הכירו את הגאון רבי ניר ברקת שליט"א • טור
ראש העיר הירושלמי השכיל להבין את אנשי 'הפלס', ובטקטיקה בסיסית הוא סולל הכרה ב'דיל' שיצר לרבנות העיר
- אבי גרינצייג
- כ"ט סיון התשע"ד
- 19 תגובות
איור: מוטי הלר
אתמול (ה) התבשרו מאזיני רשת ב', מפיו של סגן עורך עיתון 'הפלס', על כך שאנשיהם עשויים בהחלט לתמוך במועמדותו של הרב אריה שטרן לתפקיד רבה האשכנזי של ירושלים.
לא הופתעתי, הכתובת הייתה על הקיר.
ראש העיר ניר ברקת הודיע זה מכבר על כוונתו למנות לפחות רב ציוני אחד בבירה. ככל שנוגע הדבר לנקודת מבטו של ברקת, אין מה להתלונן עליו. כאדם חילוני הוא משוכנע לחלוטין שזהו האיזון הנדרש בין תושביה החרדים של ירושלים לאלו שאינם. השיקולים שעומדים לנגד עיניו אינם פסיקות עתידיות של רבני העיר, שהוא בלאו הכי לא מתכוון לקיים, אלא חלוקת עוגה שוויונית בין שותפיו השונים.
אלא שגם ברקת, ככל מנהיג קואליציה בעלת ניגודים, יעדיף למצוא לשתי משבצות הרבנות בעיר מועמדים שיהיו מקובלים על כל הקצוות. דהיינו רב חרדי אחד שיהיה מקובל גם על הציבור הכללי, ורב ציוני אחד שיהיה מקובל גם על הציבור החרדי.
במידה ויציג מועמדות כפולה שכזו, יודע ראש העיר כי הוא יקל על שותפים החרדים והדתיים כאחד לבלוע את חצי הגלולה המרה, ולהסתפק כל אחד בנציג אחד בכס הרבנות.עשה לך רב
ברקת פצח במסע חיפושים, וכאן נתקל בבעיה חמורה. בעוד השלב הראשון עבר בהצלחה, וראש העיר סימן את הגרש"מ עמאר כמועמד חרדי שמוסכם ואהוב גם בקרב הציבור הכללי, ואף החל בסיוע אנשיו לקדם את מועמדותו [למרות שהגרש"מ עצמו טרם הביע דעתו במפורש בעניין, וכפי שהסבירו מקורביו, הוא מעדיף לעסוק בהרבצת תורה מאשר בפוליטיקה], הרי שבשלב השני למד ברקת על בשרו את המנטליות החרדית ויחסה לרבנים הדתיים לאומיים.
שום רב דתי לאומי, גם בקליבר החזק ביותר, לא ייחשב כמקובל - אפילו בדיעבד - על הציבור החרדי. יהיו שיראו בכך גישה מתנשאת ופטרונליסטית ויהיו מן הסתם גם כאלה שימצאו לכך הצדקה, אין בכוחי לשפוט איזו מן הטענות נכונה. השורה התחתונה אחת היא - מדובר על פניו במשימה שאינה ברת ביצוע.
כאן שב ברקת להשתמש בטקטיקה האהובה עליו מקדמת דנא, הפרד ומשול.
בבחירות האחרונות, באופן רשמי יותר ופחות, צעדו עם ברקת 3 קבוצות שונות בציבור החרדי, חסידויות גור ובעלזא, ואנשי 'הפלס'. בעוד הראשונים הביעו תמיכה קרה על גבול הפאסיבית, פעלו האחרונים באופן מובהק לסכל את בחירת מועמד החרדים, הציבו מועמד קש, וכפי שנחשף לבסוף, עשו זאת תמורת הסכם מקדים שהבטיח להם נתח נאה מהעוגה.
