סיפורי סבא של יאיר: הסידור האבוד • טור שבועי

בגלל שלא הייתי ולא אהיה חילוני, ובעצם גם איני אוהב להשתמש במילה הזו, ולכן אשתמש בביטוי 'יהודי שאינו מקפיד על שמירת מצוות', או בגירסא החב"דית שלו 'אינו שומר תורה ומצוות לעת עתה'... ובגלל שאינני כזה ב״ה, לכן קשה לי לנסות ולהיכנס לראשו של יהודי שחי כך, ושלוקח לידיו סידור ומתפלל לבורא עולם בצר לו. הדברים אמורים במיוחד כאשר המתפלל הוא מטיף ומחוקק חוקים שהצד השווה שבהם שהם באים לבטל ולעקור את עיקרי הדת בכלל, ודרך ישראל סבא בפרט.

למי שטרם הבין, הדברים אמורים על ווידויו הרגשני של השר לפיד, אותו שטח בעת ביקור בבית משפחתו של אחד החטופים. לדבריו, לאחר ששמע את האם מבקשת מהעם בישראל להתפלל לשחרור הנערים, הפך הוא את ביתו עד שמצא את סידורו של הסבא והתפלל, דבר שלא עשה - לפי עדותו - זה שש שנים, מאז נכנס בנו לעול מצוות.

אותי זה ריגש, כן, כן, אתם יכולים להיות ציניים חסרי רגש, אבל אני האמנתי לו, כמו שמנחם ברוד דובר חב״ד האמין לו, ואף ידע להסביר זאת בנקודה היהודית (אפינטאלע איד) שיש בכל יהודי - יהיה אשר יהיה, זאת ועוד, שפרסום הדבר בתקשורת הכללית יש בו את הכוח לעורר את הנקודה היהודית בעוד המון שכמותו.

אולם, כשסיימתי להתרגש, גיליתי שמצד שני זה מחבר לי אותו עוד יותר ל'אחיו' החורג נפתלי, שותפו לחקיקה, המשתייך בזהותו הדתית לאלה שלא מחכים לעת צרה בשביל לפתוח את הסידור של סבא ולהתפלל, אלא עושים זאת שלוש פעמים ביום, ואף שומר תורה ומצוות, קובע עתים לתורה ומן הסתם יש לו אפילו סידור תפילה משלו. ואם כך הם פני הדברים, הרי שהכאב והכעס כפולים ומכופלים, וזועקים לשמים. כי כגודל הציפייה - גודל האכזבה.

מאתאיסט שאינו מאמין בכלום - אני לא מצפה להתחשבות, או בכלל להבנה, כי כשאתה אומר לו ש'אני פועל וחי כך וכך, על פי אמונה כזאת או אחרת', הוא לא מבין מה אתה רוצה מחייו, משום שאמונה הוא מושג שממנו והלאה. אבל מאנשים מאמינים, דוגמת האח בנט, שכאמור יודע מהי אמונה ומהי דרך ישראל סבא, מה כוחה של תורה ודעת תורה ומה משמעותם של גדולי ישראל. נכון, הוא שייך לזרם אחר, שגם לו רבנים גדולים בתורה, אבל למה לכפות דרך וחוקים על אנשים מאמינים כמוך - שבחרו בדרך חיים אחרת ובגדולי ישראל שונים - שמורים להם דרך זו.

עד כה, באנו ללפיד בטענות שהוא מבין, 'בשפה שלו', דוגמת 'איש באמונתו יחיה' (למען הסר ספק, אין כתוב כזה, זהו פתגם חילוני), או מדוע להשתמש בכפייה כאשר אפשר לעשות דברים בהסכמה. אבל עכשיו, לאחר שחשפת בפנינו שגם אתה יהודי מאמין, ואפילו יש לך במזווה 'סידור של סבא' (נשק סודי) לעת צרה. מתעוררות בנו גם עליך אותן טענות שהעלינו כלפי נפתלי אחיך.

זוית נוספת שרצוי לקחת בחשבון בעת שאנו מאזינים לסיפורי סבא של לפיד, כי פה בעצם מצויה המלכודת המתוקה והמסוכנת ביותר. כמותה פגשנו עד כה אצל הרפורמים והקונסרבטיבים, הנוהגים להתריס שהתורה, הדת והיהדות לא שייכים לאף אחד ואין לאיש בעלות עליהם, שהרי 'אנחנו מאמינים בדיוק כמותכם, גם אנחנו מתפללים, גם לנו יש מצוות, אנחנו יהודים לא פחות ממכם' ועל זו הדרך. בארה״ב ובאירופה דיבורים וטענות מהסוג הזה כבר לא מחזיקים מים, כי שם הם כבר הוכיחו לעין כל מה נשאר מיהדותם - אם בכלל, אחרי שבניהם ובנותיהם התבוללו באחוזים מחרידים רח״ל.

לכן, גם אמירה כזו של לפיד, עד כמה שהיא נעימה לאוזן החרדית, כך היא מסוכנת עבור אוזן חילונית בורגנית. כי אכן, גם הם רוצים להיות שייכים לאמונה, ואולי אף ליהדות, אך עדיפה בעיניהם דמותו של היהודי החדש, כמו זה הרפורמי בקווינס שנכדיו כבר שייכים לעם אחר.

וכך, בעוד עם אחינו הדת"ל יש לנו ויכוח אידיאולוגי קשה, לגיטימי ומורכב. מעולם לא חשבנו חלילה שהם מובילים להתבוללות, אך לפיד לעומתו אינו פוזל לכיוון זה בנפנפו בסידור. אדרבה, הוא רוצה לגרור לכיוון החדשני שלו את הישראלי המסורתי, זה שמאמין ויודע שהדרך השורשית, האורגינלית והאותנטית נמצאת אצל החרדים או הדת"לים.

אבוי לנו אם לפיד יצליח אט אט לבנות כאן את היהודי החדש עם הסידור, שממנו ועד הרפורמה הדרך קצרה, ומשם להתבוללות קצרה אף יותר, הוא מסוכן גם בעוקצו, אך לא פחות מכך בדובשו ובסידורו... היזהרו מחיקויים, יהדות יש רק אחת!

טורו של דודי שוומנפלד מתפרסם ב'כל העיר' מבית קו עיתונות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!