ופדויי ה' ישובון • גדולי עדות המזרח בחשבון נפש

בעקבות הגזרות הקשות וסיפור חטיפתם של שלושת הנערים אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגלעד שער ביום חמישי שעבר, יצאו גדולי ישראל בקריאות של חיזוק והתעוררות לנוכח הימים הקשים אותם עוברים המשפחות ועם ישראל כולו, כתב 'בחדרי חרדים' יצא לבתי המדרשות, ואסף את דעתם ובקשתם של גדולי ישראל בימים אלו מהציבור כולו. במה יש להתחזק במיוחד, וכיצד.

הראשל"צ הגרש"מ עמאר, השוהה בימים אלה בחו"ל, קרא בשיחה לבני הקהילה על הצורך לשמור על אחדות, "אין דבר יותר חמור משבייה, הרמב"ם כותב שאין מצווה גדולה יותר מפדיון שבויים משום שהצער של השבויים הוא גם להם וגם לבני משפחותיהם, אני רוצה לומר למשפחות - כל עם ישראל מתחננים ובוכים והקב"ה רחמן לא יעזוב ויעשה להם ניסים, צריכים לנצל את ההתלכדות המיוחדת ששלושת הבחורים האלה עשו לכל, שום דבר לא הצליח ללכד כמו עכשיו. צריכים להרבות תפילה מעומק הלב, ממש מעומק הלב, לא נפסיק מתפילה ובקשת תחינה מבורא עולם".

לעומת זאת, נשיא מועצת חכמי התורה, הגר"ש כהן, בדברי חיזוק שהשמיע בדרשותיו השבוע, אמר כי על כל אחד בימים אלו להרבות בלימוד התורה יותר מן הרגיל, "התורה היא זו שמצילה אותנו, לאורך כל הדורות עם ישראל נרדף, והתורה הקדושה שמרה עלינו והצילה אותנו, תורה מגנא ומצלא, צריך להתחזק בלימוד התורה ובבן אדם לחבירו - ויהא זה לזכותם והצלתם של נערי החמד, ובזכות זה ניוושע במהרה ונזכה להתבשר בשורות טובות", אמר הגר"ש כהן.

לקריאה זו מצטרף גם חבר מועצת חכמי התורה, הגר"ש בעדני, שהוסיף וביקש מהציבור להתחזק בשני דברים: א. להרבות בלימוד תורה, ב. להתרחק מן המחלוקת. "שני הדברים האלו, אחד שלילי ואחד חיובי, אנו צריכים להידבק בהם, תורה והזהירות ממחלוקת, מורנו הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל תמיד היה אומר לנו 'מחלוקת זה לא שייך לספרדים, אין להם מסורת במחלוקת'.

עוד הוסיף הגר"ש בדבריו: "מרן הרב עובדיה זצ"ל היה אומר תמיד כי חכמי הספרדים נהגו לומר מחלוקת זה חלק - מוות, הם אותם מילים בדיוק, על כן צריך להיזהר מאד ממחלוקת, ובפרט בחורי ישיבות בני התורה לפעמים זה אומר ככה וזה אומר ככה ומכניסים עצמם למחלוקת, צריכים להיזהר ולא לדבר דברים הגורמים למחלוקת, לא חרבה ירושלים אלא על שנאת חינם, ובע"ה בזכות שנתרחק מכך הקב"ה ייתן לנו רחמים גדולים", אמר הגר"ש, וציין כי על בני התורה להתחזק בלימוד תורה כדברי החזון איש - להתייגע בתורה בגוף ובעמל המחשבה, לשבת ללמוד ברציפות ולייגע את הראש בעסק התורה במחשבה, ובזכות זה הקב"ה ירחם עלינו ויבטל את הגזרות הקשות והרעות האלה.

ראש ישיבת פורת יוסף גאולה הגר"מ צדקה עורר גם הוא בשיעוריו על התקופה הקשה הזו ואמר: "השבייה זהו דבר קשה מאד, אנחנו בשעת צרה גדולה, ועל כן על כולנו להתעורר ולהרבות בלימוד תורה בימים אלו כמה שיותר, וזכות לימוד התורה גדולה היא שתגן עלינו ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות במהרה".

