'כבודו' לא רק שאינו צודק - הוא גם לא חכם
מערכת שיקול הדעת והבנת מהות הענישה נעלמה מעיניו של השופט רוזן, שהתגעגע ככל הנראה לאור הזרקורים • טור • שישי
- עו''ד יצחק שינפלד
- כ"ב סיון התשע"ד
- 8 תגובות
כבוד השופט דוד רוזן הצליח! 'כבודו' רצה לחזור למרכז הבמה, להשתזף באור הזרקורים... 'כבודו' התגעגע למעט כותרות, והוא הצליח.
הוא פיזר רסיסי שמועות, הוא 'המליץ' לפרקליטות התביעה בבחינת 'אולי יחוס אולי ירחם'. אך בפועל: הוא גזר עונש שווה למי שהואשם בנטילת שוחד לכיסו ותענוגותיו האישיים, האיש שעמד בראש הפירמידה, יקיר הפרקליטות שמנהלת נגדו מספר תיקים בו זמנית, וכמו גם למי שהוא עצמו מסכים ומאשר ״שלא לקח לכיסו פרוטה לפורטה״.
ציניקנים יאמרו שגזר הדין החמור שהוטל על הרב אורי לופוליאנסקי, נובע מכך ש'כבודו' חושש שבערעורו של אולמרט יודגש ויפורט מצבו הבריאותי של אהוד. ציניות עם קורטוב ריאליות והמון התחסדות.
העונש במשפט הפלילי מיועד לשתי מטרות:
1. עונש הולם לפעולה לא תקנית החורגת מכללי הנורמה ההתנהגותית הסבירה, כפי שקבע המחוקק4.
2. הרתעה על ידי 'התראה' שהפשע לא משתלם.
שתי הסיבות המנויות והמפורטות, לא מצדיקות את פסק הדין החמור והשווה.
'לא הולם' לתת עונש שווה למי שנטל לכיסו ולמי שנטען כלפיו שהתרים עבור מוסד שעמד בראשו. נורמה שהייתה מוכרת ומקובלת, אף שחייבים לציין שהיא אסורה ופלילית. אין צורך לפרט, לנמק ולהסביר כי ההרתעה למי שנוטל לכיסו ולביתו, הינה במדרגה חמורה לעין ערוך. מי שלא חושב כך, שיפנה את כס השיפוט, 'הוא לא מתאים'.
אפשר להרחיב על הפן המשפטי ה'טעותי' בלשון המעטה.
לדעת רבים וטובים, בפרט לאור ההתבטאויות במהלך המשפט, ההמלצות לפרקליטות לתקן את כתב התביעה, הסכומים ומטרתם הסופית, זו לא טעות משפטית, אלא כוונה ברורה ל'סופר התראה'. לצערי, שלא במקומה ולא כלפי האישיות הנכונה.
המשפט חייב להיות 'שווה' בקונטסט הראוי והמקובל. בכל משפט פלילי, במסגרת הטיעונים לעונש, מפורט פועלו של האיש, תרומתו לחברה, חרטתו ומצבו הבריאותי. האם הייתה כוונה ברורה ל'פשע', האם הייתה 'מודעות מלאה', האם העוון נעשה בגלוי ובזדון? בדין העברי אי אפשר להרשיע ללא התראה.
אין ספק שר׳ אורי מואשם בעברה שהייתה 'נורמה' מקובלת בקרב רוב ראשי הערים, שרים, וכל פוליטיקאי שיש בידו תפקיד ביצועי.
הכלל במשפט הפלילי קובע ״אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונשו״ אולם היא בהחלט מהווה שיקול מרכזי כשגוזרים את העונש.
לשם כך קיים ומתקיים הדיון והעדויות של עדי אופי בשלב הטיעונים לעונש. באם החוק עיוור, והינו שחור לבן, אין צורך ו/או עניין בטיעונים לעונש, לאחר שה'פשע' הוכח והוגדר.
את החלק השישי של השו״ע, 'כבודו' לא יודע ולא מכיר, וחבל.
מעבר לכך, ר׳ אורי הקים מערכת מסועפת וענפה, מרובת סניפים של חסד. ״ממלכת חסד״ לאלפים. ללא הבדל דת גזע ומין. 'יד שרה' נותנת תקווה, יד וסיוע, למי שגורלו לא שפר עליו. למי שנזקק לעזרה בעת צרה. באם יש חשש קט, קטן, פצפון, שהפעילות השוטפת תיפגע בעקבות גזר הדין החמור, זה לא רק לא צודק - זה גם לא חכם..
