בוחרים נשיא? זה לא מעניין, נקודה • טור

יממה לפני הבחירות 'הגורליות' לנשיאות, הן השתלטו לחלוטין על כותרות העיתונים ואתרי החדשות, כותרת רודפת כותרת. פלוני ימריא ואלמוני יבגוד, ח"כ זה יצביע כך ורעהו יתקע סכין אחרת.

לבושתי, מצאתי את עצמי נגרר אחרי העניין המדומה הזה בימים האחרונים, מנתח לפה ולשם ומחשב סיכויים. בדקה של שפיות שאלתי את עצמי מהן ההשלכות הדרמטיות של הבחירות הללו, מי יחיה ומי ימות, מי בקצו ומי בבית היוקרה שרכשה לאחרונה בתל אביב?

והרי המסקנות המפתיעות: במידה ורובי ריבלין ייבחר, ההשלכה הנרחבת ביותר תצביע על שובו לבית המחוקקים של ח"כ כרמל שאמה הכהן. במידה ודליה איציק תיבחר - תחזיקו חזק - אין שום השלכה צפויה, כלום על אף אחד, ובקיצור גורנישט.

כן, נכון, זו פנסיה יפה, משרד לכל החיים ועוד אי אלו תופינים למנצח, אך הללו ייצאו מקופת המדינה המדולדלת בלאו הכי, ולכל היותר יקצצו שוב לחרדים איכשהו, אולי באמצעות מס נשיא, מעבר לכך לא תחרט בדפי ההיסטוריה שום משמעות של ממש. נאדה. ביבי לא 'יושפל', החרדים לא 'ינקמו', האופוזיציה לא תחגוג והקואליציה לא תובך.

מן משחק מדומה שכזה, בגן של מבוגרים.

בטרם יהום הסער
מי שבכל זאת יוכל לרשום לזכותו 'וי' נוסף בדרך לכס ראש הממשלה, הוא שר הפנים גדעון סער.

סער, בשקט בשקט, מבסס את מעמדו על פני ליברמן ה'זועם' ויעלון הנואם. אם עד לפני כמה חודשים היה נדמה כי האחרון מחזיק בידיו את הבכורה בשל היותו 'ביטחוניסט' [בליכוד גילו תמיד משיכה עזה לחובשי מדים עטויי פלאפלים], באו פליטות פה מביכות ודחקו אותו מקידמת הבמה, שנותרה פנויה למופע של גדעון.

נכון, שום דבר לא סגור, דליה איציק עוד עלולה להפתיע [בתמיכתם הישירה והעקיפה של הון-שלטון-עיתון בדמותם של חיים סבן, נוני מוזס ובנימין נתניהן], אך צמרת הליכוד בראשות סער התייצבה כאיש אחד מאחורי רובי ריבלין, שכרגע נראה כאיש בעל הסיכוי הרב ביותר להתגורר החל מסוף השבוע בשכונת טלביה.

באם ההימור יצליח, הוה אומר ניצחון ראשון משמעותי לסער בקרב ישיר מול נתניהו ואנשיו, במה שעשוי לסמן חילופי גברי מתהווים בראשות מפלגת השלטון.

דילמה פוטוגנית
מי שיפסיד בוודאות מכל הסיפור, הוא הנשיא המכהן שמעון פרס, שבימים האחרונים נשכח מלב. במקום שיזכה למעט יחס ראוי ומפרגן על תרומתו למדינה וסיכום הקריירה המפוארת בשערי העיתונים, גילה הישיש הניצחי את פרצופו של עמיתו משכבר - פואד בן אליעזר - מרוח עליהם.

יתכן שהעיתונאים חוששים לסכם - בפעם המי-יודע-כמה - את הקריירה של חתן פרס נובל לשלום, מי יודע? הוא עוד עשוי לצוץ כמתווך בין ישראל לפלסטינים, שגריר הוותיקן בישראל או מועמד לשיא גינס כלשהו.

למרות זאת, ראוי לעשות צדק עם שימון, שגם ותיקי הפוליטיקאים החרדים מודים שהוא משתייך לזן נכחד של אישי ציבור, חתרן בלתי נלאה - אך גם חובב ומכבד רבנים, ודואג לפקוד את בתיהם בכל עת צרה וצוקה, מימונה או סתם חתונה.

ואם במימונה עסקינן, הנה דילמה פוטוגנית לא פשוטה הניצבת לפתחו של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, שהרי חסודה ככל שתהיה דליה זו או אחרת - היא לעולם לא תוכל לשבת בכס המזרח במימונה שיערוך, בין מושבו של נשיא מועצת החכמים מזה ובין מושבו של הראשון לציון מזה.

האריה פרץ 'קדמא'
ואפרופו יו"ר התנועה הקדושה, רבים הספידו אותו בשנה האחרונה. טענו שהוא 'איבד את זה', שאין לו את אותו כוח כבעבר, שבאופוזיציה הוא כדג בלי מים, ושגם במפלגתו הוא קצוץ כנפיים. אז אמרו.

אמש (א) חיתן דרעי את בתו באולמי קדמא הסמוכים לנוה אילן, ודומה כי רק בית 'האח הגדול' השוכן בסמוך זכה לרייטינג גבוה יותר. פוליטיקאים לשעבר, בהווה ובעתיד, עסקנים, עיתונאים, טייקונים ושאר מלחכי פינכה גדשו את המקום עד לשעות הקטנות של הלילה. רבנים עברו בסך לשתיית 'לחיים' וגם מי שאינם כוס התה של אריה, בלשון המעטה, השתתפו בשמחתו.

תסמכו על כמה וכמה מתוכם, שכבר עברו בחייהם דבר או שניים בפוליטיקה ההפכפכה בישראל, שהם יודעים היטב איזה פוטנציאל גלום באיש. הם מבינים כי גם בעוד עשור או שניים ימשיך כוכבו לדרוך, וכי מדובר בהשקעה לטווח הרחוק.

נשיא חסר משמעות הוא כנראה לא יהיה, אבל אל תפקפקו לרגע - האריה עוד ישאג ויפרוץ ימה ו'קדמא'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!