"כאשר נערים נחטפו - על הנערים להתחזק"
גאב"ד בני ברק, הגר"ש בן שמעון, עורר בדבריו על הזהירות שלא לעלות לטרמפים, "אסור להיכנס לרכב שאתה לא מכיר את הבעלים, כמו שלא נכנסים לבית בעייתי מבחינת כשרות - כך גם צריך להיזהר מלעלות לרכב שאינך יודע מיהו ומהו הנהג", על עלייה לטרמפים בעיר בני ברק השיב הגר"ש: "בתוך העיר חזקה שהבן אדם ירא שמיים אלא אם כן רואים על החזות שלו שאינו ירא שמים, יש הרבה סיפורים של נערים שנכנסו לטרמפים ומשם התחילה הנפילה שלהם".

כמו כן עורר הגר"ש להתחזק בלימוד התורה להצלתם של הנערים. "התורה מגנא ומצלא, צריך להתחזק בלימוד תורה ועבודת ה', ועיקר החיזוק צריך להיות אצל הנערים בני הישיבות. כאשר נערים תמימים נחטפו - על הנערים יותר להתחזק בלימוד תורה ותפילה להצלתם, ובזכות זה יתבטלו כל הגזרות מעלינו". אמר הגר"ש. והוסיף להדגיש כי רצוי להקפיד בבתי הכנסיות והמדרשות לפתוח את ארון קודש אחר התפילה ולהגיד פרק תהילים 'יענך ה' ביום צרה' בבכי ובתחנונים, שהקב"ה יגאל אותנו מכל צרותינו.

הגר"צ בוארון, גאב״ד 'צדק ומשפט', עורר את הציבור להתחזק בניתוק מהרחוב הקלוקל. בדבריו אמר: ״בימים אלו כאשר נערים צדיקים נחטפו בידי בני עוולה, צריכים אנו להקפיד לא לצאת מכותלי הישיבה, להתחזק בשקיעות התורה ולהתנתק מתקשורת ועיתונים. לא להתלבש בבגדים נאים ויקרים יותר מכדי הצורך, שכל דברים אלו גורמים את ההיפך ומעסיקים את מחשבותיו של האדם ומסיחים אותו מהשקיעות בתורה, ואדרבה השקיעות בתורה תבטל את העיסוקים החיצוניים הבאים מלב פנוי מתורה, שהרי לא ייתכן ללב האדם שיהיה ריק - שאם לא עסק ושקיעות התורה, יבואו דברים גשמיים וריקניים ויכבשו את ליבו״. כמו כן עורר הגר״צ על חיזוק בתפילה בימים אלו, ״צריכים אנו להתחזק בתפילה בשלמות שלא להחסיר שום חלק בתפילה מתחילה ועד סוף״.

הגר"ש מחפוד עורר בבית מדרשו בעקבות החטיפה הנוראה להתחזק כמה שיותר בלימוד התורה, "הדבר שיכול להועיל ביותר בימים אלו הוא ההתחזקות בלימוד התורה, במצבים כאלו בהם אנו זקוקים לרחמי שמים מרובים, הקריאה צריכה להיות לכל יהודי להרבות יותר בלימוד התורה. אם הוא בחור ישיבה או אברך - שיתמיד בסדרי הלימוד, ואף לאחר מכן יוסיף עוד על לימודו. ואם הוא לומד דף היומי - שיוסיף לאחר השיעור עוד כמה דקות לחזרה וסיכום של הדף הנלמד. ואם הוא קובע עיתים לתורה - שיוסיף עוד כמה הלכות מידי יום, וכן על זו הדרך, ויהי רצון שלימוד התורה והזכויות של כלל עם ישראל יעמוד לזכות שיחזרו מהרה לביתם בריאים ושלמים", סיכם, וגם הזהיר: "לא לנסוע בטרמפים, שדבר זה הוא סכנה ברוחניות ובגשמיות".

