בג"צ ביטל את החלטת בי"ד לחייב האם למול בנה

הרכב של שבעה שופטי בג"ץ דן בעניין סמכותו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורית בנושא עריכת ברית מילה.

השאלה המרכזית של פסק דין זה היא האם מוסמך בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורים בדבר עריכת ברית מילה לבנם, כעניין הכרוך בתביעת גירושין? ברוב דעות השופטים הוחלט שלא להיעתר, וקבע כי "בית הדין הרבני היה נטול סמכות לדון במחלוקת בעניין ברית המילה ויש מקום לביטול כל ההחלטות שניתנו בעניין".

לטענת הסמכות כפי שהיא מנוסחת בעתירה ולהורות על החזרת התיק לבית הדין האזורי, לאור העובדה שבית הדין הרבני בנתניה לא בחן את שאלת ברית המילה באספקלריה של טובת הקטין.

נישואיהם של בני הזוג לא עלו יפה. המשבר שפקד את חיי נישואיהם אירע בסמוך להולדתו של בנם השני, הוא הקטין שמילתו עומדת במוקד העתירה. גילו של הקטין כיום הוא מעל שנה. בני הזוג מצויים בהליכי גירושין, והליכים שונים מתקיימים בעניינם בבית הדין הרבני.

ביום 10.10.2013 התקיים דיון בתביעת גירושין שהגיש האב, בפני בית הדין הרבני האזורי. במהלך הדיון האמור בבית הדין הרבני האזורי, הודיע בא כוחו של האב כי הקטין לא נימול, וביקש מבית הדין להורות על עריכת ברית מילה לקטין. לטענת העותרת, נושא ברית המילה הועלה על ידי האב לראשונה במעמד הדיון בבית הדין הרבני האזורי. באת כוחה של העותרת התנגדה להעלאת סוגיה זו לדיון, ולנוכח התנגדותה התיר בית הדין הרבני האזורי לעותרת להגיב בכתב על בקשת האב למול את הקטין בתוך 12 שעות.

לאחר הדיון, בלי להמתין לתגובת העותרת לבקשת האב למול את הקטין, הורה בית הדין הרבני האזורי באותו יום בצו "על האם לאפשר את עריכת ברית המילה לאחר שהילד - שהוא היום בן עשרה חודשים ושוקל כ-10 ק"ג – ייבדק על ידי רופא מומחה- ד"ר אטיאס מבית החולים 'לניאדו' בנתניה. על האם לפנות עם האב לרופא הנ"ל לאלתר ולקיים את ברית המילה לילד כבר בימים אלה".

בהמשך, נעתר בית הדין הרבני האזורי לבקשת האב לאכוף על העותרת את ההחלטה הנזכרת בין באמצעות צו הבאה ובין באמצעות הטלת מאסר או קנס על העותרת. בהחלטה מיום 21.10.2013 נקבע: "...אנו מתרים בנתבעת-האם כי אם היא לא תאפשר לערוך לבן ברית מילה בתוך 7 ימים היא תיקנס על ידנו בסכום של 3,500 ₪ כדין הפרת החלטה שיפוטית... על שני ההורים לדווח לנו בעוד 7 ימים כי ברית המילה נערכה. על כל יום נוסף של דחייה שלא באשמת האב תיקנס האם בסך של 500 ₪ על כל יום".

לאחר מספר ימים הגישה האם לבית הדין הרבני האזורי בקשה לביטול הצווים מחמת חוסר סמכות של בית הדין הרבני האזורי, אך זו נדחתה על-ידי בית הדין. בהחלטה זו, קבע בית הדין הרבני כי שאלת עריכתה של ברית מילה נכללת בנושא המשמורת על הקטין.

בית הדין הרבני האזורי קבע כי ברית המילה איננה אקט כירורגי רפואי כטענת האם, אלא ברית דתית חשובה אשר לה השפעה רוחנית מהותית "לבניינו הרוחני והחינוכי של כל יהודי שנולד לאם יהודייה", ומכאן שעניינה של ברית מילה קשור באופן מהותי לחינוכו של הקטין. לכן, כך נקבע, אין לקבל את טענת האם שלפיה אין לברית המילה קשר למשמורת על הקטין ולחינוכו.

האם הגישה ערעור לביה"ד הרבני הגדול על הצווים שהוציא בית הדין הרבני האזורי, וכן הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וכן בקשה לעיכוב ביצוע של תשלום הקנסות, שלה נעתר בית הדין הרבני הגדול.

"עליי להודות שחשתי צער על כך ששאלת עריכת הברית הגיעה להכרעה שיפוטית" אמר השופט הנדל. "כמעט ואין גבול לרשימת הנושאים שבני זוג שהסתכסכו ביניהם עשויים להניח בפני בית המשפט או בית הדין: כיצד לקרוא לרך הנולד, האם לרכוש לו בגדים חדשים, האם לאפשר לו לאכול מצות בפסח וכן הלאה. חלק מן הנושאים חשובים יותר, וחלקם חשובים פחות. ייתכן שנושאים אלו מלכתחילה מצויים בסמכותה של ערכאה שיפוטית כזו או אחרת, או שאין מנוס מלדון בהם בדיעבד כאשר הורים אינם מוצאים את הדרך לפתור את המחלוקות ביניהם לגבי ילדיהם. לא זו הנקודה. העניין הוא שמוטב שנושאים אלו ייפתרו בהסכמה בין בני הזוג מחוץ לכותלי בית המשפט".

"סוף דבר, מסכים אני כי יש להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, אם כי לא מנימוקי המשנה לנשיא מ' נאור בדבר חוסר סמכות כללית של בית הדין הרבני לדון בעניין, אלא משום שלדעתי נסיבות מקרה זה אינן מלמדות על כך שהכריכה הייתה כדין" נכתב בהחלטה.

הראש״ל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הגר"י יוסף, הגיב: "החלטת בית המשפט העליון להעדיף בית משפט אזרחי על פני בית דין דתי אפילו בסוגיות דתיות כמו קיום ברית מילה מחבד היותה חמורה לכשלעצמה, היא גם מסמלת את המשך המגמה המדאיגה של השנים האחרונות לצמצם את סמכויותיו של בית הדין הרבני. כנשיא בית הדין הרבני הגדול, אני קורא לנשיא בית המשפט העליון לקיים דיון חוזר בסוגיה ולבטל את החלטה התמוהה ולשים קץ לכרסום במעמדם של בתי הדין הרבניים".

האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר ייצג את האם במסגרת העתירה לבג"צ בעניין ברית המילה הגיב לפסיקה: "האגף לסיוע משפטי מברך על החלטת בג"ץ בה קיבל את עמדת האגף לפיה שאלת ברית המילה אינה ניתנת לכריכה אגב סכסוך הגירושין בבית הדין הרבני. מדובר בסוגיה כבדת משקל, ומן הראוי כי היא תידון לעומק על כל היבטיה והשלכותיה, במנותק משאלת הגירושין של בני הזוג, על ידי הערכאה המוסמכת לכך".

ח"כ פרוש הגיב על פסיקת ברית המילה: באווירה הפוליטית שהשלטון הנוכחי משרה, כאשר כל שבוע עולות הצעות חוק אנטי דתיות, אך טבעי שבג"ץ ימשיך בפסיקותיו הנוגדות את המורשת היהודית ואת זכות הקיום שלנו כאן בארץ כיהודים, ותורמות לפילוג העם. פסיקה זו, מוסיף פרוש, היא עליית מדרגה חמורה, כאשר שופטים יהודים אוסרים קיום מצווה עליה עם ישראל מסר את נפשו בכל הדורות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!