האם ציר ביבי-בוגי יגבר על פחדנותו של נתניהו?

בבוקר 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פתח ארגון חיזבאללה במבצע הטעיה, ששיאו בחטיפתם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב הי"ד. ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט-הולילנד, לא היסס לרגע ויצא למבצע צבאי בהיקף משמעותי בעומק לבנון. במשך 34 יום ספג החיזבאללה את הגדולה שבמהלומות - איבד נתח עצום מכוחו הצבאי, כאלף הרוגים וכ-4 אלף פצועים - חלקם אזרחים מקומיים, היו 'תג מחיר' שלא ניתן להתעלם ממנו.

בלילה של 12 ביוני 2014 בשעה 22:40, אבדו עקבותיהם של שלושת הנערים - אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער, חמישה ימים חלפו, צה"ל ביצע כמה מעצרים, החרים אקדח או 2 וגם הספיק לפצוע קלות פלסטיני בודד בחברון. איך שלא תסתכלו על זה, 'תג המחיר' נסבל לחלוטין עבור הצד הערבי, בפרט אם הוא מבטיח שחרור עתידני של אלפי אסירים.

חייבים להבין, לפני כל שיקול מדיני או חיצוני, מדינה חייבת בראש ובראשונה להבטיח את שלומם של אזרחיה. עליה לוודא בכל האמצעים העומדים לרשותה, כולל הכול, שלא יתכן שצעיר העושה דרכו ממקום לימודיו לביתו ייחטף ויהפוך לקלף מיקוח. לא חשוב המחיר, לא משנה העלות ובלי להגביל את ההיקף והציוד.

ברגעים כאלה, עולים בי געגועים לאולמרט, לא יודע מה היה 'תג המחיר' האישי שלו בפרשת הולילנד, אבל זה שגבה בפרשת החטיפה - בהחלט משביע רצון.

אינטרס משותף ביבי-בוגי
בשלב זה, פועלים על נתניהו שני כוחות מנוגדים: מחד גיסא, הססנותו התמידית בפני צעדים משמעותיים, בפרט כאלה שעשויים לסכן חיי חיילים ו'חלילה וחס' לפגוע ביציבות שלטונו, מאידך, לאחר שהושפל עד עפר בבחירות לנשיאות, זקוק ראש הממשלה כאוויר לנשימה להשבת כבודו האבוד.

השפעה משנית עשויה להיות לפעולה קרקעית שכזו גם על קרב הירושה בתוך הליכוד. נכון לרגע זה, שר הפנים גדעון סער הוא האיש החזק ביותר במפלגה, יהיו שיאמרו אף יותר מנתניהו עצמו, לראשונה בתולדות הליכוד השיג שר מעמד בכיר יותר מזה של ראש ממשלה מכהן ואף הביס אותו בנוק-אאוט פומבי. [ובטפיחה עצמית קלה על השכם, בשבוע שעבר, טרם הבחירות, חזיתי בטור זה כי ניצחון של ריבלין ישליך באופן דרמטי על סער, ויקרב אותו צעד נוסף למעמד היורש, כפי שאכן קרה].

מאידך, ניצב בוגי יעלון ועיניו רואות וכלות, מי שבחר בליכוד כבית מתוך הבנה שמעמדו כשר ביטחון יובטח לו מיד, בשל היותו הביטחוניסט הבכיר בכל ממשלה בראשות הליכוד, נאלץ לראות את אהוד ברק עוקף אותו בסיבוב הקודם. כעת, לאחר שתיק הביטחון נח בשלווה בידיו, היה בוגי משוכנע שגם הכסא לא יגדל ממנו, עד ששורת פליטות פה טפשיות הזיקה למעמדו ולתדמיתו.

יותר מעשור זכרה התקשורת לאביגדור ליברמן את 'אסואן-טהרן' [התבטאויות קיצוניות של שר החוץ, בהן הציע להפציץ את סכר אסואן במצרים ואת טהרן א.ג.], קשה לאמוד כמה שנים היא תזכור לבוגי את דבריו על האמריקאים, שהציגו אותו באור קיצוני ולא מחמיא.