"ביזו ופגעו בתורה, ולכן השמירה נחלשה"
גם הגר"י כהן, ראש ישיבת יקירי ירושלים, ביקש מתלמידיו להרבות בתורה בימים אלו ולהימנע מיציאה לרחוב, "זוהי שעת צרה גדולה ועל כולנו להתאחד יחד עם המשפחות", אמר, "כל אחד ייקח על עצמו קבלה של חיזוק להצלתם - הן בלימוד התורה והן ביראת שמיים ובבין אדם לחבירו, ויהיה זה לזכותם והצלתם במהרה".

הגר"מ מאזוז, ראש ישיבת 'כסא רחמים', התבטא בשיעורו על הזהירות מלנסוע בטרמפים, "איסור חמור למי שנוסע בטרמפים - אסור לעלות לטרמפ לאדם לא מוכר, אפילו נראה לך שהוא יהודי עם כיפה, רק אם אתה מכיר אותו תעלה", הדגיש. בדבריו ביקש מהציבור לעורר רחמי שמים עבור החטופים. "צריך להתפלל עליהם, מכאן ולהבא חושבנא טובא".

הגר"י ברכה, ראש ישיבת עטרת יצחק, מסר שיחה בהיכל ישיבתו ובה עורר את בני הישיבה לערוך חשבון נפש על אשר בגללנו בא הסער הזה, "כל בחור צריך להרגיש אולי בגללו קרה הדבר ולהתחזק באופן כאילו אחד מבני המשפחה שלו נמצא שם. צריך לעשות חשבון נפש אולי זה בגללו, אולי התבטל מלימוד או עשה כל עבירה שהיא וגרם לצרה הזו שתבוא. על כן צריכים להתחזק בימים האלו ולנצלם ללימוד התורה, וכל אחד יתחזק במה שהוא חלש בו, ובזכות זה נתבשר בשורות טובות".

הגר"מ בן שמעון, ראש ישיבת 'אור אליצור', עורר את בני ישיבתו על חיזוק בלימוד התורה והתבטא כי רפיון בלימוד הוא המביא אסונות קשים עלינו, "רק לימוד תורה יעזור לנו, אנחנו לא נכנסים לסיבות למה זה קרה, אבל בזמן האחרון ביזו את התורה, פגעו בתורה, היה חולשה בתורה. וממילא גם השמירה עלינו נחלשה, מה גם ששמענו שגם החטופים היו עוסקים בתורה. בעת הזו חובתינו לעסוק ולהרבות בלימוד התורה יותר וכך נמנע את האסון הבא, ואין ספק שזה בא בגלל רפיון בתורה שאז האוייב מתחזק, וכשנרבה אנו בלימוד התורה האוייב נחלש". בדבריו אף ציין הגר"מ כי על בני התורה להימנע מלעלות לטרמפים כאשר הם לא מכירים את הנהג.

המקובל הגר"י עדס עורר את הציבור לשמור על ענייני קדושה, כשהוא מקשר זאת לנושא של שבייה, והוסיף: "בזכות שמירה על הקדושה נזכה לבשורות טובות, וזה מה שיוכל להגן עלינו בשעות קשות אלו".

"לעסוק בפדיון שבויים ברוחניות"
הגר"ח רבי, ראש ישיבת 'עטרת חכמים', מסר דרשה שלמה על כך, ואמר: "חז"ל אומרים פדיון שבויים מצוה רבה היא. ונפסק להלכה בשו"ע אין מצוה גדולה כפדיון שבויים. ובש"ך ובט"ז מבואר שמותר למכור ספר תורה או בית כנסת לצורך פדיון שבויים, ומצוות פדיון שבויים קודמת לכל הצדקות שבעולם. ויש ללמוד מכאן שיש להתייחס לנערים החטופים היקרים שלנו בכובד ראש גדול מאוד, כי יש כאן סכנת חיים. ויש להתאמץ בתפילה, בלימוד תורה ובקיום מצוות כמה שיותר, ולכוון להצלחתם ולרפואתם, ויזכו לחזור לביתם לחיים טובים ולשלום.

