ונפוצותינו כנס • סיפורה של 'ישיבת התפוצות'

ראש ישיבת התפוצות, הגאון רבי מרדכי גולדשטיין (85) נולד בשנת 1930 בארצות הברית. כבר בגיל 20 חיבר הרב את ספר 'אמרי מרדכי' על הש״ס. בצעירותו למד בישיבת סלנט, ובהמשך נמנה על תלמידיו הראשונים של הגר"א קוטלר זצ"ל.

בשנת 66 פתח את ישיבת התפוצות הנקראת הר ציון, והשוכנת מול קבר דוד המלך ברובע היהודי. בשל מיקומה חפצה הכנסיה חקיים 'מיסה' בחדרי הישיבה. לדברי בנו, הרב אברהם גולדשטיין, הציע הותיקן לא פחות מ-40 מיליון דולר עבור רכישת שני חדרים בישיבה. אך לאחר שפנו לקבל את הכרעתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הוא ענה בתקיפות: ״אין למכור או להשכיר אפילו חצי חדר לנוצרים, זו עבודה זרה״.

כששמעו הנוצרים את התשובה השלילית הם הוכו בהלם. אך לא הייתה זו הפעם הראשונה שבנצרות מבקשים את שטחי הישיבה תמורת כסף, בעבר, הגיע קרדינל לראש הישיבה כדי לתווך בינו ובין הותיקן, מתוך מטרה לשכור 2 חדרים ולו ליום אחד ולקיים בהם את המיסה.

תוך כדי שיחה, גילה ראש הישיבה כי מדובר ביהודי, ואז החל לדבר איתו על עשרת הדיברות ועל היהדות בשיחה שממנה נוצר קשר עמוק, וברבות הימים חזר אותו קרדינל בתשובה ושב לעמו. "עד היום הכמרים לא מדברים איתנו בגלל זה, הם מאוד כועסים עלינו", מספר ראש הישיבה.

• הרב נפגש עם ר' אלחנן וסרמן הי"ד, מה הרב זוכר מהמפגש?

"כשנפגשתי איתו שאלתי למה כבודו חוזר לאירופה למלחמה ולסכנה? והוא השיב לי כך 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו', ועוד אמר לי: דבר שמלווה אותי תמיד בהנהגת הישיבה, שכל אחד צריך לעשות את חובתו בעולמו, וחובתי לדאוג לתלמידים ולא לנטוש אותם גם כשמדובר בזמן סכנה ומלחמה, וזה מה שמחזק אותי עד היום".

• יש הבדל בין הישיבות בארץ ישראל לבין הישיבות בחו"ל?

"בתקופת בחרותי ודאי שהיה הבדל, כל גדולי הדור שלפני השואה ולאחריה היו בחו"ל, והיו שם גאוני עולם כגון ר' לייזר סילבר, ר' אהרון קוטלר, ר' משה פינשטיין ועוד. ובארץ אז עדיין הייתה שממה, לא היו כמעט ישיבות".

ההתנכלויות במהלך השנים
• מי בזמנו דחף את הרב להקים את הישיבה?

"ר' אהרון קוטלר, ר' חיים פנחס שיינברג, ר' הנך ליבוביץ [חתן הגרנ"ט זצ"ל]. בתחילה הייתה הישיבה מיועדת לבעלי תשובה וגדולי ישראל דחפו ועודדו אותי לכך כיוון שלא היה עד אז דבר כזה.

• למה הרב בחר לקרוא לישיבה בשם ישיבת התפוצות?

"השם המקורי שהיה ונשאר זה ישיבת תורת ישראל, שבאה לסמל את זה שהתורה שייכת לכלל ישראל. אחר כך, ברבות השנים, כשבאו לישיבה מכל תפוצות הארץ והעולם - אז נקרא שמה ישיבת התפוצות תורת ישראל".

• למה הרב הקים את הישיבה דווקא ליד קבר דוד המלך? ומה מיוחד בכך?