לפיכך, החל ברקת את המסע 'להכרת הציבור החרדי ברב דתי לאומי' - בקרב קבוצה זו. ביודעו שאחר שיקבל ולו הכרה מינימלית בציבור החרדי, יהיה מסע הבחירות קל בהרבה.הגאון רבי ניר ברקת
בין הטענות שנשמעות נגד אנשי 'הפלס', מרבים להזכיר את שינוי הדעה החד שביצעו כאשר הפכו למיעוט שולי במגזר החרדי. אם עד איבוד השליטה ב'יתד נאמן' הם הרבו לזעוק 'דבר אחד לדור', ולהבהיר כי אין לאפשר לאיש לחרוג מהמסגרת ולהביע דעה שונה חלילה, לפתע התחלפו הטענות ב'נהרא נהרא ופשטיה', ו'לכל אחד מותר לשמוע לדעת רבותיו'.
גם דוגמה זו, ממחישה באופן קיצוני את המהפך המחשבתי לכאורה שעבר על האנשים הללו. הרי הרב אריה שטרן, שהוא לחלוטין יהודי תלמיד חכם, לא רכש את תורתו בשנתיים האחרונות, קשה לי גם להאמין שהוא 'התגלה' במפתיע על ידי אותם אנשים כשהוא שוקד על תלמודו בשנתיים הללו. וכי מישהו משער לעצמו שהוא יכל לקבל תואר, מעמד או יחס של כבוד כלשהו ב'יתד נאמן' של לפני המהפך?
לפתע מגיע סגן העורך של ההשקפה התורנית ויוצא 'יתד נאמן' של אותם ימים, ומצהיר בפומבי על כמה הוא מעריך ומכבד את ידיעותיו העצומות בתורה של הרב שטרן, שמירתו והקפדתו על ההלכה ועוד כהנה וכהנה. האם יסכים ישעיהו ויין לצרף את הרב שטרן גם כחבר הועדה הרוחנית של עיתון 'הפלס'? בפרט לו יזכה בתואר הנכסף של 'רבה של ירושלים'...
התשובה קלה ופשוטה, אין כאן אידיאולוגיה או שמירת ההלכה, יש כאן כיסאולוגיה ושמירת תפנוקי ומנעמי כיכר ספרא. ומשכך, הגאון החדש שהתגלה אינו הגאון רבי אריה שטרן, אלא הגאון רבי ניר ברקת, מורה דרכה החדש של היהדות הנאמנה.
אולי כדאי גם לשאול לדעתו באשר לחוק הגיוס... מי יודע.
לא הופתעתי, הכתובת הייתה על הקיר.
ראש העיר ניר ברקת הודיע זה מכבר על כוונתו למנות לפחות רב ציוני אחד בבירה. ככל שנוגע הדבר לנקודת מבטו של ברקת, אין מה להתלונן עליו. כאדם חילוני הוא משוכנע לחלוטין שזהו האיזון הנדרש בין תושביה החרדים של ירושלים לאלו שאינם. השיקולים שעומדים לנגד עיניו אינם פסיקות עתידיות של רבני העיר, שהוא בלאו הכי לא מתכוון לקיים, אלא חלוקת עוגה שוויונית בין שותפיו השונים.
אלא שגם ברקת, ככל מנהיג קואליציה בעלת ניגודים, יעדיף למצוא לשתי משבצות הרבנות בעיר מועמדים שיהיו מקובלים על כל הקצוות. דהיינו רב חרדי אחד שיהיה מקובל גם על הציבור הכללי, ורב ציוני אחד שיהיה מקובל גם על הציבור החרדי.
במידה ויציג מועמדות כפולה שכזו, יודע ראש העיר כי הוא יקל על שותפים החרדים והדתיים כאחד לבלוע את חצי הגלולה המרה, ולהסתפק כל אחד בנציג אחד בכס הרבנות.עשה לך רב
ברקת פצח במסע חיפושים, וכאן נתקל בבעיה חמורה. בעוד השלב הראשון עבר בהצלחה, וראש העיר סימן את הגרש"מ עמאר כמועמד חרדי שמוסכם ואהוב גם בקרב הציבור הכללי, ואף החל בסיוע אנשיו לקדם את מועמדותו [למרות שהגרש"מ עצמו טרם הביע דעתו במפורש בעניין, וכפי שהסבירו מקורביו, הוא מעדיף לעסוק בהרבצת תורה מאשר בפוליטיקה], הרי שבשלב השני למד ברקת על בשרו את המנטליות החרדית ויחסה לרבנים הדתיים לאומיים.