חז״ל מלמדים אותנו כלל: ״כל המוסיף - גורע״.
כולי תקווה שבערכאה הבאה, יתקנו את העוול הנורא, ויגרעו משמעותית ובכלל, את כל ההוספה הלא מידתית ולא ראויה.
הוא פיזר רסיסי שמועות, הוא 'המליץ' לפרקליטות התביעה בבחינת 'אולי יחוס אולי ירחם'. אך בפועל: הוא גזר עונש שווה למי שהואשם בנטילת שוחד לכיסו ותענוגותיו האישיים, האיש שעמד בראש הפירמידה, יקיר הפרקליטות שמנהלת נגדו מספר תיקים בו זמנית, וכמו גם למי שהוא עצמו מסכים ומאשר ״שלא לקח לכיסו פרוטה לפורטה״.
ציניקנים יאמרו שגזר הדין החמור שהוטל על הרב אורי לופוליאנסקי, נובע מכך ש'כבודו' חושש שבערעורו של אולמרט יודגש ויפורט מצבו הבריאותי של אהוד. ציניות עם קורטוב ריאליות והמון התחסדות.
העונש במשפט הפלילי מיועד לשתי מטרות:
1. עונש הולם לפעולה לא תקנית החורגת מכללי הנורמה ההתנהגותית הסבירה, כפי שקבע המחוקק4.
2. הרתעה על ידי 'התראה' שהפשע לא משתלם.
שתי הסיבות המנויות והמפורטות, לא מצדיקות את פסק הדין החמור והשווה.
'לא הולם' לתת עונש שווה למי שנטל לכיסו ולמי שנטען כלפיו שהתרים עבור מוסד שעמד בראשו. נורמה שהייתה מוכרת ומקובלת, אף שחייבים לציין שהיא אסורה ופלילית. אין צורך לפרט, לנמק ולהסביר כי ההרתעה למי שנוטל לכיסו ולביתו, הינה במדרגה חמורה לעין ערוך. מי שלא חושב כך, שיפנה את כס השיפוט, 'הוא לא מתאים'.
אפשר להרחיב על הפן המשפטי ה'טעותי' בלשון המעטה.
לדעת רבים וטובים, בפרט לאור ההתבטאויות במהלך המשפט, ההמלצות לפרקליטות לתקן את כתב התביעה, הסכומים ומטרתם הסופית, זו לא טעות משפטית, אלא כוונה ברורה ל'סופר התראה'. לצערי, שלא במקומה ולא כלפי האישיות הנכונה.
המשפט חייב להיות 'שווה' בקונטסט הראוי והמקובל. בכל משפט פלילי, במסגרת הטיעונים לעונש, מפורט פועלו של האיש, תרומתו לחברה, חרטתו ומצבו הבריאותי. האם הייתה כוונה ברורה ל'פשע', האם הייתה 'מודעות מלאה', האם העוון נעשה בגלוי ובזדון? בדין העברי אי אפשר להרשיע ללא התראה.
אין ספק שר׳ אורי מואשם בעברה שהייתה 'נורמה' מקובלת בקרב רוב ראשי הערים, שרים, וכל פוליטיקאי שיש בידו תפקיד ביצועי.
הכלל במשפט הפלילי קובע ״אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונשו״ אולם היא בהחלט מהווה שיקול מרכזי כשגוזרים את העונש.
לשם כך קיים ומתקיים הדיון והעדויות של עדי אופי בשלב הטיעונים לעונש. באם החוק עיוור, והינו שחור לבן, אין צורך ו/או עניין בטיעונים לעונש, לאחר שה'פשע' הוכח והוגדר.
את החלק השישי של השו״ע, 'כבודו' לא יודע ולא מכיר, וחבל.
מעבר לכך, ר׳ אורי הקים מערכת מסועפת וענפה, מרובת סניפים של חסד. ״ממלכת חסד״ לאלפים. ללא הבדל דת גזע ומין. 'יד שרה' נותנת תקווה, יד וסיוע, למי שגורלו לא שפר עליו. למי שנזקק לעזרה בעת צרה. באם יש חשש קט, קטן, פצפון, שהפעילות השוטפת תיפגע בעקבות גזר הדין החמור, זה לא רק לא צודק - זה גם לא חכם..
חז״ל מלמדים אותנו כלל: ״כל המוסיף - גורע״.
כולי תקווה שבערכאה הבאה, יתקנו את העוול הנורא, ויגרעו משמעותית ובכלל, את כל ההוספה הלא מידתית ולא ראויה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות