הערבים לים והשסניקים לכלא

עוד לא חלף שבוע מאז השליך שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי את הרב שלמה בניזרי ל-4 שנים בכלא, וכבר הוא הופך חביב הממסד המשפטי והתקשורתי. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, היה צריך השבוע לצאת בהכרזה המקוממת והמכלילה על יהודי מדינת ישראל, הרוצים לזרוק את הערבים לים, כדי לזכות ולו בפיסת כותרת, והנה בא לו 'שופט המעברות' ומשליך יהודי אחד עם כיפה וזקן רק לכלא, ואפילו לא לים, וכבר זוכה לשטחי חשיפה גדולים פי כמה. עוד הוכחה שאין צדק בהיכלי הצדק!

בכתבה הנמרחת על פני שני עמודים צהובים של העיתון 'גלובס', מתאר היום יובל יועז את שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי בתיאורים המחמיאים - "לוחם השחיתות", "השופט האקטיביסט ביותר", "החברתי ביותר", "הבלתי ממסדי ביותר", ועוד כהנה וכהנה.

הוא כמעט לא משאיר שום סופרלטיב לשופטים האחרים שוודאי יעשו גם הם, מעכשיו, מאמץ גדול להוכיח את עצמם בעיני התקשורת, לספק את יצריה ולמצות את מלוא חומרת הדין עם מי שסומן על ידה.

על פי הכתבה, השופט לוי, שבעבר לא זכה להערכה ואף בקושי קיבל התייחסות של עמיתיו, גילה את יתרונותיה של שיטת האקטביזם רק לאחרונה. היה זה לאחר פרישתו של מישאל חשין, סגן הנשיא הבוטה של בית המשפט העליון. "בטקס פרישתו של השופט חשין מבית המשפט העליון בפברואר 2006" - כותב יועז - "הוא קרא לעמיתיו השופטים: 'הילחמו בשחיתות בכל עוז'. אוזנו של לוי, כך נראה, היתה כרויה. הדוגמה האחרונה הגיעה ביום רביעי האחרון, בפסק הדין בערעורו של השר לשעבר שלמה בניזרי שהורשע בלקיחת שוחד וסדרה של מעשי שחיתות".

לו ניתן, היינו מבקשים לקבל את חוות דעתו של השופט הנכבד, שמוכתר בכתבה כגדול הלוחמים בלקיחת שוחד, האם אין במה שנכתב עליו באותה כתבה משום נתינת שוחד?

עורך הדין ציון עמיר, עשוי למצוא עצמו בדיון באולמו של השופט אדמונד לוי, בערעור שיוגש מתי שהוא בעניינו של דודו טופז, למשל, או בגזר הדין כשיושת, אם יושת, על נשיא המדינה לשעבר משה קצב. אלה הם רק שנים מהלקוחות הידועים שאותם הוא מייצג. כשהוא מצוטט בעיתון כאומר: "הוא לא עוד שופט. יש כבר אסכולת אדמונד לוי שיש לה קווי אופי בולטים" או: "לא כדאי להעמיד במבחן את השקפתו על איך חברה מתוקנת צריכה להתנהל" - האם אין כאן שוחד דברים? האם זה לא עלול להוביל לשחיתות ציבורית, שהשופט לוי מתואר בכתבה כגדול הלוחמים בה?

וכשעו"ד אליעד שרגא, הראש האדמוני של התנועה לאיכות השלטון, המבלה את רוב זמנו בין כותלי בית המשפט העליון, מתואר בכתבה כמי שמתפעל ואומר: "התמזל מזלו של עם ישראל שהתברך בשופט אמיץ, ישר והגון כמו השופט לוי" - האם הדברים עולים בקנה אחד עם איכות שלטון החוק בישראל?

אבל אחרי ששלמה בניזרי נאסר, פסה כנראה, השחיתות מהעולם, והכל הותר.

