מי התיר לרופא להרוג? חיים של רגע, הם חיים

לפני מספר שבועות קיבלתי שיחת טלפון. על הקו היה אדם כבן ארבעים, אב למשפחה ברוכת ילדים, ובפיו בקשה מיוחדת ובלתי שגרתית, "חשבתי על זה הרבה והחלטתי לתרום את אחת מכליותיי לאדם שזקוק להשתלה דחופה להצלת חייו". לאחר בדיקות רפואיות והתיאומים הנדרשים, מצאנו עבורו בהתאמה מלאה, אדם שחי שנים ארוכות תחת טיפולי דיאליזה קשים. כשסיפרתי לחולה שסבל כל כך שנים כה ארוכות ולא האמין שיוכל בוקר אחד לצאת מהצרה בו שהה, ושחייו יינצלו - דמעות זלגו מעינינו.

חז"ל אומרים, "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים", ראיתי בחיי עשרות מקרים שכאלו, אנשים שחרב עליהם עולמם ובטוחים היו כי אין להם סיכוי לחיות ימים נוספים, קיבלו חיים מחדש בהפתעה מוחלטת. גם אני הייתי כזה. לפני שבע שנים עברתי בעצמי השתלת כליה.

מאז אותו יום בו חיי ניצלו אחרי שנים של סבל ומכאוב, רעייתי ואני החלטנו למסור את נפשנו לעודד התרמת כליה לחולים, מתוך מטרה להציל את חייהם של אחרים כפי שאנחנו זכינו.

כאחד שעבר זאת על בשרו ועל גופו, קשה להסביר לאדם בריא - מה עובר חולה ברגעים קשים שכאלו כשהתקווה כמעט ואיננה, כאשר מוקף יום יום בכל המכשירים, התרופות, הטיפולים והרופאים.
אך, קשה יותר לתאר עבור אדם בריא, כמה שווה ערך החיים עבור אדם חולה שכזה, וכמה שהוא יהיה מוכן להילחם על חייו כדי ליהנות ולו משניה אחת נוספת בחברת משפחתו וילדיו. גם אם חייו קשים.

בשנים האחרונות פגשתי מאות רבות של אנשים ונשים אשר נמצאים ברגעים הכל כך קשים בחייהם ובמקום שיבקשו חלילה לפגוע בחייהם בגלל מצבם הקהש- הם מבקשים כל תקווה וסיכוי לדקה של חיים.

הצעת החוק שתקבע לרופא את היכולת להרוג חולים, היא מחרידה בכל קנה מידה. הרופא עושה מלאכת קודש שאין דומה לו, הצלת נפשות. מי נתן לרופא את הזכות להרוג? היום יאפשרו זאת לאדם חולה סופני, מחר יאפשרו לאדם במחלות נפשיות או במצוקה כלכלית. לאדם אין סמכות ליטול את חייו ובוודאי שלרופא שעושה את העבודה החשובה ביותר עלי אדמות, הצלת נפשות, אין מקום, סמכות ואחריות להרוג אדם.

לפני שבוע פגשתי אישה מגרמניה אשר סביה היה נאצי. היא הגיעה לארץ כי ביקשה לתרום חלק מגופה, כליה, ליהודי, כדי לכפר על מה שסביה עשה. היא, הגרמנייה - הבינה מהו ערך של הצלת חיים עבורנו כיהודים ורוצה לתת חיים לאדם שסובל. אמונתנו היא כי החיים אינם רק לקט של הנאות ואוסף של חוויות שכאשר האדם אינו יכול לצבור עוד זיכרונות או חוויות, חייו אינם חיים. יהודי מאמין יודע כי גם אם האדם איננו בהכרה והוא לא עלינו במצב סופני, יש משמעות לחיי שעה, גם אם איננו מבינים זאת לחלוטין.

מי נותן לנו את הסמכות לפגוע בעצמנו? האחריות על חייו של אדם ניתנת לבורא העולם שנתן לנו את החיים, עלינו לעשות כל מה שניתן כדי להאריך חיים, ומניסיון אישי, גם חיים של רגע, הם חיים מלאים ושלמים. הרופאים הם מצילי נפשות, אל תהפכו אותם חלילה לנוטלי נפשות.

הרב הבר מכהן כיו"ר עמותת "מתנת חיים" ויקבל בשבוע הבא את אות נשיא המדינה על פועלו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!