למה אני אוהב את אבו מאזן? • טור

הגענו לשלב שמחפשים אשמים ולא באמת את החטופים. יש הרבה טענות ואשמות כלפי המתיישבים, אבל רק חלקן צודקות.

דעתי כדעת רבים, וזכיתי לכוון לדעת גדולי הדור, ש״אסור לעלות על טרמפים בשום אופן״, זו בהחלט סכנה גדולה שיכולה לגרום לאסון כפי שאנו רואים. מנגד, טוענים המתיישבים המקומיים, שאין להם תחבורה ציבורית ראויה, ומשכך לא נותרה להם ברירה אלא לנסוע בטרמפים.

מסקנה, שזה נושא שנוי במחלוקת, ויישאר גם כך.

נעשה סדר במזרח התיכון...

1. כוחי ועוצם ידי
צה״ל עושה שרירים בחברון ובשכם לטיהור תשתיות טרור, אבל חלש מבעבר...

תזכורת קטנה מהעבר: בתוך פחות משבוע במלחמה התהפכו היוצרות וצה״ל השיג ניצחון מזהיר על מי שביקשו לקפד את פתיל חייה של ישראל. המלך חוסיין איבד את כל השטחים - יהודה, שומרון ומזרח ירושלים. סוריה איבדה את רמת הגולן, כך גם נוצר מצב שישראל פעם הראשונה משקיפה על הסורים מלמעלה, ומצרים איבדה את חצי האי סיני ורצועת עזה.

אבסורד גמור, שישראל בעבר היתה ארץ זעירה עם עולים חדשים, וברגע נוצר פער עצום כמין חיץ יבשתי בין ישראל למצרים, אשר גם סיפקה את רוב צרכיה של המדינה בנפט.

אז מה קורה לצה״ל כיום?

ההבדל הקטן של המושג ״כוחי ועוצם ידי״ שלצערי שגור בפי כל טירון, וצריך להוציא אותו מהלקסיקון.

2
פעם מזכירים בתקשורת כי החוטפים הם טרוריסטים ופעם מזכירים כי הם חיילי גרילה, בורות לשמה. רבים טועים ומטעים בהבנה בין השניים. קיים הבדל גדול בין ארגון טרור, ללוחמי גרילה. להלן ההבדל:

ארגון טרור - הינה התקפה מכוונת על חפים מפשע, אשר נועדה להטיל אימה ופחד לשם השגת מטרות מדיניות. כלומר הם מעל המין האנושי בזה שהם מכריזים מלחמה טוטאלית על החברה שעליה הם קוראים תיגר. ומבחינתם תינוק בן יומו הינו טרף כשר.

לוחמי גרילה - ״אינם״ טרוריסטים, למרות שהם נוהגים לעיתים לתאר את עצמם כלוחמי גרילה. הם חיילים בלתי סדירים, אשר נלחמים בכוחות צבא סדירים, ולא באזרחים. למעשה הם ההפך הגמור מטרוריסטים.

לכן יש לשלול טענה מופרכת זו של חטיפה על ידי לוחמי גרילה.

3
למה אני אוהב את אבו מאזן?

הברית החדשה והמדאיגה בין הרשות הפלסטינאית לחמאס מזכירה מאוד את ימי הטרור של אש״ף בלבנון בשנות השמונים, שנתמכו על ידי ברית המועצות.

כשישראל נכנסה ללבנון בשנת 82׳ בכדי לחסל את משרדי אש״ף אשר פעלו מתוכה, הם מצאו מסמכים, הרבה כסף מזומן ומספר רב של תוכניות טרור בין היתר בדרך של חטיפות מטוסים בין לאומיים ובעיקר כלפי ישראלים... האבסורד כיום הוא שהחמאס זוכה לקבל תמיכה מהרשות, ובעצם כספי הרשות עוברים דרכנו...