"בתחילה הוקמה הישיבה בעזרת הנשים של ישיבת חברון בשכונת גאולה בירושלים, ולאחר חודשים ספורים התרחבה הישיבה והיא עברה לבית היתומים דיסקין בשכונת גבעת שאול בעיר. אולם לכשהיה המקום צר מלהכיל פניתי לד"ר ש. ז. כהנה, שהיה אז מנכ"ל משרד הדתות הראשון, בבקשה למציאת מבנה עבור הישיבה, והוא הציע לנו את המקום הנוכחי. כששאלתי לפשר הדבר אמר לי שראה לנכון לשים אותנו שם להפרחת השממה במקום קדוש זה, וזה כמובן עבור תשלום של כמיליון לירות למקום שהיה מוזנח, ואז אנשים עוד פחדו להגיע אליו. אנחנו הגענו עם תחושה של שליחות למען דוד המלך ולמען הר ציון, הפרחנו את השממה עם כמה מאות תלמידים שמרגישים עד היום קשר מיוחד למקום".

• כמה היה קשה לרכוש את הבנין סמוך למתחם קבר דוד?

"הקושי לא היה בקניה, למרות העלות הגבוהה. הקושי היה בהתאכלסות בשטח עם שכנים עוינים - ערבים ונוצרים כאחד - ובפרט שאנחנו מזן אחר שלא הכירו קודם, היה צריך הרבה מאמץ!"

• היו בעבר התנכלויות כשנפתחה הישיבה?

"בוודאי, אפילו התנכלויות קשות! לפני כ-30 שנה שרפו את הבית מדרש על כל תכולתו, ועד היום אפשר לראות את הקירות המפויחים. לפני כ-20 שנה נרצח כאן בישיבה בחור בשם שלומי כהן על ידי בני עוולה. אבל התגברנו על המשברים והמשכנו להפריח את השממה".

"צריך ללמוד לכתוב"
• בימים אחרונים החלו אי סדרים בקבר דוד המלך. מה בקשת הרב בענין הזה?

"בקשתי היא שעם ישראל יבוא ויחזק את המקום ויתפללו שיחזור השלום והשקט, ויקוים הפסוק: 'ועלו מושיעים בהר ציון... והייתה לה' המלוכה'. ובא לציון גואל".

• איזה גדולי תורה הגיעו לחזק את הישיבה?

"גדולי תורה מכל העדות והחוגים, הרב אלישיב זצ"ל, הרב עובדיה זצ"ל, ר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, האדמו"ר מלעלוב ועוד הרבה אדמו"רים ורבנים מכל קצוות הקשת".

• איך שייך להגיע למצב שאין נושרים בישיבה?

"למצב כזה צריך להגיע על ידי שהבחור תמיד יהיה שמח בישיבה וירגיש שהוא ממלא את יעודו בחיים על ידי לימוד התורה בשלווה ובנחת".

• מה מאפיין את הישיבה?

"הדבר שמאפיין אותנו הוא האחדות, שישיבת התפוצות מאחדת את כל עם ישראל, את כל הסוגים והמינים, ספרדים ואשכנזים, בחורי ישיבות וחוזרים בתשובה, אברכים ואפילו מגורשי גוש קטיף - נמצאים בישיבה, ובקיצור כל מי שרוצה ללמוד תורה ולגדול בה זה הישיבה".

• מה הקווים האדומים של הישיבה?

"יש אימרת חז"ל שאומרת: 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו'. ישיבתנו דוגלת בשיטה שלא מסתכלים בקנקן אלא בפנימיות של הבחור, בנפש שלו,ועל ידי זה אנו מצליחים שכל בחור ובחור יודע את מקומו ואת גבולותיו בעצמו".

• איך הייתם פונים בקצרה למי שרוצה לבוא ולהתקבל לישיבה שלכם?

"כל בחור שרוצה לגדול, להתעלות ולהנהיג - כמו שכותב ר' ברוך בער - להיות גאונים בתורה בנחת ובשלווה, מקומו אצלינו בישיבה ואנו מקבלים אותו בזרועות פתוחות באהבה רבה. כאן בישיבה הוא יקבל את כל הכלים הדרושים להתעלות מעלה מעלה במעלות התורה והיראה.

• אחד הדברים המיוחדים בישיבה זה שהרב מבקש מהתלמידים להכנס לשיעורים עם עט ודף. עד כמה משתרש בתלמידים כתיבת החידושים?

"ב"ה הישיבה הוציאה גלריה מכובדת של ספרים וחידושי תורה שראו אור ושיראו. כל זה בא בזכות החינוך לכתיבה, לדעת מה לא לכתוב ומה לכתוב, וכן לדעת איך לכתוב, וזה משתרש משיעור לשיעור - עד אשר רואים תוצאות כמו שאנו ראינו - ורואים"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!