הרב יעקב אריאל : "אסור להיכנס לאוברדרפט" • תיעוד
מתי מותר לעשות 'היתר עיסקה', ומהו המבט התורני על פערי השכר במשק? • כנס 'כלכלה והלכה' שילב אנשי מקצוע ורבנים לדיון מעמיק
- שבתי חזקיה, בחדרי חרדים
- י"ט סיון התשע"ד
- 2 תגובות
הרב יעקב אריאל בכינוס. צילום: מירי צחי
הכנס השנתי בסוגיות כלכלה והלכה ביוזמת מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, נפתח ביום ראשון בערב, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו. פרופ' אומן ופרופ' טרכטנברג שעסקו בשאלת פערי השכר במשק.
האירוע נפתח בהרצאת היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס לסקירה כללית, יעדים אפשריים ושיקולי מדיניות. לאחר מכן עלה הרב הראשי שהתייחס לנושא פערי השכר במשק הישראלי ואמר: "כשמדובר בחברה פרטית אין בעיה לגובה השכר, אך כשמדובר בחברה ציבורית יש הצדקה לתת שכר גבוה במיוחד, רק כאשר מדובר באדם בעל כישורים יוצאים מן הכלל. אם לא מדובר באדם שכזה, אין להעניק שכר מופרז מעבר לשאר העובדים בחברה".
המושב הראשון עסק בנושא: "לא יחדל אביון מקרב הארץ – פערי שכר" בהנחייתו של עמית סגל ובהשתתפות: חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, יו"ר הות"ת והועדה לשינוי כלכלי חברתי פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי וראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון.
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי התייחס לנושא החברות הציבוריות ואמר: "המחיר שמקבלים אותם אלה זו שערורייה שאין כדוגמתה, היא מביאה לבעיה חברתית של פערים ולשחיתות. צריכה להתקיים במדינה תחושה של פיקוח, צריך להשגיח שכל העובדים יקבלו שכר הוגן שלא יצור פערי שכר עצומים. יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לתת תקרה כדי למנוע את הדבר הזה. הועדים הגדולים זה אם כל חטאת, הם מקבלים בלי סוף גם בעמלות, בשכר ובתנאים, למעשה ההסתדרות דואגת להם".
ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, הרב שלמה אישון: "כאשר מדברים על חברה פרטית ישנה אחריות למנהל חברה על עובדיו: אדם צריך להרוויח שכר שבאמצעותו יוכל לפרנס את משפחתו, ואם זה אינו המצב, אסור על פי ההלכה לעובד הבכיר לקחת שכר עליו לתת משכרו להם. רק אם יש להם שכר מינימאלי המאפשר קיום בכבוד יוכל הוא לקחת כמה שירצה. בחברה ציבורית יש להסתכל על בעלי המניות והאינטרסים שלהם".
פרופ' טרכטנברג סיכם ואמר: "זו פעם ראשונה בה אני משתתף בכנס המשלב כלכלה והלכה, לא יכול להיות שאין דבר כזה שכל אותו אוצר אדיר של הלכה לא בא לידי ביטוי בלימודי הכלכלה בארץ. אנחנו מדינה אחת, חברה אחת, יש לנו מאגרים אדירים – אם לא נדע להביא את שני העולמות הדבר יהיה בכייה לדורות".
המושב השני בנושא השקעות כשרות – היבטים עקרוניים ומעשיים נפתח בברכתו של ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון. הממונה היוצא על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג עלה למבוא לסוגי המכשירים הפיננסים. לאחר מכן התקיים הפאנל בהנחיית חוקר מכון כת"ר ורב המושב נוב הרב אורי סדן, בהשתתפות: רבה הראשי של רמת גן הרה"ג רבי יעקב אריאל, ראש מכון כלכלה על פי ההלכה הרב אריה דביר וסמנכ"ל הראל גלעד פנסיה מוטי לוי.
הרב יעקב אריאל התייחס לנושא האוברדרפט ואמר כי: "אדם פרטי אינו יכול להיכנס לאוברדרפט בבנק כדי לעשות טיפול שיניים, וכל דבר בשביל עצמו, כיוון שהיתר עסקה לא תופס וזו לא עסקה שנעשתה עם הבנק. היתר עסקה מיועד לעסקים ולא לאדם פרטי. אנשים פרטיים שרוצים להיכנס לאוברדרפט צריכים לפנות לרב שינחה אותם כיצד לעשות זאת".
בסוף הכנס יצא הרב אריאל בקריאה ציבורית להעביר את ההשקעות לאפיקי השקעות מפוקחים הלכתית.
מוטי לוי סמנכ"ל הראל – גלעד פנסיה חשף את נתוני ההשקעות הכשרות בישראל: בקרנות הפנסיה באפיקים המפוקחים הלכתית יש כמיליארד שקלים. לוי טען, כי בהשקעות הכשרות האדם הפרטי מרוויח 10% פחות מאשר במסלולים מקבילים. צילום: מירי צחי
האירוע נפתח בהרצאת היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס לסקירה כללית, יעדים אפשריים ושיקולי מדיניות. לאחר מכן עלה הרב הראשי שהתייחס לנושא פערי השכר במשק הישראלי ואמר: "כשמדובר בחברה פרטית אין בעיה לגובה השכר, אך כשמדובר בחברה ציבורית יש הצדקה לתת שכר גבוה במיוחד, רק כאשר מדובר באדם בעל כישורים יוצאים מן הכלל. אם לא מדובר באדם שכזה, אין להעניק שכר מופרז מעבר לשאר העובדים בחברה".
המושב הראשון עסק בנושא: "לא יחדל אביון מקרב הארץ – פערי שכר" בהנחייתו של עמית סגל ובהשתתפות: חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, יו"ר הות"ת והועדה לשינוי כלכלי חברתי פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי וראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון.
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי התייחס לנושא החברות הציבוריות ואמר: "המחיר שמקבלים אותם אלה זו שערורייה שאין כדוגמתה, היא מביאה לבעיה חברתית של פערים ולשחיתות. צריכה להתקיים במדינה תחושה של פיקוח, צריך להשגיח שכל העובדים יקבלו שכר הוגן שלא יצור פערי שכר עצומים. יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לתת תקרה כדי למנוע את הדבר הזה. הועדים הגדולים זה אם כל חטאת, הם מקבלים בלי סוף גם בעמלות, בשכר ובתנאים, למעשה ההסתדרות דואגת להם".
ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, הרב שלמה אישון: "כאשר מדברים על חברה פרטית ישנה אחריות למנהל חברה על עובדיו: אדם צריך להרוויח שכר שבאמצעותו יוכל לפרנס את משפחתו, ואם זה אינו המצב, אסור על פי ההלכה לעובד הבכיר לקחת שכר עליו לתת משכרו להם. רק אם יש להם שכר מינימאלי המאפשר קיום בכבוד יוכל הוא לקחת כמה שירצה. בחברה ציבורית יש להסתכל על בעלי המניות והאינטרסים שלהם".
פרופ' טרכטנברג סיכם ואמר: "זו פעם ראשונה בה אני משתתף בכנס המשלב כלכלה והלכה, לא יכול להיות שאין דבר כזה שכל אותו אוצר אדיר של הלכה לא בא לידי ביטוי בלימודי הכלכלה בארץ. אנחנו מדינה אחת, חברה אחת, יש לנו מאגרים אדירים – אם לא נדע להביא את שני העולמות הדבר יהיה בכייה לדורות".
המושב השני בנושא השקעות כשרות – היבטים עקרוניים ומעשיים נפתח בברכתו של ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון. הממונה היוצא על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג עלה למבוא לסוגי המכשירים הפיננסים. לאחר מכן התקיים הפאנל בהנחיית חוקר מכון כת"ר ורב המושב נוב הרב אורי סדן, בהשתתפות: רבה הראשי של רמת גן הרה"ג רבי יעקב אריאל, ראש מכון כלכלה על פי ההלכה הרב אריה דביר וסמנכ"ל הראל גלעד פנסיה מוטי לוי.
הרב יעקב אריאל התייחס לנושא האוברדרפט ואמר כי: "אדם פרטי אינו יכול להיכנס לאוברדרפט בבנק כדי לעשות טיפול שיניים, וכל דבר בשביל עצמו, כיוון שהיתר עסקה לא תופס וזו לא עסקה שנעשתה עם הבנק. היתר עסקה מיועד לעסקים ולא לאדם פרטי. אנשים פרטיים שרוצים להיכנס לאוברדרפט צריכים לפנות לרב שינחה אותם כיצד לעשות זאת".
בסוף הכנס יצא הרב אריאל בקריאה ציבורית להעביר את ההשקעות לאפיקי השקעות מפוקחים הלכתית.
מוטי לוי סמנכ"ל הראל – גלעד פנסיה חשף את נתוני ההשקעות הכשרות בישראל: בקרנות הפנסיה באפיקים המפוקחים הלכתית יש כמיליארד שקלים. לוי טען, כי בהשקעות הכשרות האדם הפרטי מרוויח 10% פחות מאשר במסלולים מקבילים. צילום: מירי צחי