אם אותנו מדאיגה הכתבה המתלקקת הזו ואפילו מאוד, היא יכולה להרגיע לפחות את ארבעת המועמדים שנוספו לאחרונה לרשימת המתמודדים על תפקיד שופט בית המשפט העליון ונתקלו בטייפון התקשורתי. זה אמור להרגיע אותם לא משום שגם לשופט אדמונד לוי יש כיפה על הראש, ולמרות זאת הוא זוכה לחשיפה חיובית נדירה שכזו, אלא משום שדרכו של השופט לוי לבית המשפט העליון, עברה דרך דילים ואינטריגות שהוא עצמו הכיר היטב מהתפקידים הפוליטיים שמילא. למרות זאת, אחרי שהכניס לכלא יריב ממפלגת ש"ס, שכחה לו התקשורת הכל.

במידע האישי על השופט אדמונד לוי, המופיע באתר הרשמי של הרשות השופטת במדינת ישראל, לא מוזכר, ולו במילה אחת, שהוא שימש בעבר כממלא מקום ראש עיריית רמלה מטעם תנועת הליכוד. טוב, גם העובדה שהיה מחלק תה בבית המשפט השלום ברמלה אינה מוזכרת שם, ובמקומה מצוין, כך סתם, כי מילא 'תפקידים שונים' בבית המשפט. אבל היותו מחלק תה פחות רלוונטית מבחישת הסוכר הפוליטית שהביאה לבחירתו כשופט עליון של מי שמיום רביעי השבוע נושא את נס הלחימה בשחיתות הציבורית.

בכתבה אחרת על אותו שופט, אדמונד לוי, שנכתבה בדיוק ארבע שנים לפני ששלח את אחד משרי ש"ס בעבר למאסר ממושך, כותבת העיתונאית נאווה צוריאל מ'מעריב' : "מעל שרשרת המינויים של לוי ריחפה, דרך קבע, עננה כבדה של מעורבות פוליטית. כאשר מונה לבית משפט השלום, נשמעו טענות כי בוועדה למינוי שופטים ישבו נציגים מהמפד"ל ומהליכוד שתמכו בו מטעמים פוליטיים... חבר הכנסת דאז אברהם מלמד, שהיה חבר הוועדה למינוי שופטים מטעם המפד"ל בזמן מינויו של לוי לבית משפט השלום, דווקא לא זוכר מינוי חלק: "היו הרבה הסתייגויות. אמרו שזה מינוי פוליטי כי הוא היה ראש סיעה. אני זוכר שהמינוי עבר ברוב קטן. היו גורמים מהליכוד שלחצו. זה היה בעייתי"...

גם כאשר עלה לדיון מינויו של לוי לשופט קבע בבית המשפט העליון נשמעו קולות דומים. הפעם שר המשפטים היה מאיר שטרית. אז עלתה הטענה כי יואל לביא, ראש עיריית רמלה ומוקד כוח במרכז הליכוד, הבטיח לשטרית תמיכה באזור השפלה בתמורה למינויו של לוי, חבר משפחה מרמלה. לביא סיפר השבוע כי משפחתו התגוררה בעבר בשכנות למשפחת לוי, והחברות בינו לבין לוי התפתחה במגרש הכדורגל...לימים נרקם הדיל המפורסם בין שטרית, אז שר המשפטים, לבין השופט אהרן ברק. ההסכם קבע כי שטרית יתמוך במועמדת של ברק, איילה פרוקצ'ה, וברק, בתמורה, יתמוך בלוי, מועמדו של שטרית"...

נראה לכם מוכר? לא ליובל יועז מ'גלובס' שלא טרח לדווח לקוראיו דבר מכל זה. העיקר שאדמונד לוי החמיר בעונשו של בניזרי וכאילו כל קורות חייו בעבר לא היו ולא נבראו.

פילים במקום 'היטל המים'


ה'תרגיל המסריח' ההוא עוד עשוי להתגלות כ'בושם' לעומת הגל העכור, נטול המים, העומד לשטוף אותנו החל ממחר. אם לא תהיה דחייה של הרגע האחרון יכנס מחר, הראשון ביולי, לתוקף 'היטל הבצורת' שעלול להשאיר את כיסינו יבשים, אותנו מלאי קצף ואת המדינה כולה עם ריח חריף של בוץ סדומי.

איך הגענו לסדום?

כי זהו המס הראשון מאז קום המדינה (סליחה, 'ההיטל הראשון' - במילה המכובסת בלי מים), שמוטל בשרירות לב שאין לה כל הצדקה. ה'בצורת' היא רק תירוץ כדי שלא נעלה על כך שבעצם גובים מאיתנו מס גם על האוויר.

לעומת כל המסים, ההיטלים והקנסות האחרים, הכסף הרב שיכנס לקופת המדינה מההיטל הזה לא יכול לסייע במאומה לפתרון בעיית המחסור במים בישראל. כיהודים מאמינים, אנו צריכים לחשוש שהמס עלול אפילו להחריף את המצב, בשל העוול שהוא גורם למשפחות ברוכות ילדים ולקשיי היום.

'היטל הבצורת' הוא מסוג הגלולות המרות שגם התקשורת מתקשה לבלוע בלי מים. בימים האחרונים ניכר על העיתונות שהיא אובדת עצות כשהיא נאלצת לפרסם 'ידיעות שוטפות' בנושא. המודעות המשולמות של 'רשות המים' קצת המתיקו להם את 'מי המלח' הדלוחים.

העיתונות החרדית מדווחת כמעט מדי יום על פעילותם של חברי הכנסת, ובעיקר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, להקטנת הפגיעה שההיטל עלול להמיט על מעוטי היכולת ומוסדות התורה. הרבה נעשה בכיוון הזה וצריך לברך אותם על כך; אבל גם מה שעדיין לא נפתר הוא כמים שאין להם סוף. מה יעשו למשל משפחות שבביתן מתגוררים בני ישיבות ובנות סמינרים מעל לגיל 18? האם הם יילקחו בחשבון במספר הנפשות הזכאיות...

אז ממחר כדאי שתצטיידו ב'שעוני מים' אישיים. אם תתקלחו יותר מ- 4 דקות יגיע הזרם ישירות לקופת המדינה ויכניס לה כחצי מיליארד שקל בשנה. בהחלט 'נטילת ידיים' על פי כל ההידורים.

העיתון 'כלכליסט' מגלה היום שהיטל הבצורת אינו הצינור היחיד שעומד למלא את אוצרות המדינה במים. כבר בשבוע הבא עומדת רשות המים לדון בשינוי השיטה לקביעת תעריפי המים לצריכה ביתית, ומתחילת השנה יכנס לתוקפו תעריפון מים חדש ושונה מאזור לאזור. הציבור החרדי בירושלים ישלם יותר, הרבה יותר מאשר תושבי תל-אביב. ומה תעשה המשטרה עם זרנוקי המים שהיא מפעילה נגד מפגיני השבת?!

אז אם כבר נאלץ להתרגל ממחר לבליל הריחות של הבוץ הסדומי, הזיעה הקיצית והתרגיל המסריח שעושה לנו האוצר, מה כבר נוכל לקלקל אם נוסיף לאד הזה גם כמה גללים של פילים.

עיתון 'הארץ' מספר בעמודו הראשון כי בספארי מצאו שיטה לחסוך במים בעזרת גללי פילים. ברצינות תהומית מציעה לנו הכתבת נועה קושרק "לחשב את המשקל היומי של הגללים שמפיקים 12 פילים, שכל אחד מהם עושה את צרכיו ארבע פעמים במשקל של 7 ק"ג בכל פעם. החישוב מעלה ערימה מכובדת , שכאשר היא עומדת בחוץ כמה חודשים וסופחת אליה חיידקים, חרקים ותולעים, יוצרת 'קומפוסט איכותי' שיכול לשמש, כך מסתבר, גם אמצעי לחיסכון במים. בספארי ברמת גן החלו בימים האחרונים לנצל את המשאב הטבעי המצוי בשפע כדי לאטום את גומחות ההשקיה של העצים. המים מצליחים לחלחל לצמחים, אך ההתאדות שלהם איטית וכך נחסכים מים".

היי, אתם שם ב'ספארי' וב'הארץ', אולי נשארה לכם איזו ערימה או שתיים מיותרות שיאטמו גם את החורים בתקציב המדינה, לחסוך במים ולשחרר אותנו מהיטלים מיותרים?!

ה'קמע' הזקן של פרקליטות המדינה


הפרקליטות, בעזרת התקשורת, עשתה לה מנהג 'יפה'. כמי שידועה בהערכה הרבה שרוחשים אנשיה למקורות היהודיים וללשון חכמים, היא החליטה לאמץ כ'קמע' את פסוקו רב המשמעות של שלמה המלך במשלי "מצא, אשה, מצא טוב".

אמנם בגמרא במסכת ברכות נאמר כי בארץ ישראל נהגו לעשות שימוש מעשי בפסוק הזה, רק כאשר אדם נושא אשה, אלא שאלו, כמי שצמודים ל'משפטי התורה', מחמירים על עצמם ומשתמשים בו אחת לתקופה, ולא רק כשבני זוג נישאים... ואתם צריכים לשמוע באיזה היגוי מהנה הוא נאמר על-ידי אנשי הפרקליטות ואחר-כך נכתב בעיתונות, עם הקפדה על 'מצא' מלעיל, כאילו היו ילדי 'חיידר'.

לשמוע ולקנא.

אז מתי מוצאים שם לנכון להוציא את ה'קמע' הזה מנדנו? אחת לשנה לערך. בדרך כלל זה קורה בימי הקיץ, אם כי אין תאריך קבוע, אבל תמיד, וזה היופי שב'מנהג', כשמשה טלנסקי מבקר בישראל.

מסתבר שבפרקליטות ובתקשורת חיפשו 'זקן' חביב שיזכיר להם לאוורר את המשפט ה'זקן' ורב המשמעות הזה אחת לתקופה. טלנסקי, חביבם, נמצא המתאים ביותר. גם אם זכרונו בוגד בו מדי פעם הם אינם נזקקים לזיכרון - ובעצם די בנוכחותו כדי להזכיר שהגיע הזמן לאוורר את ה'קמע' ולערוך את הטקס התקופתי של "מצא, אשה, מצא טוב".

למה אנחנו מספרים לכם? - גם כי ה'מנהג' גאוני בעינינו וגם משום שהיום, ממש היום, הם הוציאו את ה'קמע' שלהם שוב מנרתיקו והדבר מתפרסם בכל העיתונים.

אתמול היה היום השני להמשך עדותו של משה טלנסקי (להלן 'הזקן') נגד אהוד אולמרט. פרקליטות המדינה תלתה תקוות רבות בהשלמת העדות הזו ומאידך השקיעו פרקליטי ההגנה מאמץ רב לערער אותה.

עו"ד מיכה פטמן, פרקליטה של שולה זקן (להלן 'זקן'), ראש לשכתו של אולמרט, אפילו הצליח. טלנסקי הודה כי עדותו במשטרה שהעביר ל'זקן' מעטפה ובה 72.5 אלף שקל לא התבססה על זיכרון אלא על יומניה של 'זקן' שהוצגו לו על-ידי המשטרה. 'הזקן' הוסיף והעיד כי 'זקן' לא ספרה את הכסף והוא כלל לא אמר לה מה יש במעטפה.

בפרקליטות הוכו בהלם. שקלו אפילו להכריז על טלנסקי כעד עויין. רק ברגע האחרון 'נכמרו רחמיהם', אחרי שהביע חשש כי אם יוכרז לכזה ימנעו מלצרפו למניין בבית הכנסת שבו הוא מתפלל. כל מילה אמת. הפרקליטות ראויה לציון על שגילתה רגישות לחששו של טלנסקי.
קחו זמן לצחוק.

איך אנחנו יודעים את כל זה? מהידיעה המופיעה בעמודים הפנימיים של חלק מעיתוני היום. סוף-סוף לא נעים להודות שמשהו משמעותי כל-כך השתבש בעדות הקשורה בראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

אז מה עושה 'יהודי טוב' כשלא הולך לו בחיים? - שולף את 'הקמע'! הרבה לפני הידיעה על טלנסקי שסתר עצמו בעדותו, ו'כמובן' ללא כל קשר אליה, מתפרסם משפט המחץ שאימצה לעצמה הפרקליטות. הוא אמנם מוסווה, וברור למה, אבל מי שיודע מבין: "מצא, אשה, מצא טוב" - הפרקליטות מצאה לנכון בדיוק היום להודיע כי החליטה להעמיד לדין את מצא, ג'קי מצא, מי שהיה נציב מס הכנסה, ואת האישה – זו שולה זקן, באשמת קבלת שוחד ומירמה.

לפני שנה וחצי נפתחה חקירה נגד מצא, שולה זקן וששה נוספים, בחשד שפעלו ברשות המסים כבתוך שלהם, ועשו שימוש פסול בקשרים אישיים בצמרת הפוליטית.

החקירה הסמויה נגד אולמרט בפרשת המעטפות, שגם בה מעורבת זקן, כבר היתה אז בעיצומה. מאז מתהפך תיק 'רשות המסים' מעל לראשה, בניסיון להביא אותה להפוך ל'עדת מדינה' ולהעיד נגד הבוס אולמרט. בכל פעם מופיעה הידיעה שהנה הנה בימים הקרובים מסתיימת הכנת התיק. מני מזוז מצא במצא ובאשה רק טוב.

בפעם האחרונה זה קרה בדיוק לפני שנה, בימים שבהם העיד טלנסקי את עדותו המוקדמת הראשונה. בהודעה ארוכה ומפורטת שיצאה, כך סתם במקרה, בדיוק אז מהפרקליטות הלחוצה, נאמר :"המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול לראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, ראש לשכת ראש הממשלה, שולה זקן וששה בכירים אחרים ברשות המסים, כי נשקלת הגשת כתבי אישום נגדם והם מוזמנים לשימוע". בהמשך להודעה, פרסמו עמית בן ארויה וגיא לשם ידיעה ב'דה מארקר' כי "למצא מייחסת המדינה עבירות של שוחד, סיוע למתן שוחד והפרת אמונים. ואת זקן מעוניינת המדינה להאשים במרמה והפרת אמונים".

אבל זקן המשיכה שלא לשתף פעולה עם הפרקליטות בפרשת אולמרט. שוב נשלף ה'קמע' ובפרקליטות נערך למצא וזקן שימוע בטקס רב רושם ומתוקשר, שלא היה מבייש שום 'תיקון' של בבא. בסיומו הוחזר ה'קלף' למקומו עד הבוקר. כמה שעות בלבד אחרי שעורך דינה של 'זקן' ערער את עדותו של העד 'הזקן' שהפרקליטות כל-כך בנתה עליו ניערו בפרקליטות את האבק מתיק מצא וזקן.

ב'הארץ' מופיעה הידיעה במרכזו של העמוד הראשון בנוסח: "הפרקליטות תגיש כתבי אישום בפרשת השחיתות ברשות המסים".

במה היא שונה מהידיעה שפורסמה כבר לפני שנה באותו נוסח: .."בימים הקרובים יוגשו כתבי אישום"? ...ב'יתד נאמן' החליטו לשים את הידיעה בכותרת הראשית. טוב, הרי מדובר ב'קמע קדושה'. ו'מעריב' מדווח לקוראיו ש"אתמול החליטו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, המשנה לפרקליטות המדינה שוקי למברגר ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה אביה אלף, להגיש כתבי אישום בפרשה".

למה דווקא אתמול? כי טלנסקי הזכיר להם בעדותו המחוררת שהגיע הזמן להשתמש שוב ב"מצא, אשה - מצא טוב!"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!