הרה"ח רבי אברהם בן ציון פרידמן ז"ל

קהל גדול ונכבד מתושבי בני ברק הלך ביום ראשון אחה"צ אחר מיטתו של הרה"ח רבי אברהם בן ציון פרידמן ז"ל, מחשובי ומוותיקי הקהילה החרדית בבאר שבע, שנפטר בשנת הצ"א לחייו. בפטירתו נעקרה דמות אהודה ואצילה של יהודי עובד ה' מתוך מסירות נפש.

המנוח נולד בחודש חשון תרפ"ד בעיר קלויזנבורג שברומניה, לאביו הרה"ח רבי לוי יצחק הי"ד ולאמו מרת פריידא מילכא הי"ד. מצד אביו התיייחס לגאונים הב"ח, הט"ז ורבי יעקב קאפיל חסיד זי"ע.

בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת הגה"ק רבי יעקב אלימלך פנעט הי"ד בדעעש ואחר כך עבר ללמוד בישיבתו של הגה"ק המהר"ם בריסק הי"ד בטאשנד. כמו כן זכה לשאוב מלוא החופן תורה ויראת שמים במחיצת האדמור"ים ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' מויז'ניץ זי"ע בעיר גרוסוורדיין.

אביו, ר' לוי יצחק הקים בקלויזנבורג את בית הכנסת של הקהילה הספרדית עבור ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג זי"ע. ר' לוי יצחק זכה להציל את הרבי מקלויזנבורג מגזירת גירוש כיון שהיה נתין פולני. הרבי זי"ע הכיר לו טובה על כך עד יומו האחרון. אחיו של הנפטר, הרה"ח ר' ישכר דב הי"ד, דאג להחיות נפשות הצדיקים האדמור"ים מקלויזנבורג ומסאטמר בימי צר ומצוק.
בגיל 10 זכה הנפטר לשהות באחת השבתות במחיצתו של ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע. בגרוסוורדיין.

ר' אברהם בן ציון ז"ל שתה את כוס התרעלה בשואה עד תומה, כאשר איבד את הוריו, את סבתו ואת אחיו הבכור ר' זאב יהודה הי"ד. אביו ר' לוי יצחק הגיע לאושוויץ בחודש סיון תש"ד. בגיטו קלויזנברג גוייס ר' אברהם בן ציון על ידי יחידה הונגרית צבאית, למיין את הרכוש של היהודים שגורשו למחנות ההשמדה. באחד הימם זיהה את התפילין של אביו הי"ד, אך נאלץ להשאירם במקומם מחמת הסכנה.

היה בקי כזקן ורגיל במיוחד במסכתות פסחים ובבא קמא, שכן, סיפר לימים, את המסכתות הללו למד בהתמדה בישיבה, עוד בטרם עלה הכורת הנאצי על יהדות אירופה.

לאחר המלחמה חזר לקלויזנבורג ובאותם הימים התגלה טוב ליבו שהיה ללא גבולות, כאשר העניק סרטיפיקט (אישור עליה) יחיד שהיה ברשותו, לאשת אחיו על-מנת מנת שתוכל לעלות עם בעלה לארה"ק.

המנוח זכה לכונן עפרה של ארץ הקודש בשנת תש"ח. הקים ביתו בחיפה עם אשתו החשובה תחי', בת השו"ב הרה"ח ר' נפתלי הירצקא פיליפ ז"ל מגזע הש"ך.

מחיפה עברו לתפרח ומשם לבאר שבע, שם היה שותף פעיל בהקמת הקהילה החרדית במחיצתם של הגאונים רבי שלמה טנביצקי זצ"ל ורבי אלעזר קליין זצ"ל רבה של התאחדות קהילות החרדים, אליהם היה קשור בעבותות של אהבה.

לפרנסתו מונה לפקיד בכיר במשרד העבודה ובמסגרת זו עמד לימינם של מאות יהודים במציאת מקומות עבודה. קירות ביתו יעידו על אנשים מוכי גורל וחסרי כל שמצאו מזור ותרופה במחיצתו. הנפטר הדגול התפרסם בבאר שבע כמוסד של חסד, כפשוטו. בימי ששי הפך ביתו למוקד לחלוקת חלות ובשר כשר למהדרין עבור בני הקהילה החרדית בעיר ואילו בערב פסח וסוכות באו המונים לרכוש מצות וד' מינים, חלקם ללא תשלום.

במסגרת פעילותו הציבורית סייע במסירות נפש להקים את התלמוד תורה היחידי שייסד הרב ישראל משה פרידמן ז"ל. כמו כן כיתת רגליו לאסוף כספים עבור חינוך צעירי הצאן. אדמו"רים ורבנים שהגיעו לבאר שבע נעזרו על ידו במאור פנים.

בחן מיוחד היה מקבל כל אדם וכך גם קירב יהודים רבים לאביהם שבשמים. ר' אברהם בן ציון פרידמן ז"ל זכה להכניס ילדי ישראל מבתים שאינם שות"מ למוסדות חינוך חרדיים. כמזכיר תנועת פא"י בעיר היה דמות אהודה בקרב בני הקהילות שראו בו כתובת מרכזית לכל דבר וענין ציבורי ופרטי כאחד.

אהבת התורה של רבי אברהם בן ציון ז"ל היתה לא גבולות. כבר ב-5 בבוקר נראה רכון על הגמרא תוך שהוא מנצל את רגעיו הפנויים ללימוד התורה בכל שעות היום. תפילתו היתה עריבה ובהתלהבות ושולחן השבת בביתו היה סמל ודוגמא לכל יהודי חרדי בעיר האבות.

בארץ הקודש היה דבוק והסתופף בצילם של האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע בתל אביב ובמחיצת כ"ק מרנן האדמו"רים מויזניץ זי"ע בבני ברק.

לפני כעשר שנים עבר לגור בבני ברק, סמוך לילדיו. כאן היה מנכבדי ומחשובי באי בית המדרש דחסידי בעלזא ברחוב יואל, ועד מהרה הפך לרוח החיה בשיעורי תורה ברבים, תוך שהוא ממשיך ביתר שאת את מצוות הצדקה וגמילות החסדים בצניעות מופלגת.

נהג ללמוד בכל שבת משך שעות ארוכות את מסכת שבת עם חברותא. כמו כן זכה לסיים את הש"ס כמה פעמים, תוך שהוא מצניע זאת מבני משפחתו.

בתקופה האחרונה נחלש וביום ראשון האחרון נפטר בשיבה טובה למגינת לב בניו, צאצאיו ומכיריו הרבים שביכו מרה את פטירתו של האיש המורם מעם, איש של מסירות נפש תורה ולקיום היהדות למעלה משמונים שנה.

בהלוייתו רבת המשתתפים ורווית היגון הספידוהו תמרורים הגאון רבי ישראל יעקב לנדא אב"ד קהילות החרדים בבאר שבע, דיין חסידי בעלזא הגאון רבי שמואל טרויבע עמו למד חברותא בשמונה השנים האחרונות, המגיד הגאון רבי ישראל מאיר שושן, בנו בכורו ר' לוי יצחק מארה"ב, בנו ר' משה, בנו הרב אהרן ראש כולל אוהל יצחק, נכדיו ר' יוסף פרל והרב משה זאב יהודה פרידמן ראש כולל זכרון מרדכי. כל המספידים עמדו על אישיותו הדגולה ועל הדמות הגדולה שאיבדה עיר התורה והחסידות.

הותיר אחריו את אלמנתו החשובה תחי' שעמדה לימינו במסירות במשך שנים רבות, שלושה בנים, שני חתניו הרב יוסף יצחק נאה ור' ירחמיאל פרל, נכדים ומשפחה עניפה, הממשיכים בדרכי אבות לתפארת. נטמן בבית העלמין בנתניה בחלקת קהילת צאנז.

יהי זכרו ברוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!