"גם שלמה המלך ע"ה התפלל בחנוכת בית המקדש לפני ה' יתברך על כלל ישראל, והוסיף ואמר שבגלל החטאים והעוונות שלנו יש מלחמות ונלקחים בשבי. וביקש מה' יתברך 'ונתתם לרחמים לפני שוביהם ורחמום', וכן בספר תהלים 'השם מתיר אסורים', וביאר הרד"ק שבכל דור ודור זה בידי ה' יתברך. וכן המהרש"א כתב שפרק זה בתהלים נאמר על יוסף הצדיק שהיה בכלא בסכנה 12 שנה, ולפי כל ה'סקרים' לא היה סיכוי, ולא היה אחד בעולם שאכפת לו ממנו, אבל היה אחד יחיד ומיוחד בשמיים שדאג לו ויצא ברגע אחד מבית האסורים ונהיה מלך. וכן בסידור לפני תפילת העמידה 'מוציא אסירים', וכן בעשרת הדברות 'אשר הוצאתיך וכו' מבית עבדים'. וידוע המעשה של רבינו הבן איש חי בספר חסדי אבות, שחסיד אחד נלקח לכלא על לא עוול בכפו והיה תמה על כך, עד שנרדם וראה בחלום נשמות רבות מגולגלות שם שעליו מוטל לתקן אותם.

"הפרשנות הכללית על החטיפה שהייתה בגלל עצירת טרמפים וכיוצא בזה - זה לא נכון. בעל אמונה מסתכל בעיניים של אמונה על מה שקורה. ובכן למה זה קרה? גזירה משמיים בגלל העוונות שלנו. ואיך זה קרה? על ידי עצירת טרמפ באמצע הדרך. ומפורש כן בדברי שלמה המלך 'בגלל החטאים והעוונות'. וכמובן שיש להתאמץ הרבה מאוד בתפילה ובעמל תורה לבטל הגזירה הקשה שירדה מהשמיים, ולה' הישועה".

ומה התיקון? הגר"ח המשיך ופירט: "ויתכן שהתיקון שדורשים מאיתנו מהשמיים הוא לעשות מדה כנגד מדה. כלומר לעסוק בפדיון שבויים ברוחניות, לזכות את הרבים ולקדש שם שמיים. וזה יותר מפדיון נפש בגוף, זה פדיון נפש בנשמה. וכאשר משתדלים ומתאמצים בזיכוי הרבים על ידי כנסים לתשובה, עצרת התעוררות, רישום ילדים לחינוך תורני וארגון שיעורי תורה, בזכות זה יתקיים בנו 'ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם'".

לאחר שמנה כמה דברים הצריכים חיזוק, המשיך הגר"ח: "וכמובן נקבל על עצמנו אהבת ישראל בשלימות, גם לאנשים קשים ובעייתיים, וחלקם עם פה גדול, רח"ל. ומקיים בזכותם ואהבת לרעך כמוך ממש. וזה חסר היום בעוונותינו הרבים. ובודאי מצוות וכוונות אלו יעמדו לזכותם של החטופים הנערים היקרים שלנו, שיזכו לחן וחסד ורחמים בעיני שוביהם, ותיפול אימה ופחד על הסובבים אותם, ויזכו לישועה וקידוש השם גדול כמו יוסף הצדיק במצרים.

"אסור לעצור מכונית (טרמפ בלע"ז) שלא מכירים, לא לנסוע ולא להסיע כלל ועיקר", סיים הגר"ח את דרשתו. "כתוב בתורה 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. שמירה לגוף, לנפש, לנשמה. בעל אמונה לא מאמין לאנשים, והחיצוניות זה לא אמת, ויש להיזהר. 'האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב'. ובעוונותינו הרבים צעירים רבים בצמתים שונים עומדים ועוצרים, ויש גם צעירות שעושות כן, ונכשלות בעוון נוסף של צניעות, יחוד, ויצר הרע רח"ל. לעולם יהיה אדם ערום ביראה, ופרש"י להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!