גדולי ישראל מאוחדים: 'הגט' מצפת פסול

גדולי ישראל מצטרפים למחאה נגד הגט של בית הדין הרבני בצפת: סערת הגט של בית הדין הרבני שהתיר באמצעות גט, אשת איש שמוגדר כ'צמח' מדין 'זיכוי', לא חדלה ליצור כותרות.

לאחר מכתבם החריף של הבד"ץ העדה החרדית, נגד מתן הגט, היום מתפרסם בעיתון יתד נאמן, מכתב נוקב שעליו חתומים כל גדולי הדור ובראשם , הגר"ש וואזנר, הגראי"ל שטיינמן, הגר"נ קרליץ, הגר"ח קנייבסקי הגרי"ג אדלשטיין ועוד.

במכתבם כותבים הרבנים: "נחרדנו לראות כי יצא 'פסק דין' להתיר אשת איש גמורה לעלמא (אשה שבעלה צמח על ידי זיכוי גט) ומגובב מסברות בדויות ודחויות מהלכה. ולדבריהם, הרי הותרו עגונות רבות הנזכרות בש''ס ופוסקים ואם כן כל חכמי ישראל מאז ומעולם עמדו נגדם".

הרבנים ממשיכים במחאה ובהצהרה שאינה משתמעת לשתי פנים: "על כן נתחייבנו למחות במחאה נמרצת על גילוי פנים בתורה שלא כהלכה והתרת אשת איש לעלמא".

בסיום המכתב, משוגרת עקיצה, לעבר למדנותם המפוקפקת של חברי ההרכב שהתירו את הגט: "ויהי רצון שנזכה בקרוב שיתקיים מקרא שכתוב ואשיבה שופטייך כבראשונה".

במקביל, גם בעיתון 'הפלס' מתפרסם מכתבו של הגר"ש אויערבך, המוחה אף הוא נגד מתן ההיתר.

"חבר אני לכל אשר יראוך, ובוודאי שראוי למחות בכל לשון של מחאה על הפרצה הנוראה שלא הייתה כזאת בישראל. וכבר כתב אחי הגאון הרא"ד אב"ד טבריה שליט"א, שלא היה ראוי להכניס הנושא בכותלי ביהמ"ד כאילו יש נדון בדבר". כותב הגר"ש.

"והדבר בטל ומבוטל כחרס הנשבר ולא תהא כזאת בישראל, ושלום על ישראל והאמת והשלום אהבו, ויקוים בנו במהרה דידן ומלאה הארץ דעה את ד' וכו'".

ראש ישיבת חברון מציג: דין ודברים הלכתי
תשובה מפורטת הסותרת את כל ההיתרים של בית הדין בצפת, פרסם גם הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין, ראש ישיבת חברון, שהתפלמס עם כל הנימוקים וקבע כי אין בהם ממש.

"התפרסם והגיע לידי פסק דין, אשר מסקנתו היא להתיר לזכות גט לאשת אדם, שאי אפשר לתקשר עמו ומצבו כמתבאר בפסה"ד. לאחר עיון מדוקדק בנימוקי פסק הדין, ברור לי שאסור לאשה להינשא בגט זה, ואם נשאת תצא, ולא הועילו כלום בזה שזיכו לה גט". כותב הגרמ"מ בפתח מכתבו.

בין יתר דבריו, קובע הגרמ"מ, כי מה שנידון בחלקו הראשון של פסה"ד באומדנה, שעל דעת שתישאר עגונה, לא הייתה מסכימה להינשא לאדם זה, "והגדירו זאת כאומדנה גדולה, והסיקו שמטעם זה אין דינה אלא כספק אשת איש, ודימו למקרים שונים שדנו הפוסקים. לענ"ד בנידון דידן אינו נכון, שכן הפוסקים עוסקים באופן שאם לא יבוטלו הקדושין תישאר האשה בעגינותה לעולם, למשל בנפילה לפני יבם משומד, משא"כ כאן, הרי יתכן שהבעל ימות בקרוב (תוחלת החיים של אנשים במצבו קצרה בדרך כלל) ובשעה שימות הרי תשתחרר האישה מעגינותה, ומנין לנו אומדנה חזקה כל כך, להתיר על ידה איסור אשת איש, שלא הייתה מסכימה להיות נשואה לבעלה חמש שנים, גם לצד שתצטרך להמתין שמונה שנים מלהינשא".

עוד קובע הגרמ"מ כי התבססותם של חברי בית הדין על דברי החזון איש, לוקים בהבנת משמעות דבריו. וכאן מגיע המשפט המרכזי:

"עיקר העיקרים, והוא הבסיס העיקרי לאסור להינשא בגט זה, הוא שלא שמענו עד היום שזיכו גט לאשה שבעלה השתטה. הטענה, שעד היום הזה לא נמצא בעל במצב כזה, שלא נשארה לו כל זכות בזה שנשארת אשתו, ראוי היה שלא תאמר כלל. וכי עד היום לא היו שוטים במצב שנשותיהם לא יכלו לטפל בהם? כגון שוטים מסוכנים לבריות שאי אפשר לשהות במחיצתם, ועוד כהנה וכהנה אופנים רבים. ולחדש חידוש כזה, בלא מסורת בגדולי הדורות שלפנינו שנהגו כן למעשה, הוא מעשה שלא יעשה. וכי מפני שאנו מדמים נעשה מעשה באשת איש החמורה?"

"בהא נחיתנא ובהא סליקנא שאין לסמון על גט זה כלל והאשה אסורה להינשא ואם נשאת, תצא" חותם הרב פרבשטיין את דבריו.

מי שהיה למעשה הראשון שיצא בתקיפות נגד פסק הדין, היה נשיא בית הדין הגדול, הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף, שיצא חוצץ נגד מתן גט בדרך זיכוי, עוד בחיי אביו, כאשר התבקש ללבן את הסוגיה, על ידי ראש ההרכב הרב אוריאל לביא.

על פי תוכנו של פסק הדין, הם עוד שגרו את השאלה בנידון לגר"ע יוסף זצ"ל, זמן מה לפני הסתלקותו, אך הוא לא הספיק לעיין במסמך. בנו הגר"י שהתבקש לחוות את דעתו, כתב את פסק תשובה מנומקת בעניין, שבעקבותיה אף תקף העיתון ידיעות אחרונות את עמדתו של הגר"י, על שאיננו מתחשב בעמדת בית הדין הרבני בצפת.

בתשובה ארוכה שכבר נכתבה בחודש חשוון, הביע הגר"י את דעתו הנחרצת נגד הגט האמור.

לאחר שהוא מלבן בה את כל הצדדים ההלכתיים, הוא מציע מספר דרכים להתמודד עם המקרה. ההצעה הראשונה, מדברת על בדיקת מעשה הקידושין האם הייתה כדת וכדין, האם העדים היו כשרים לעדות והאם הטבעת הייתה קניינו של הבעל "ובירורים אלה יש לעשותן על ידי בית הדין".

עוד כתב הגר"י, כי בית הדין צריך לבדוק את טענת האשה, אם אכן יש כאן מקח טעות, אחר שנתגלה לה לאחר החתונה, שהבעל סבל ממחלת נפש קודם החתונה.

הגר"י מציע עוד מספר דרכים, לא בהכרח הלכתיות אך גם פחות קונבנציונליות.

על פי הצעה אחת, יש להיוועץ עם חכמי הדור האם אפשר להפסיק לתת תרופות לחולה וכך מצבו יחמיר, למרות שאסור לנתק בידיים את המכונות ולגרום חלילה לזירוז מיתתו. וההצעה האחרונה היא, להתפלל על מי שמוגדר כצמח, שימות מהר מהעולם.

בהקשר לכך מגולל נשיא בית הדין סיפור שאירע לפני קרוב לשלושים שנה.

"אחד הגבירים בג'נבה פנה לאבי (הגר"ע זצ"ל) בבקשה אודות אחד מפקידי הבנק שלו, שזה כארבע שנים שוכב כצמח בלא הכרה, והרופאים התייאשו מלרפאותו ואשתו נשארה עגונה. ואבי ביקש מאברכי ישיבתנו 'חזון עובדיה' , שיבואו עשרה לבית החולים בו הוא מאושפז ויתפללו סביב מיטתו, את סדר התפילה הנזכר (שהזכיר הגר"י באמצע מכתבו ד.ל.) כדי שימות. אבי עצמו השתתף עמנו, באותה תפילה בבית חולים במרכז הארץ ואכן התרגשת גדולה אחזה בנו, בעת התפילה ליד מיטת החולה, שהיה אדם צעיר ומחוסר הכרה. ואכן, לא עבר זמן רב והאיש נפטר לבית עולמו וכך הותרה האישה מכבלי עגינותה".

הגר"י מסיק בסוף המכתב כי המסקנא לדינא: "אין לזכות גט לאשה כאשר הבעל נמצא במצב של צמח, כשאין לנו שום רמז או ציווי מהבעל לתת גט".

לפני כמה חודשים, לאחר עיון מחודש בבקשה, פנה ראש ההרכב בצפת, הרב אוריאל לביא, לנשיא בית הדין, הגר"י, בבקשה שיתמוך בהחלטה חדשה שתהפוך את פסק הדין הראשון ותתיר את האישה. אך הרב הראשי סירב לתמוך בהחלטה הזו.

מלשכתו אף נמסר כי "התנגדותו נגעה לשימוש ב'גט זיכוי' כאמצעי יחידי, ולא להתרת האישה העגונה באמצעי מקובל אחר, אם יימצא כזה".

המכתבים:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!