פיקוח במקום קיפוח • פתרון אפשרי לאפליה

בשלושים השנים האחרונות, ביחד עם הגידול המבורך בחינוך החרדי, חלו בו שינויים דרמטיים, שהבולט שבהם הוא מעבר למוסדות פרטיים בעלי אוריינטציה קהילתית.

אם בעבר למדו (כמעט) כל בני הציבור החרדי, ביחד, במוסדות "החינוך העצמאי", ספרדים, ליטאים, וחסידים, הרי שבמהלך השנים נפתחו מוסדות לכל קהילה וסוג ציבור בנפרד.

להתפתחות זו יש יתרונות אך גם חסרונות, כשהחיסרון המשמעותי ביותר הוא חוסר פיקוח על המוסדות (בעיקר בת"תים). נוצר מצב שלכל מנהל יש אוטונומיה מלאה בניהול מוסדו. הוא אינו כפוף לאף גוף, אינו מפוקח בשום צורה ואינו מחוייב לתת דו"ח לאף גורם.

דבר זה הביא לשלוש בעיות מרכזיות:
א. ההחלטות על קבלת תלמידים/ות או אי קבלתם/ן, אינן תמיד ענייניות, ולעיתים התלמיד/ה אינו מתקבל/ת בגלל תדמית אליטיסטית שהמוסד מנסה לשוות לעצמו, ללא מתן הסבר מנומק ואמיתי להורים.
ב. גביית שכ"ל גבוה, כשלא תמיד מתקבלת תמורה מלאה עבור התשלום, וללא מתן דו"ח להורים על מה הוצא הכסף.
ג. העדר פיקוח אובייקטיבי-חיצוני על רמת הלימוד, רמת המלמדים, תכני הלימוד (בעיקר בלימודי חול) ומידת ההשקעה בתלמידים.

שלוש הבעיות הללו, יצרו בעיה רביעית, קשה ונוספת:
תלונות רבות של הורים הגיעו למשרד החינוך (במיוחד בנושא האפליה וגובה שכה"ל), שכתוצאה מכך החליט "לעשות סדר" בתחום.

משרד החינוך הקים ועדת ערר שתדון במקרים של אי קבלת ילדים/ות למוסדות. מינה ועדה שתבדוק את גובה שכה"ל. ומינה מפקחים שיפקחו על מוסדות החינוך.

מסיבות מובנות מנהיגי הציבור החרדי מאד לא אוהבים את ההתפתחויות הללו, ומאידך ברור לכל בר דעת שלמשרד החינוך אין רצון להכנס לעימותים מיותרים עם הציבור החרדי ומנהיגיו.

לכן ניתן להציע רעיון שיפתור את ארבעת הבעיות הנ"ל.

בכל ריכוז חרדי, תוקם ועדה שתהיה מורכבת מרבנים המעורים היטב בחיי הקהילות ומקובלים על כלל הציבור. ועדות אלו תקבלנה סמכויות מהמועצה המקומית וממשרד החינוך, ומתוקף סמכויות אלו תוכלנה להטיל סנקציות על מוסדות חינוך שיסרבו לציית להחלטות הועדה, או שיסרבו מלכתחילה להכפיף עצמם למרותה.

הועדות תפעלנה כגוף מפקח בשלושה תחומים:
א. הן תתפקדנה כועדת ערר במקרים של אי קבלת ילדים/ות למוסדות.
ב. הועדות תמננה רו"ח או כלכלנים מטעמן לבדוק את הדו"חות הכספיים שהמוסדות ייאלצו להגיש להן. בודקים אלו יחליטו מהו גובה שכה"ל שכל מוסד יורשה לגבות מההורים, ויפקחו על הוצאות המוסד.
ג. הועדות תמננה אנשי חינוך, יראי שמים, בעלי ידע ונסיון רב בתחום, כמפקחים על: רמת הלימוד, רמת המלמדים ומקצועיותם, ההשקעה בתלמידים, ובלימודי חול אף את ספרי ותכני הלימוד.

מינוי ועדות אלו יפתור כאמור את הבעיות הנ"ל, אבל לא רק זאת. כפועל יוצא מהקמת הוועדות והסמכות שתנתן להן, יחלו המנהלים לבדוק את עצמם מראש, בכל אחד מהתחומים דלעיל, האם החלטותיהם "יעמדו במבחן הוועדה" אם לאו, ולכן מלכתחילה מספר הבעיות והתלונות בכל אחד מהתחומים המפוקחים יירד פלאים. בצורה זו יוכל רוב זמנה של הועדה להיות מנוצל לשיפור וייעול מערכת החינוך כולה.

אבל הדובדבן שבקצפת עוד לפנינו.

עד היום התחרות העיקרית בין המוסדות היתה באליטיזם המזוייף שיצרו על ידי אי קבלת תלמידים/ות אלו ואחרים/ות למוסדותיהם.

מעתה, בגלל ש"כלי עבודה" זה יינטל מהם, יפנו המנהלים את כל משאביהם להשקעה במה שבאמת צריך מנהל מוסד חינוכי להשקיע, דהיינו העלאת רמת הלימוד, החינוך, ההשקעה בתלמיד/ה וטיפוחו/ה, העסקת המורים/ות הטובים ביותר שיוכלו להשיג בשכר הוגן והגון, שיפור תכני הלימוד, ואולי גם ישקיעו בטיפוח חזות הבניין.

כך תיווצר תחרות בריאה ואמיתית בין מוסדות החינוך, רמת הלימודים והחינוך בכל מוסדות החינוך תעלה, וכולם ייצאו נשכרים. גם המנהלים עצמם.

נכון הוא הדבר שבתחילה הם לא יאהבו ש"יושבים להם על הראש", אבל ברגע שיפנימו שבכך הם משפרים את מצבם ושמם הטוב, וחוסכים מעצמם את התלונות שממילא הביאו אליהם את אנשי הפיקוח של משרה"ח, גם הם יהיו מרוצים.

בנקודה זו חשוב מאד לציין, שתכנית זו (חלקית-כועדת ערר), פועלת בהצלחה מרובה, מזה שנים רבות בביתר-עילית, בהסכמתם ובעידודם של גדולי ישראל.

ביצוע תכנית זו הוא חובת השעה וכורח המציאות. כולם ירוויחו מכך, התלמידים, מוסדות החינוך, המנהלים, ההורים והחברה החרדית כולה!.

הכותב הוא איש ניהול וחינוך

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!