אבל אין ספק שהיעלמותה של ברית המועצות שינתה את מפת הכוחות במזרח התיכון לזמן מה. בכל מקרה, מנגנון שפיכות הדמים יוסיף לפעול כמכונה המסתובבת בכוחה שלה המאיימת על השלום והיציבות. לכן איחוד זה אינו מפתיע אותי במיוחד, ואני נוטה להאמין שישראל נערכה לו בהתאם.

אבו מאזן בשונה מנתניהו אינו יציב, ואינו באמת פרטנר אמיתי לשלום כדברי ג׳ון קרי, היו לו בעבר כמה הזדמנויות אבל הוא התעלם. וכן, הוא צחק עלינו ועדיין צוחק... אולי עוד נלחש לו - ״צוחק מי שצוחק אחרון?" ימים יגידו...

ואחרי הכל, ציפי לבני עדיין נפגשת איתו - בניגוד לעמדת הממשלה.

4
שלום בר קיימא?? - שאלת מיליון הדולר. אני אישית לא מאמין בשלום, מקצת הסיבות הנ״ל.

א) את יהודה ושומרון שבו מצויים מאגרי המים העיקריים של המדינה, תסכימו איתי שלא נוכל להפקיד בשליטת הרשות הפלשתינאית... למרות שהשמאל מציע שישראל תיסוג נסיגה חד צדדית ויהי מה. ומנגד בימין יש המציעים להעביר את הערבים לירדן באמצעות ״טרנספר״ שאני בעד...

ב) את רמת הגולן, שמצויים בו הר החרמון והר אביטל, גם לא נוכל להחזיר לעולם, היות ואין לישראל עומק אסטרטגי על סוריה כבשאר מדינות ערב הגובלות איתנו, ובעקבות כך הרים אלו משמשים לפחות ״תצפית״ קריטית על סוריה.

אין ספק שנושא השלום מורכב מאוד, ויש לבדוק את היקפו ובעיקר את חומרתו כדי לנקוט לגביו מדיניות סבירה וברורה.

פרט חשוב שיש לקחת בחשבון ששיעור הילודה הגבוה אצל הערבים, יכול להביא לכך שהערבים יהיו רוב בישראל תוך עשרים ואולי אפילו עשר שנים.

לצערי, ישראל אינה מעודדת את קצב הילודה בקרבנו ועוד ממעטת על ידי קיצוץ קיצבאות הילדים, ובנוסף לכך שרבים מהישראלים כבר יורדים מן הארץ... זה נושא טעון ברגשות עזים במיוחד, ובעיקר מפני שכל מטרתה של ארץ ישראל היא ישובה וריכוזה של העם היהודי בה.

לו יכולתי לשאול את הפלסטינאים שאלה, הייתי שואל כך: לאחר שמדינת ישראל כבשה במלחמה את חצי האי סיני שהוא שטח עצום פי כמה וכמה ממדינת ישראל, ושהיא עשירה במשאבים של נפט וגז, ובסוף עוד החזרנו אותה, זו עמדתה ופעולתה של מדינה אשר איננה פרטנרית אמיתית לשלום???

אולי בעתיד, לכשנחיה בתוך סביבה דמוקרטית יותר, ולא בתוך משטרים טוטליטריים, נוכל לחתום עם שכנינו הסדרי שלום על בסיס אמון ואינטרסים הדדיים, כפי שכבר נעשה בין ארה״ב ליפן לאחר מלחמת עולם השניה, עד אז, אין לנו מנוס אלא להסתפק ולפעול לפי ההסדרים המתאימים למציאות שבה אנו חיים כיום, ולהדוף בכוח את כל ההתקפות המרושעות של הקמים עלינו להשמידנו.

אמר מי שאמר שכל פלשתין הינה טיפה קטנה באוקיינוס הערבי הגדול, אבל בהחלט מסוכנת.

הנוסחה היחידה היא - ״אם ה׳ לא ישמור עיר שווא שקד שומר״.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!