מבצע צבאי רחב מהווה הזדמנות כבירה עבור שר הביטחון לשיקום תדמיתו הפצועה, ממש כפי שהוא מהווה גלולת שכחה מרירה בפיו של ראש הממשלה. האם יגבר האינטרס המשותף של הצמד על אופיו הפחדני של ראש הממשלה? ימים יגידו.

תסריט אפשרי: ריבלין מכתיר את סער
מאידך גיסא, לא בטוח שזה יעזור. ברגע שסער הציב את ריבלין על כס הנשיא, הוא קנה לעצמו עמדת יתרון מובהקת במאבק עתידי מול ראש הממשלה, ויתכן שהוא יוכל להיות ראש הממשלה הראשון בישראל שלא הגיע לתפקידו מהמקום הראשון במפלגתו.

בין אם יאושר חוק המשילות ובין אם לא, בכל מצב בו 61 ח"כים יגישו הצעת אי אמון ובה שמו של ח"כ המקובל עליהם, יטיל עליו הנשיא להרכיב ממשלה חלופית.

במצבה הרעוע של הקואליציה, לאור החיבוק ההדוק לו זוכה סער במפלגות החרדיות, התיעוב הגובר בין הבית היהודי ויש עתיד - המקצינה שמאלה, ולאור התמיכה הרבה לה זוכה סער בליכוד עצמו, לא מן הנמנע כי יירקם מהלך בו נתחים גדולים מהליכוד, יחד עם החרדים, הבית היהודי וסיעות נוספות [חלקים מיש עתיד, העבודה, התנועה ואולי אפילו ליברמן וחבריו - באם יחליטו ש'עבר זמנו' של נתניהו] יחתמו על הצעה כזו, שתציב את גדעון סער כמועמדם לראשות הממשלה.

אופציה נוספת, גם לאחר קיומן של בחירות בסיטואציה כזו או אחרת, עשוי הנשיא הנבחר לנקום את נקמתו ברוב חשק, ולאחר התייעצות עם ראשי הסיעות במשכן כמקובל, להודיע כי לדעתו לסער ישנם הסיכויים הגדולים ביותר להרכבת ממשלה, ולהטיל עליו את התפקיד.

קשה לראות את נתניהו ממשיך לכהן כח"כ או כשר מן המניין בממשלת סער עתידית. סביר להניח שהוא יפרוש מהחיים הפוליטיים במקרה שכזה, אולי לטובת התמודדות עתידית על תפקיד הנשיא... נותר רק לברר למי יעניק עיתון הבית 'ישראל היום' את נאמנותו.

'עיתונות' הווטסאפ
ולסיום, אפרופו עיתונות, בימים האחרונים סוערת הרשת בשל תופעת הודעות הווטסאפ המפוברקות למחצה, לשליש ולרביע, המופצות במינון גבוה במיוחד על ידי בעלי מנת משכל נמוכה במיוחד. דוברי המשטרה וצה"ל התייחסו לתופעה בחריפות רבה, והודיעו כי היא פוגעת במשפחות הכאובות גם כך.

אני מתקשה להבין איזו תאווה או רצון מניעים את מפיצי ויצרני אותן ההודעות, אין כאן מניע חדשותי כמובן, גם לא צבירת כוח או מעמד, יש כאן סיכון ממשי של חיי אדם ורמיסת כבודם של קרובי משפחות החטופים.

אי אפשר להיאבק בתופעה באמצעים קלאסיים של אכיפת החוק, גם כאשר ישנה פגיעה בהוראות הצנזורה. אשר על כן, אני מציע שכל אחד ואחד מאיתנו החבר בקבוצות ווטסאפ יטול אחריות, עלינו לדרוש בתוקף כי כל המעתיק הודעת ווטסאפ בלתי מבוססת העוסקת בעניינים עדינים שכאלה - יסולק מהקבוצה לאלתר, ללא טענות והצדקות.

רק באופן זה יחשוב כל מעתביק לעצמו פעמיים, האם 'שווה' לו לאבד את מקור כוחו עבור סנסציה לרגע - שאין בה כלום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!