כך תמגר ישראל את העוני: דו"ח אלאלוף יוגש היום

כ-8 חודשים לאחר שהוקמה, תגיש היום (ב') הוועדה לצמצום העוני בישראל את המלצותיה לשר הרווחה מאיר כהן. הוועדה, בראשות חתן פרס ישראל אלי אלאלוף, ממליצה על שורה ארוכה של צעדים ומהלכים בעלות של 6.5 מיליארד שקל בשנה, שאם יאומצו במלואם על פני 3-5 השנים הקרובות, שיעור העוני בישראל יצטמצם בתוך עשור ויגיע לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD.

כדי לעמוד ביעד השאפתני הזה, על רקע העובדה ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר כיום מקרב המדינות המפותחות, מבהירים חברי ועדת אלאלוף כי לפחות חלק מהמלצות הוועדה צריכות להילקח בחשבון כבר בתקציב 2015.

ועדת אלאלוף מנתה לא פחות מ-50 חברים, בהם נציגים של משרדי ממשלה וגופים מוסדיים, אנשי אקדמיה, נציגים מהשלטון המקומי, נציגים מהאקדמיה ונציגי המגזר השלישי. חברי הוועדה פעלו במסגרת מספר ועדות משנה, שעסקו במכלול ההיבטים של העוני מינקות ועד זקנה. המלצות הוועדה מתייחסות הן לביטחון הסוציאלי וכל הקשור לאופן התשלום של הקצבאות השונות, הן לפתרונות תעסוקה והן לחינוך, בריאות ואפילו דיור.

הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת שטלטלה את הוועדה כבר בימיה הראשונים נוגעת לאופן תשלום הקצבאות השונות ולמקומן של הקצבאות במאבק בעוני, והטלטלה הזו הורגשה היטב גם בהמלצות הסופיות: חברי הוועדה המליצו להגדיל לא רק את השלמת ההכנסה למקבלי קצבת זקנה אלא להגדיל באופן גורף גם את קצבת הבטחת ההכנסה לכלל הזכאים, כאשר בדוח שהוגש היום מודגש ומובהר כי ההמלצה הזו מנוגדת לעמדת יו"ר הוועדה, בנק ישראל וכן משרדי האוצר, הכלכלה וראש הממשלה.

בסוג של "דעת מיעוט", כתב יו"ר הוועדה את עמדתו שלו ושל יתר הגופים המתנגדים: "אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של ישראל בעשור האחרון הוא הגידול הניכר בשיעורי התעסוקה במשק. גידול זה נבע במידה רבה משיפור בהשכלה, אך גם ממדיניות של שינוי מבנה מערכת התמיכות והתמריצים הממשלתיים, שהפכה את היציאה לעבודה לכדאית יותר מבחינה כלכלית.

"ההצעה להגדלת קצבת הבטחת ההכנסה מחזירה את מדיניות התמיכה הממשלתית למצב בו הייתה לפני למעלה מעשור, כאשר שיעורי התעסוקה היו נמוכים במיוחד ואי השוויון במשק היה גבוה יותר... קצבת הבטחת הכנסה גבוהה יצרה תמריצים שליליים ליציאה לעבודה, באמצעות הקטנת הכדאיות הכלכלית של התעסוקה בהשוואה לקבלת קצבה ותלות פרמננטית במערכת...

"חזרה לרמת הקצבה שהייתה קיימת בעבר עשויה לשמר את בעלי ההכנסות הנמוכות במערך הקצבאות – במקום לתמוך בשיקום וביציאה מעוני, וכך תייצר הקצבה בשנית מלכודת עוני".

כך יחולצו מהעוני 90 אחוז מהקשישים
המלצה זו של הוועדה בעניין הבטחת ההכנסה נוגדת גם את עמדתו של שר הרווחה מאיר כהן, שהצליח להכעיס חלק מחברי הוועדה כשכבר בתחילת עבודתה הצהיר כי הוא תומך במדיניות דיפרנציאלית ולא אוניברסאלית בכל הקשור לתשלום קצבאות.

כהן אף הביע תמיכה בביטול קצבאות הילדים לעשירונים 8-10, תוך הגדלת הקצבאות והתמיכות לעשירונים הנמוכים יותר. הגדלת השלמת ההכנסה למקבלי קצבת נכות, המלצה שעברה ללא הסתייגות, תגדיל את ההכנסה של קשישים אלה ב-200 שקלים בחודש, וזאת בעלות של 600 מיליון שקל בשנה.

על פי הוועדה, מהלך זה יחלץ מעוני 90% מהקשישים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. ככלל, שיעור העוני בקרב קשישים בישראל עומד על 22% והוא נחשב לאחד הגבוהים מקרב המדינות המפותחות.

בכל הקשור לתעסוקה, ממליצה הוועדה להאיץ את היישום של תוכנית ויסקונסין החדשה ("יוצאים לעבודה") שתכליתה הקמת מרכזי תעסוקה בהם ישתתפו מקבלי הבטחת הכנסה ויעברו הכשרות שונות עד השמתם בשוק העבודה. עוד ממליצה הוועדה בתחום זה להגדיל את מס ההכנסה השלילי (מענק עבודה) לזכאים בהתאם למספר הילדים במשפחה, ובמיוחד לאימהות חד הוריות.

הוועדה ממליצה גם להקטין את מספר העובדים הזרים כך שבענף הבנייה לא יעבדו עוד זרים בישראל, וכי בענף החקלאות יועסקו כמה אלפים בודדים ורק באזורי ספר. הוועדה קבעה כי בענף הסיעוד יש צורך אמיתי בעובדים זרים, אולם יש לעודד העסקת עובדים ישראלים באמצעות תמריצים שונים (הגדלת סל השירותים לקשיש שלא בוחר בעובד זר צמוד).

בתחום הבריאות ממליצה הוועדה להפחית את ההשתתפויות העצמיות עד כדי פטור מוחלט בגין רכישת תרופות, ביקור אצל רופא ורכישת ציוד, זאת עבור מקבלי הבטחת הכנסה, מקבלי השלמת הכנסה וחולים כרוניים החיים בעוני.

הוועדה ממליצה גם להרחיב את טיפולי השיניים המשמרים לילדים במסגרת הסל הממלכתי (בחינם) עד גיל 14 (לעומת 12 כיום), וכן לאפשר לראשונה טיפולים לקשישים מעל גיל 75. בין היתר ממליצה הוועדה להלאים מחדש את שירותי בריאות התלמיד בכל ישוב המוגדר חלש מבחינה סוציו-אקונומית ולהעבירו מהזכיין הפרטי לידי משרד הבריאות והרשות המקומית.

גם דיור: קורת גג ראויה
בוועדה מדגישים כי המאבק בעוני עובר גם בתחום הדיור ("קורת גג ראויה היא תנאי בסיסי לקיום בכבוד"). כך, הוועדה ממליצה בין היתר להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי ולהגדיל בהתאם גם את הסבסוד בגין שכר דירה לזכאים (ראו טבלה).

על פי הוועדה, יש לבצע הלימה בין גודל הדירה בדיור הציבורי לבין גודל המשפחה, וכן יש להגדיל את תקציב האחזקה של חברות הדיור הציבורי כדי לאפשר לדיירים מגורים ראויים.

בתחום החינוך ממליצה הוועדה להרחיב את מודל התקצוב הדיפרנציאלי כך שישובים חלשים יקבלו יותר תקציבים פר תלמיד. עוד הומלץ על החלת יום לימודים ארוך בישובים חלשים, תוספת שעות תגבור עבור תלמידים עם לקויות שונות וכן סבסוד אבחונים כדי לאתר לקויות. ההמלצה האחרונה נובעת מהנחת העבודה כי בקרב אוכלוסיות חלשות נמנעים מביצוע אבחונים בשל המחיר היקר (2,500 שקל לאבחון), וכך ילדים למשפחות עניות נתקלים בקשיים רבים יותר בלי לקבל סיוע נדרש.

ועדת אלאלוף מותחת קו אדום נוסף בכל הקשור לחיים בכבוד מינימלי, וממליצה לאסור על ניתוק מוחלט של מים וחשמל מבעלי חוב הנמנים עם מקבלי קצבאות קיום (הבטחת הכנסה, נכות, השלמת הכנסה).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!