"שופטים רבים נותנים משקל למשפט העברי"
השופט אליקים רובינשטיין אמר את הדברים במושב הראשון של סמינר על משפט עברי • מתי הנשיא בדימוס אהרון ברק התייחס למשפט העברי? • וגם: אלו הצעות חוק מונחות על שולחן הכנסת • מרתק
- שבתי חזקיה, בחדרי חרדים
- כ"ו סיון התשע"ד
- 3 תגובות
השופט אליקים רובינשטיין, פלאש90
שופטי העליון דוגלים בהטמעת המשפט העברי בספק החוקים של מדינת ישראל. לפני ימים האחדים, התקיים המושב הראשון של סמינר משפט עברי במסגרת 'המדרשה למשפט מעשי' של לשכת עורכי הדין, ועד מחוז ת"א והמרכז.
במושב נטלו חלק שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ופרופ' אביעד הכהן.
במהלך משאו, השופט רובינשטיין ציין בסיפוק כי כיום יותר ויותר שופטים מרהיבים עוז להיכנס לתחום המשפט העברי בפסקי הדין שלהם. עוד ציין, כי גם השופט אהרן ברק בשלהי כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, נתן משקל רב למשפט העברי, וזאת בניגוד לפסקי הדין שלו בנושא בעבר הרחוק.
בספרו 'שופט בחברה הדמוקרטית' גם כותב השופט בדימוס ברק: "נקודת המוצא שלי היא חילונית. חרף זאת הנני סבור, כפי שרבים מהחילונים סבורים, וכפי שמשפט המדינה קובע, כי יש מקום
למשפט העברי במשפט המדינה, וכי מקום זה ילך ויגדל, ככל שהידע על דבר המשפט העברי והגישה אליו, ילכו ויגדלו".
בעקבות הצעת השופט ברק, ודבריהם של השופטים העוסקים ביישום המשפט העברי, הוכנס סעיף בהצעת החוק, אשר על פיו יוקם מכון להנגשת המשפט העברי שמנהליו יהיו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג הנהלת בתי המשפט.
פרופ' אביעד הכהן, המשמש כאחד הרכזים האקדמים של הסמינר, ציין כי הנגשת המשפט העברי בדרך של תרגום ספרות המשפט העברי לשפה אקטואלית, אינו מספיק ויש לתת תמונה כוללת לגבי מיקום
אותו מקור במשפט עברי, ביחס לדעות נוספות.
ואילו עו"ד נטוביץ יו"ר ועדת משפט עברי בלשכת עורכי הדין, ציין בסיפוק כי כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק, הדנות במשפט העברי.
האחת הינה הצעת חוק של ועדת משפט עברי , שהוגשה על ידי ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), במטרה לתקן את חוק יסודות במשפט (1980) שיחייב בבהירות, פניה לעקרונות המשפט העברי במקרה של לאקונה (מקרה בו אין מענה לשאלה המשפטית בחוק ובפסיקה).
הצעת החוק השניה הינה במסגרת הצעת חוק הלאום, של חברי הכנסת יריב לוין (הליכוד) ואילת שקד (הבית היהודי), אשר בו מופיע סעיף הקובע כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל".
עו"ד נטוביץ הוסיף כי הוא בטוח, ששילוב שתי הצעות החוק יביא להגברת הזיקה של המשפט הישראלי הנוהג לעקרונות המשפט העברי.
ההשתלמות במשפט עברי, שהיא הראשונה מסוגה בלשכת עורכי הדין, אמורה להמשך חודשיים, ובין השאר ייקחו בה חלק שופטי העליון נעם סולברג וניל הנדל, מבקר המדינה יוסף שפירא, וכן
ד"ר מיכאל ויגודה, ועו"ד יעקב וינרוט.
במושב נטלו חלק שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ופרופ' אביעד הכהן.
במהלך משאו, השופט רובינשטיין ציין בסיפוק כי כיום יותר ויותר שופטים מרהיבים עוז להיכנס לתחום המשפט העברי בפסקי הדין שלהם. עוד ציין, כי גם השופט אהרן ברק בשלהי כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, נתן משקל רב למשפט העברי, וזאת בניגוד לפסקי הדין שלו בנושא בעבר הרחוק.
בספרו 'שופט בחברה הדמוקרטית' גם כותב השופט בדימוס ברק: "נקודת המוצא שלי היא חילונית. חרף זאת הנני סבור, כפי שרבים מהחילונים סבורים, וכפי שמשפט המדינה קובע, כי יש מקום
למשפט העברי במשפט המדינה, וכי מקום זה ילך ויגדל, ככל שהידע על דבר המשפט העברי והגישה אליו, ילכו ויגדלו".
בעקבות הצעת השופט ברק, ודבריהם של השופטים העוסקים ביישום המשפט העברי, הוכנס סעיף בהצעת החוק, אשר על פיו יוקם מכון להנגשת המשפט העברי שמנהליו יהיו נציג משרד המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג הנהלת בתי המשפט.
פרופ' אביעד הכהן, המשמש כאחד הרכזים האקדמים של הסמינר, ציין כי הנגשת המשפט העברי בדרך של תרגום ספרות המשפט העברי לשפה אקטואלית, אינו מספיק ויש לתת תמונה כוללת לגבי מיקום
אותו מקור במשפט עברי, ביחס לדעות נוספות.
ואילו עו"ד נטוביץ יו"ר ועדת משפט עברי בלשכת עורכי הדין, ציין בסיפוק כי כיום מונחות על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק, הדנות במשפט העברי.
האחת הינה הצעת חוק של ועדת משפט עברי , שהוגשה על ידי ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), במטרה לתקן את חוק יסודות במשפט (1980) שיחייב בבהירות, פניה לעקרונות המשפט העברי במקרה של לאקונה (מקרה בו אין מענה לשאלה המשפטית בחוק ובפסיקה).
הצעת החוק השניה הינה במסגרת הצעת חוק הלאום, של חברי הכנסת יריב לוין (הליכוד) ואילת שקד (הבית היהודי), אשר בו מופיע סעיף הקובע כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקקים ולשופטים בישראל".
עו"ד נטוביץ הוסיף כי הוא בטוח, ששילוב שתי הצעות החוק יביא להגברת הזיקה של המשפט הישראלי הנוהג לעקרונות המשפט העברי.
ההשתלמות במשפט עברי, שהיא הראשונה מסוגה בלשכת עורכי הדין, אמורה להמשך חודשיים, ובין השאר ייקחו בה חלק שופטי העליון נעם סולברג וניל הנדל, מבקר המדינה יוסף שפירא, וכן
ד"ר מיכאל ויגודה, ועו"ד יעקב וינרוט.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות