שבת פרשת קורח: כיצד להקשיב, וכיצד להגיב

לפני כמה שנים הוזמנתי להרצות פני צוות אקדמי על תקשורת חינוכית לפי תורה ולפי החסידות.
והנה אני עולה על הבמה בבגדי חרדי מוזנח ברמות קשות: הציצית שלבשתי על החולצה הייתה יותר שחורה משחורה, הכובע היה מבייש את החתול הכי מוזנח בפחי האשפה... לעשות שלום בין המכנסיים לנעלים היה ממש בלתי אפשרי. האמת שיש ספק אם היה אפשר לקרוא להם מכנסיים.

זאת שהזמינה אותי להרצות - הלבינו פניה כשראתה אותי עולה לבמה.

ואני, כאילו כלום. התחלתי את ההרצאה ולא יכולתי שלא לראות את החלפת המבטים בין הנוכחים. כשכבר ראיתי שלגמרי עסוקים בלבוש שלי, התחלתי לדבר מילים לא קשורות, כל זה נמשך כמה דקות ואז בקשתי ללכת להתפנות.

נאמר לי שהעדרותי מהבמה הרימה בקהל מהומה, אבל אז ראו שעליתי שוב - רק בפעם לבוש עם חליפה ועניבה, והקהל שתק.

מה קרה שאלתי, מי מכם יכול להגיד לי מה קרה כאן?

הרי זהו אותו אדם שעמד בפניכם לפני דקות לבוש בסחבות?!

קורח ראה רק מה שרצה לראות
וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה':

רש"י: רב לכם: הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה:

רש"י: כלם קדושים: כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה:

רש"י: ומדוע תתנשאו: אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה, לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך (שמות כ ב), כל העדה שמעו:

נשאלות כמה שאלות:

א. אכן כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה כמו שרש"י אומר, אחרי הדיבר הראשון העם לא יכול להחזיק לכן משה דיבר בין הקב"ה לעם. וכי קורח לא זכר את זה?

ב. מה הקשר של ובתוכם ה'?

ג. למה משה נפל על פניו כמו שרואים בפסוק אחרי זה. למה הוא לא ענה לקורח בפשטות?

יש תופעה פסולה ביותר של הורים שתוקפים את מוסדות החינוך ויותר מזה, מוסד שמאשים את ההורים במצב הילדים.

המריבות האלה רק מלמדות את הילדים:

א. לעולם אל תקחו אחריות כאשר יש על מי להפיל את אחריות.

ב. תנסו תמיד למצוא את האשם - ואם הוא לא אשם אז תשכנעו אותו בטוב ובהפוך מזה שהוא אכן אשם (ואני לא אכנס למצבים שמאשימים את הילד עצמו).

ג. כך מתחיל לא עלינו הזלזול ברבנים באשר הם.

ונחזור להרצאה שלי, האנשים בקהל למדו שאנחנו מקשיבים מתוך הדעה שלנו ולא לפי מה שנאמר לנו.

אף אחד מהם כמעט לא יכל לחזור על מה שאמרתי בחלק הראשון. אף אחד מהם לא זכר שבמהלך דקה שלמה דיברתי מילים ללא קשר אחת לשניה עד שהראיתי להם על מסך, מתוך צילום וידאו של אותה הרצאה.

והנה מה שאנחנו יכולים ללמוד מהפרשה השבת.

א. זכרו שקורח זכר רק מה שהתאים לאינטרס שלו לזכור, ולכן בואו נשים את אינטרס הילדים בראש סדר העדיפויות שלנו, גם אם לא יהיה לנו נוח עם זה. וגם אם זה אומר להקשיב למי שלדעתנו לא צודק.

בחינוך אין צודק או לא אלא רק מחנך בדרך ישראל סבא או לא? לכן אל תשפטו ואל תגיעו עם דעות קדומות או דעות מגובשות אלא רק עם רצון להטיב כי הילדים אלה הם ילדיו של הקב"ה אשר נתנה לכם ההורים כפיקדון ולכם צוות החינוכי כשליחות בהשגחה עליונה לחנך את אותם ילדים.

ב. "וּבְתוֹכָם ה'" קורח לא סתם הכניס את הקב"ה מתוך המלחמה שלו אלא הוא הבין שבשביל להצליח הוא חייב להכניס את הקב"ה רק הוא לא קח בחשבון שקשר אנחנו מנסים לעשות "מסחרה" עם הקב"ה ולקחת אותו מתי שנוח לנו ואיך שנוח לנו זה על חשבון השני זה לא עובד. אבל אם נלך בתמימות מתוך רצון לעזור, אין ספק שהקב"ה יעזור בדרך פלאית.

ג. משה רבינו נפל על פניו לא כי לא יכול להשיב לקורח תשובות חותכות, אלא כי כאשר אתה מנהיג וכאשר אתה במעמד של דוגמה אישית אין מקום לניצחונות אלא מסירה לידי הקב"ה ובכך בעצם להתפלל להקב"ה לעזרה להשיג את הטוב ביותר עבור העם. במקרה שלנו גם בתור הורים וגם בתור צוות חינוך אין זהו בושה לשית תפילה להקב"ה - להיפך - זאת זכות ממדרגה ראשונה לדעת שבמקום שבו אני נמצא זאת היא שליחות ולכן עליי להתפלל על ההורים על ילד או הצוות ולא חלילה לנסות להתנצח.

שאלות שמאמן היה שואל אותך:

א. כמה חשוב לך להיות צודק מול הילד?

ב. מה היא התפילה שאתה מתפלל עבור הילד?


בברכת שלום שבת

יוסף חיים
מאמן קאוצ'ינג
מתמחה בחינוך ושלום בית
נייד: 0523801878
מייל: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!