המשטרה מבקשת: חסיון על חומרי חקירה מודיעיניים

משרד המשפטים מבקש לקבוע בחוק, מניעת העברת חומרי חקירה לנאשמים, וקביעת חסיון סטטוטורי על חומרי חקירה שיוגדרו על ידי המשטרה כחומר מודיעיני.

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום (ב) לדון בהצעת חוק חסיון חומר מודיעיני. על פי החוק הנוכחי, נאשם רשאי לראות את כל חומר החקירה הנוגע לאישום נגדו. ואולם, שר מוסמך לחתום על תעודת חסיון על חומר חקירה, אם מצא שיש בראיה ענין ציבורי חשוב, ובכך למנוע את העברתו לנאשם. רק בית המשפט העליון (ולא בית המשפט הדן בתיק) רשאי להסיר את החיסיון ולגלות את הראיה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי סוג מסוים של מידע, שנכלל תחת ההגדרה המוצעת "חומר מודיעיני", יחול עליו חסיון סטטוטורי ללא צורך בהוצאת תעודת חסיון, והמידע לא יועבר לנאשם בהליך הפלילי, אלא לפי מבחנים שיקבעו בהצעה: במידה והמידע עשוי לעורר ספק סביר באשמתו של הנאשם, ככל שהמידע עשוי להועיל להגנת הנאשם, אם מידת התועלת לנאשם, עולה על האינטרס שלא לגלות את המידע. ואולם, ככל שהמידע מגלה את זהות המקור או את שיטת הפעולה של הרשות המודיעינית, ואינו חיוני להגנת הנאשם, המידע לא יעבור לנאשם.

ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי, אמר בדיון: "ההצעה מהווה שינוי דרמטי ביכולת איסוף המודיעין שלנו. אנו רוצים לשמור על בטחון מקורות המודיעין שלנו". לדבריו, "היום אנו מחויבים להעביר לנאשם את כל חומרי החקירה, לרבות חומרים שאינם רלוונטיים לחקירה. אנו מבקשים שרק מה שרלוונטי להגנת הנאשם יינתן לו, על מנת למנוע חשיפת שיטות ואמצעי חקירה".

ראש מח"ש, עו"ד אורי כרמלי, אמר: "רכזי המודיעין טוענים שבשיטה הנהוגה היום, רמת המודיעין נפגעת. אנו מבקשים לצמצם את החשיפה למודיעין. במקרים רבים, קשה לנו לדעת מראש מה פוטנציאל הסכנה בחשיפת המידע".

סנ"צ שלומית לנדס, עוזרת ראש אח"מ, פירטה את תהליך קבלת ההחלטות במערכת אכיפת החוק, כיצד ומתי פונים לשר על מנת להוציא תעודת חיסיון. לדבריה, סל העילות המשפטיות להוצאת תעודות חיסיון, לא נותן מענה ראוי. יותר נאשמים עסוקים באיסוף חומרי מודיעין והעברת המידע בין נאשמים או בין ארגוני פשע.

לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם, השיב ראש מדור חסיונות במשטרה סנ"צ יהודה בלבן: "אין לנו נתונים מדויקים כמה בקשות לחסיון מוגשות בשנה. להערכתי, בשנה מוצאים כ-8,000 תעודות חיסיון. רק על כמה מאות מהם מוגשות השגות, ובודדות מהן מתקבלות".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר: "הנושא נדון בוועדה המייעצת לשר המשפטים. בתום סבב הדיונים הראשון, הוועדה דחתה את ההצעה. ואולם לאחר שהתחלף יו"ר הוועדה, הוועדה המליצה להעביר את הנושא להכרעת המחוקק. אכן, יש פה הכרעה ערכית. אנו סבורים שלא יהיה נכון לשנות את המצב בהחלטה שיפוטית, ולכן הבאנו את הנושא להכרעת הכנסת".

חברי הכנסת שנכחו בדיון, לא השתכנעו מטיעוני המשטרה והפרקליטות. חברי הכנסת אורית סטרוק, דב חנין, אורי מקלב ודוד רותם סברו שאין מקום לשינוי כה מהותי בחוק. הייעוץ המשפטי של הוועדה הציע מספר חלופות להצעה, חלופות שאמורות לתת מענה לבעיות שהוצגו, בלי לפגוע בזכות נאשם לקבל את המידע שבידי המשטרה.

גם הסנגוריה הציבורית וכן ארגוני זכויות האזרח תקפו בחריפות את ההצעה בטענה כי ההצעה עלולה להביא לכך שבבתי הכלא ישבו חפים מפשע. ח"כ משה מזרחי, לשעבר בעצמו ראש אגף החקירות במשטרה, ביקש מנציגי המשטרה להגיש לחברי הוועדה נתונים על כמות תעודות החיסיון שהשר מוציא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!