שום רב דתי לאומי, גם בקליבר החזק ביותר, לא ייחשב כמקובל - אפילו בדיעבד - על הציבור החרדי. יהיו שיראו בכך גישה מתנשאת ופטרונליסטית ויהיו מן הסתם גם כאלה שימצאו לכך הצדקה, אין בכוחי לשפוט איזו מן הטענות נכונה. השורה התחתונה אחת היא - מדובר על פניו במשימה שאינה ברת ביצוע.
כאן שב ברקת להשתמש בטקטיקה האהובה עליו מקדמת דנא, הפרד ומשול.
בבחירות האחרונות, באופן רשמי יותר ופחות, צעדו עם ברקת 3 קבוצות שונות בציבור החרדי, חסידויות גור ובעלזא, ואנשי 'הפלס'. בעוד הראשונים הביעו תמיכה קרה על גבול הפאסיבית, פעלו האחרונים באופן מובהק לסכל את בחירת מועמד החרדים, הציבו מועמד קש, וכפי שנחשף לבסוף, עשו זאת תמורת הסכם מקדים שהבטיח להם נתח נאה מהעוגה.
לפיכך, החל ברקת את המסע 'להכרת הציבור החרדי ברב דתי לאומי' - בקרב קבוצה זו. ביודעו שאחר שיקבל ולו הכרה מינימלית בציבור החרדי, יהיה מסע הבחירות קל בהרבה.הגאון רבי ניר ברקת
בין הטענות שנשמעות נגד אנשי 'הפלס', מרבים להזכיר את שינוי הדעה החד שביצעו כאשר הפכו למיעוט שולי במגזר החרדי. אם עד איבוד השליטה ב'יתד נאמן' הם הרבו לזעוק 'דבר אחד לדור', ולהבהיר כי אין לאפשר לאיש לחרוג מהמסגרת ולהביע דעה שונה חלילה, לפתע התחלפו הטענות ב'נהרא נהרא ופשטיה', ו'לכל אחד מותר לשמוע לדעת רבותיו'.
גם דוגמה זו, ממחישה באופן קיצוני את המהפך המחשבתי לכאורה שעבר על האנשים הללו. הרי הרב אריה שטרן, שהוא לחלוטין יהודי תלמיד חכם, לא רכש את תורתו בשנתיים האחרונות, קשה לי גם להאמין שהוא 'התגלה' במפתיע על ידי אותם אנשים כשהוא שוקד על תלמודו בשנתיים הללו. וכי מישהו משער לעצמו שהוא יכל לקבל תואר, מעמד או יחס של כבוד כלשהו ב'יתד נאמן' של לפני המהפך?
לפתע מגיע סגן העורך של ההשקפה התורנית ויוצא 'יתד נאמן' של אותם ימים, ומצהיר בפומבי על כמה הוא מעריך ומכבד את ידיעותיו העצומות בתורה של הרב שטרן, שמירתו והקפדתו על ההלכה ועוד כהנה וכהנה. האם יסכים ישעיהו ויין לצרף את הרב שטרן גם כחבר הועדה הרוחנית של עיתון 'הפלס'? בפרט לו יזכה בתואר הנכסף של 'רבה של ירושלים'...
התשובה קלה ופשוטה, אין כאן אידיאולוגיה או שמירת ההלכה, יש כאן כיסאולוגיה ושמירת תפנוקי ומנעמי כיכר ספרא. ומשכך, הגאון החדש שהתגלה אינו הגאון רבי אריה שטרן, אלא הגאון רבי ניר ברקת, מורה דרכה החדש של היהדות הנאמנה.
אולי כדאי גם לשאול לדעתו באשר לחוק הגיוס... מי יודע.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 19 תגובות