בעיני החוק: עסקאות לשחרור מחבלים תמורת חטופים

בשעת כתיבת שורות אלה (שעות הערב של יום ג') קשה עדיין להניח להיכן יתגלגל אירוע חטיפתם של שלושת הנערים, והאם מטרתם של החוטפים היא אכן להשתמש בחטופים כבני ערובה בתמורה לשחרור מחבלים. אך השיח סביב שאלת מדיניות שחרור המחבלים בתמורה לדרישותיהם של המחבלים כבר מהדהד ברקע ועלה על שולחן הדיון הציבורי. דווקא על רקע זה מעניין לבחון כיצד התבצעה החטיפה בדיוק בשעה בה מונחות על שולחן הכנסת מספר הצעות חוק שתכליתן להסדיר שאלה זו.

שתי הצעות החוק הרלוונטיות ביותר שבשבועות האחרונים ממש כבר היו בשלבי חקיקה התחלתיים, הן זו של ח"כ איילת שקד מהבית היהודי וזו של ח"כ אלעזר שטרן מ'התנועה'. אפרופו שטרן, זה האחרון היה זהיר השבוע בהתבטאויותיו, למרות שבימים שבשגרה שטרן כמו שטרן, ידוע כמי שלא מהסס להביע את עמדותיו בפומבי - גם אם אלו אינן מקובלות או נוחות לאוזן.

לגבי הצעת החוק הזו הספיק שטרן כבר להיכוות לפני מספר שנים, מול קהל של קצינים ומפקדים בבסיס חיל החינוך שבחוות השומר. כאמור, המקרה אירע עוד קודם שנבחר לכהן כח"כ, כאשר הוא הוזמן להרצות כראש אכ"א לשעבר בפני סגל הפיקוד בבסיס. בתוך הדברים עלתה גם סוגיית שחרורו של גלעד שליט, שהייתה באותם ימים - כחצי שנה קודם שהתגבשה העיסקה ושליט שוחרר - על ראש סדר היום הציבורי.

במהלך ההרצאה התייחס שטרן לנושא ואף סיפר למאזיניו כי ערב קודם לכן השתתף בפאנל שנערך באולפן אחד הערוצים. "אני נגד הגישה של שחרור שליט ב'כל מחיר'". אמר שטרן והוסיף כי הוא מבין את כאבה של המשפחה אך הןא מאמין כי אין לשלם מחיר שעלול לסכן את בטחונם של אזרחי ישראל. שטרן לא הבחין בכך שבמהלך דבריו אחת החיילות שנכחו בהרצאה קמה ממקומה ועזבה את האולם תוך שהיא ממררת בבכי. חברותיה מיהרו לצאת בעקבותיה ולתמוך בה. הייתה זו הדס שליט - אחותו של החייל החטוף גלעד שליט.

שטרן לא זיהה את האחות, על אף שמתוקף תפקידו כראש אכ"א נפגש עם המשפחה עוד קודם לכן, לאחר סיום ההרצאה כאשר הובהר לשטרן מדוע עזבה הדס את האולם, הוא הבהיר כי לו היה יודע שהיא נוכחת באולם - לא היה מעלה את הנושא כלל בהרצאה. לצד זאת אמר שטרן כי הדבר אינו משנה את עמדתו "אני מצטער על הנסיבות - לא על העמדה".

ואם אלעזר שטרן הידוע כמי שאינו מהסס להביע את עמדתו בסוגיות שעל הפרק נכווה ונאלץ להבהיר את דבריו, על אחת כמה וכמה בימים אלו - כאשר לא קם עדיין שום ארגון רציני שיטול על עצמו את האחריות לאירוע ולכך שהחטופים מוחזקים בידיו. אך מבלי לנקוט עמדה בעצם השאלה המוסרית כיצד עלינו לנהוג כאשר ממולנו ניצב אויב מר וצמא דם דוגמת החוטפים הערבים המרצחים, ננסה לסקור ולעקוב אחר הליכי החקיקה בחוקים השונים שהוצגו על שולחן הכנסת ובאופן כואב דווקא בשבועות האחרונים ממש נכנסו להליך חקיקה מעשי.

חיסיון להמלצות וועדת שמגר
במהלך העשור הקודם ישראל ערכה שתי עסקאות קשות מול החיזבאללה: הראשונה שבהן תמורת החטוף אלחנן טננבוים, שעל נסיבות חטיפתו בידי החיזבאללה התנהל ויכוח שמעולם לא הוכרע בצורה חד משמעית, יחד עם גופות החיילים שנחטפו בהר דב ונרצחו - בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד. תמורתם נאלצה ישראל לשחרר 435 אסירים לבנוניים ובהם מוסטפא דיראני.

בשנת 2008 בוצעה עסקה נוספת עם החיזבאללה, שבה שחררה ישראל חמישה אסירים לבנונים, בהם רוצח בני משפחת הרן סמיר קונטאר, ועוד 199 גופות, תמורת השבת גופותיהם של חיילי המילואים אודי גולדווסר ואלדד רגב.

לאחר שתי עיסקאות אלו, מונתה בידי שר הביטחון אהוד ברק וועדת שמגר, בכדי לגבש כללים ברורים למדיניות עסקאות חילופי שבויים בין מדינת ישראל לארגוני הטרור. בראשות הוועדה מונה לעמוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, ויחד עמו היו חברים בוועדה הפרופ' אסא כשר, שחיבר את הקוד האתי של צה"ל, ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף במיל' עמוס ירון.

למרות שהוועדה מונתה בזמן ששליט עוד היה בשבי, נקבע וסוכם מראש כי הוועדה לא תפרסם את המלצותיה עד לאחר שחרורו משבי החמאס. ואכן, בראשית שנת 2012, לאחר שגלעד שליט שוחרר תמורת מחיר כבד של 1027 אסירים הגישה הוועדה לשר הביטחון את המלצותיה.

עם זאת, מרבית המלצות הוועדה נותרו חסויות ולא פורסמו באופן רשמי מעולם. עם הגשתן הבהיר השופט ברק מספר קווים כלליים העולים מהן, כאשר בין היתר הוא עסק בלקחים העולים מהמשא ומתן לשחרורו של שליט ותוצאותיו. הדו"ח לא עסק רק בשאלה כיצד להביא משא ומתן לידי סיומו, אלא גם בשאלה האם לקיים משא ומתן, מהם הגבולות המותרים ומיהו הגורם המחליט שבפניו תובא ההכרעה. על פי ההמלצות, את הטיפול בנושא ירכז שר הביטחון, כשראש הממשלה והממשלה יהיו חלק מהליך קבלת ההחלטות.

במהלך התקופה שחלפה מאז הוגשו מסקנות הדו"ח ואף קודם לכן, התנהל דיון ציבורי סביב שאלת פרסום מסקנות הוועדה - שעד היום לא הובאו במלואן לעיון הציבור. הנימוק הרשמי לכך היה בכדי לא לתת כלים בידי ארגוני הטרור להעריך את מדיניות הממשלה ולתכנן את צעדיהם בהתאם, יש דברים שהעמימות עדיפה בהם על הפרסום.

עם זאת, הלחץ הציבורי בתקופה האחרונה, ועוד קודם חטיפת הנערים - גבר. בראשית מושב הקיץ הגיע שר החוץ אביגדור ליברמן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ודרש מראש הממשלה להביא את מסקנות ועדת שמגר להחלטת הקבינט בכדי לאמץ את ההמלצות. לאחר דרישה זו של ליברמן ולאחר שהבית היהודי דרש לקדם חוק שיקשה בעתיד על שחרור מחבלים, הגיעו ראש הממשלה ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט לסיכום, כי ההמלצות אכן יובאו לדיון בקבינט המדיני בטחוני. עם זאת, לא התקיימה הצבעה על אישורן אלא הן אך ורק הובאו לעיון השרים - שעד עתה לא זכו להיחשף אליהן בשל כך שהן מוגדרות כחומר מסווג.

להגביל את הממשלה או את הנשיא
כאמור, מלבד המלצות הוועדה שלא פורסמו, קיימות מספר יוזמות חקיקה עצמאיות בכנסת, כשהמרכזית שבהן בהקשר של וועדת שמגר היא הצעת החוק אותה הביא אלעזר שטרן לשולחן הכנסת. מלבד הצעת זו, הגישה גם ח"כ איילת שקד הצעת חוק דומה, המגבילה אף היא את שחרור האסירים. ההבדל המהותי בין שתי הצעות החוק הוא גם בניסוח החוק וגם במטרותיו.

בעוד החוק של שטרן קובע כללים ברורים בנוגע לניהול מו"מ וסכום האסירים אותו ראוי לשחרר במקרה של חטיפה, החוק של שקד מתמקד באפשרות של בית המשפט למנוע מאסיר בעת משפטו את האפשרות העתידית להשתחרר במסגרת חנינה או עסקה כלשהיא. יצויין כי במסגרת החוק של שקד נכללים גם אסירים פליליים שבצעו עבירות חמורות, ובידי בית המשפט תינתן האפשרות למנוע מבם להשתחרר במסגרת חנינה כלשהיא.

ראוי לציין, כי למרות שבנימוקי החוק וועדת שמגר איננה מוזכרת כלל, החוק מנוסח ככל הנראה ברוח מסקנות הוועדה - זאת מאחר שח"כ שטרן היה מראשי הקוראים והדוחפים לפרסום מסקנות הוועדה. עם זאת, שטרן מציין את וועדת שמגר בנימוקי החוק למרות שאינו מתבסס באופן ישיר עליה. שטרן מבסס את הנימוקים להצעת החוק שלו על מספר סעיפים. הראשון שבהם הוא קביעה כי מחבלים חיים ישוחררו רק תמורת חטופים חיים ולא ח"ו תמורת גופות.

עיקרון נוסף קובע, כי בתוך 72 מהרגע שבו ארגון טרור מבצע אירוע חטיפה של ישראלי - יופחתו תנאי הכליאה של כל האסירים המשתייכים לאותו ארגון עד לתנאי המינימום הנדרשים בחוק הבינלאומי. עוד דבר מבקש שטרן לקבןע, כי במסגרת הצעדים שמובילים למו"מ לשחרור החטופים, ישוחררו עד עשרה מחבלים בלבד. במסגרת המו"מ ישוחרר מחבל אחד תמורת חייל אחד בלבד. כמו כן ארגון הטרור יבחר את המחבלים שהוא מבקש לשחרר מתוך רשימה סגורה שתקבע הממשלה.

"העקרונות מבוססים", נכתב בנימוקים להצעת החוק, "על ההכרה ששחרור של מחבלים רבים תמורת מספר מועט של חיילים או גופות חיילים מייצר תמריץ לחטיפת חיילים לצורכי מיקוח ומחזיר מחבלים מסוכנים לשורות ארגוני הטרור. כמו כן, יש כאן פגיעה בהתרעה כלפי מפגעים פוטנציאליים אשר מבינים שמשפחתם תזכה לסיוע כספי והם יזכו לתהילה ושחרור בעסקה הבאה. המדיניות הנוכחית אף מהווה סוג מסוים של תמריץ מוחלש למחבלים, כמו אומרת להם: בסוף לא תמצו את עונשכם ונביא לשחרורכם המוקדם".

במקביל, הצעת החוק של שקד, שזכתה לאישור הממשלה בשבוע שעבר - ביום ראשון וביום רביעי, ואף הגיעה לקריאה טרומית במליאת הכנסת, נומקה על ידיה מעל במת הכנסת, תוך שהיא מצטטת את דבריה של כתבת חדשות 2 סיוון רהב מאיר, שציטטה מהמקורות כי שחרור חטופים ופדיון שבויים ב'יותר מכדי דמיהם' יוביל לחטיפות נוספות חלילה בעתיד.

כאמור, הצעת החוק של שקד איננה קובעת כללים כיצד על הממשלה לנהל מו"מ, אך היא מגיעה כתיקון לחוק יסוד נשיא המדינה הקובע כי בסמכותו של הנשיא לשחרר ולחון אסירים. על פי התיקון יוכל השופט הדן את האסיר למנוע מראש את האפשרות שהנשיא יחון אותו בעת משפטי רצח על רקע לאומני, פעילות טרור או רצח מתועב אחר, לשלול בעת מתן גזר הדין את האפשרות למתן חנינה עתידית, כלומר - הגבלה לסעיף החנינה הקיים כיום בחוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!