוחדת, סמל לכולנו. יהי זכרם של אייל, גיל-עד ונפתלי, אשר נרצחו ביחד וביחד נטמנים היום בקבר ישראל, ברוך".

שר החינוך שי פירון שספד בהלווייתו של נפתלי פרנקל, הצהיר: "לא נשקוט עד שנעניש את רוצחיך ושולחיהם".

הרב גדעון בנימין, רב היישוב נוף איילון: "שלושת הילדים ה' יקום דמם הם קרבנות ציבור. הם כבר לא ילדים פרטיים אלא ילדים של עם ישראל. הקב"ה בוחר את שליחי הציבור הטובים ביותר, הנאמנים ביותר, הצדיקים ביותר. אוי לנו שהילדים שלנו נבחרו".

"אברהם ורחלי, נבחרתם להיות האברהם אבינו של הדור הזה והבן שלכם להיות יצחק. נפתלי קידש שם שמיים במותו. אתם ושתי המשפחות הנוספות קידשתם שם שמיים בחייכם. אמונתכם תקוותכם שנשאתם אל מול כל העולם. הוצאתם מעם ישראל כוחות שלא היו ידועים לאף אחד. הדברים האלו לא ילכו לאיבוד".

הרב אלי סדן, ראש המכינה בעלי בה למד אייל יפרח, אמר בטקס ההלוויה באלעד: "אחינו אייל, כמה נעמת לנו. כמה היה נעים לנו עם החיוך התמידי שלך. כמה היה נעים לנו עם העזרה שהיית מושיט בכל מקום. בלי לומר מילה, היית צץ בחיוך ביישני ועוזר וסוחב אנחנו לא אומרים 'כך ה' רצה ואין מה לעשות'. הצער מתחיל בלקיחת אחריות".

רב המכינה פנה למשפחת יפרח ואמר: "אני רוצה להודות לכם על השיעור שנתתם לנו. ההבנה שהצער הכללי קודם לצער הפרטי, זה שיעור שכל החברה הישראלית למדה. קודם כל חוסן האומה ומתוך כך לעשות הכול כדי להציל את הילדים. הנערים מתו כגיבורי האומה וכך הם ייקברו".

אביו של אייל יפרח אמר בהלויית בנו: "אחיך מתגעגעים אלייך הם רוצים אותך לידם שתבוא ותחבק אותם. אמא אמרה שאתה עכשיו ליד הקדוש ברוך הוא ממש. אמרה שתלחש לו באוזן תבקש ממנו שייתן לנו כוח שייתן לכולנו כוח יהיה לנו קשה בלעדיך אנחנו צריכים כוח. אתה קדוש נתת כוחות לכולם עכשיו תן לנו כוחות בבית".

אמנון יפרח, סבו של אייל שנרצח, ספד לו: "אייל היקר, נכדי האהוב. אוי, כמה ציפינו לביקורך. אני משוכנע שאייל מת מות גיבורים. אני משוכנע ובטוח שהוא נאבק עם חוטפיו בכל כוחו. להראות להם שאנחנו לא מפחדים. כי הוא היה גיבור בנפשו. גיבור באהבתו לארץ ישראל. גיבור באהבתו לעם ישראל ולתורת ישראל ובוודאי לא הלך כצאן לטבח. אייל, אתה ושני החברים שלך גרמתם לאחדות עם ישראל - דבר שלא היה שנים רבות".

שיראל שאער, אחותו של גיל-עד, ספדה: "אין לי אח יותר. עברנו פה משהו ענק, אנחנו אחים טובים אחד לשני. קחו כולכם משהו טוב מגילעד - להיות אחים טובים. השם אני יודעת שתשמור עליו. סיימת את חייך בקידוש השם. העלית את עם ישראל מדרגה בדרך לגאולה. היית ילד עם רצונות וחלומות. אתה מצטרף לרשימה של גיבורי ישראל, והלוואי שתהיו אחרונים ברשימה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!